שואלת גם כאן - ובקווה שלא פוגעת באף אחד

[גליאל]

שואלת גם כאן - ובקווה שלא פוגעת באף אחד

יש לי חברה טובה טובה עוד מימי הטירונות והצבא. היינו כמו 2 אחיות - לא היינו זזות אחת בלי השניה. אותו חדר, אותם תורנויות, אחרי הצבא נשארנו לשמור אמונים אחת לשניה. רק כשהתחתנתי הקשר התקרר קצת. לפני 3 שנים היא חזרה בתשובה ולפני חצי שנה התחתנה עם דוס - אבל ממש! ועברה לגור בירושלים בירתנו היפה. לא הייתי בחתונה שלה - פשוט לא הייתי מסוגלת לשבת בנפרד מבעלי ולראות את הקרקס של נשים רוקדות עם נשים וגברים עם גברים - לא לעצבים העדינים שלי. התנצלתי והבאתי לה מתנה יפה כשהיא בא לבקר את אמא שלה שגרה בקריות. כל פעם שאני מתקשרת אליה ל שלה - בעלה עונה לי ואז מעביר לי אותה (לה אסור לדבר עם גברים זרים - אבל לו מותר לדבר עם נשים זרות). כנ"ל כשהיא רוצה לדבר איתי - הוא מתקשר ומעביר לי אותה. עם בעלי עונה הוא מבקש שיקרא לי. בקיצור - שלשום הוא התקשר בסביבות 21.45 - אני כבר ישנתי. מה לעשות - משרה מלאה, 3 ילדים - זה הכיף שלי לפחות ללכת לישון מוקדם. הדוס מתקשר, בעלי עונה וההוא מבקש אותי. בעלי עונה לו שאני כבר ישנה. "ישנה בשעות כאלו?" - כאילו מה? אין אנשים שעובדים? לא כולם יושבים כל היום בישיבה! בקיצור התקשרתי אליה בבוקר - חשבתי שיש לה הודעה משמחת בשבילי (הריון?). ה עונה לי כמו תמיד ומעביר אותה. למה הם התקשרו אתמול? להודיע לי שיש בירושלים. נו - בשביל זה מעירים אותי? בשבת אסע לרמת הגולן ואראה שלג גם. סתם התחלנו לפטפט. כל מילה שניה אצלה זה "ברוך השם", התחילה לספר לי עד כמה אני לא בסדר שאני נוסעת בשבתות, עד כמה זה לא בסדר שאני לא שומרת מצוות וכו'. לי מספרים דברים כאלה? לי? לחילוניה בגוף ובנפש? אני - שכל מה שביני לבין הדת זה מקרי לגמרי? אני - שחוץ מזה שכתוב לי יהודיה בת.ז. - אין לי שום טיפה מזה בדם? רמזתי לה בעדינות שזה לא מתאים לי. היא לא בדיוק הבינה. וחוץ מזה היא כל פעם מנסה לדחוף לי דיסק של איזה רבנית מה לי ולזה בדיוק גם את הרבנית שלפני החתונה בקושי שמעתי - לא בשבילי כל המייסה האלה. מה אגיד לכם - אני באמת מנסה לכבד כל אדם ואמונתו - אבל זה כבר מוזגם. אם כל הכבוד לכבוד הרב - אני חילוניה זכותי המלאה לחיות איך שאני רוצה אז למה הם דוחפים את האף שלהם לחיים שלי? לסיר שלי? למה החברה הזאת לא יכולה לכבד אותי כמו שאני - אני הרי מכבדת אותה. כשאני בא לבקר אותה אני לא בא בגופיה, משתדלת להתלבש צנוע ככל האפשר, לדבר צנוע. אני מאוד לא רוצה לריב איתה על רקע דת - בסך הכל עברנו הרבה ביחד והיא באמת בחורה נהדרת. מה אני אמורה לעשות?

