אני לא חושבת שהיא צריכה להשאר
בבית עד הסוף, אם היו מעט דימומים ופסקו. אבל בוודאי שיהא צריכה להמנע מפעילות גופנית (במה היא עובדת?) ומאוד לשים לב לתחושות שלה ולהתפתחויות. מנסיוני, הרבה פעמים אנחנו משליכות על חברות/ אחיות את החרדות שלנו וזה לא נכון (גם אם בלתי נמנע). נסי לקחת צעד אחורה, להעביר לה מידע, אבל לא לטעת בה חרדה. אין לדעת איך ומתי יסתיים ההריון שלה, מירב הסיכויים שבמועד ובשלום, בטח שיש גם תסריט אחר, אבל הוא הפחו שכיח. צריך להתייחס אליו אבל לא לחיות לאורו. אני מקווה שהיא אצל רופא טוב, ואם לא, המליצי לה על חוות דעת שניה, לגבי שמירה. (זו עצתי התאורטית, ובפועל גם לי קשה ליישם אותה, אבל מאוד מאוד משתדלת)