 

[primus solus]

בתעודת הזהות כתוב לך הלאום: יהודיה

וזה מה שאת, בת הלאום היהודי. זה בסדר גמור להיות יהודי חילוני, אמונה וארח חיים הם דברים אינדיבידאליים, ולצערי הזרם החרדי אינו מבין זאת, לכן הוא זרם שוליים לא רלוונטי, לכן ידידות אמיצה בין חילוני לחרדי היא מצרך נדיר. עצם העובדה שאת מכבדת אותה והיא לא מכבדת אותך, מראה שהם אלה שצריכים להשתנות, אבל אם הם ישתנו, הם כבר לא יהיו חרדים. אני מקווה שהיא לא מוציאה לך את החשק ועושה פרסומת רעה במיוחד למסורת היהודית המופלאה. מה לעשות? אין תשובה מדויקת, החברות כאן עומדת למבחן, ורק את יודעת את התשובה. אני יודע רק מה אני הייתי עושה.

 

[אופירA]

יקירתי

את אמורה לעשות מה שכל אדם שלא רגישים כלפיו מספיק אמור לעשות: לומר בצורה מכובדת ומספיק אסרטיבית למי שמטריד אותו, שמה שהוא עושה מטריד אותו, והוא מבקש ממנו לחדול מכך מרגע זה והלאה, ולכבד את רצונו. אבל תסתכלי עד כמה את לא מכבדת את זולתך, בגישה שלך. לשיטתך - קרקס זה לרקוד נשים וגברים בנפרד. האם היית מרגישה מכובדת לו הייתי מספרת כאן בפורום עד כמה החתונות של החילוניים (כשמצווה על הכלה ועל אמא שלה ואמא של החתן להופיע עירומות כמעט כביום היוולדן) הן קרקס שלא ייאמן? האם היית מרגישה מכובדת לו הייתי מנסה להבין מדוע הנשים בחתונות החילוניות או ששכחו את החלק התחתון של הבגד (ובאו בחצאית בלון קצרצרה) או ששכחו את החלק העליון שלו (ובאו באיזה פס בד סמלי). לכבד דעות של אחרים זה גם לא לקרוא למנהגים המאוד מכובדים שלהם, קרקס. אצלם בבית הבעל הוא המזכירה האלקטרונית. למה לא לכבד? אצלי זה לא כך וברוב הבתים זה לא כך, אבל אם להם נוח בכך, למה לזלזל? גם אם מאוד מוזר לי שבן אדם אוסף חפצים מהזבל ואוגר אותם בביתו, או שהוא מונע מאשתו לחייג בעצמה בטלפון, אני מבינה שיש כל מיני סוגי הפרעות, ולא מנסה לטעון שזו יהדות, אם זו לא. אף אחד לא העיר אותך ברבע לעשר בלילה. סתם שאלו מדוע את ישנה כ"כ מוקדם. זו בהחלט שעה סבירה להתקשר, וגם שעה סבירה לישון, וכל אחד כמנהגו. למה את צריכה לזלזל? מספרים לך שיש שלג בירושלים, למה את רואה בזה משהו בזוי אם רוצים לשמח אותך? רצו לעשות לך טובה. סביר מאוד להניח שאדם ישמח אם חבר שלו היה מספר לו שכרגע יורד שלג בירושלים אחרי שכמה שנים לא ירד. נכון, לך זה לא מתאים, אבל למה לבוז להם? תגידי שזה לא מתאים, ותסבירי להם מה מתאים לך. אף אחד לא צריך לנחש מה מתאים לך. אני אישית לא מסכימה שאנשים יעבירו עלי ביקורת, לכן אם חברה שלי בטלפון אומרת לי שאני לא בסדר בזה ובזה ובזה, אני מסבירה לה בצורה הכי ברורה שאפשר, שאינני מעוניינת לשמוע ביקורת, ואינני חושבת שזו גישה הוגנת. אם היא לא מכבדת את בקשתי, אני מתרחקת ממגע איתה, ולא מאפשרת לה להעביר עלי ביקורת שלא מקובלת עלי. אני מציעה לך לעשות אותו הדבר בדיוק. אין שום סיבה שהיא תעביר עלייך ביקורת בשם היהדות, היהדות כלל אינה מצווה להעביר ביקורת שאינה לרצון המבוקר. היא טועה אם היא חושבת כך. אנשים טועים בהרבה דברים, מה נעשה? בהצלחה, ושבת שלום.

 

[יהדות בשבילך]

טוב לראות אותך פה אופירה!

נשמח אם תחזרי לבקר לעיתים קרובות יותר!

 

[rhapsody]

סליחה לכולם אבל אני חרדי!

בס"ד אולי אני לא לובש כובע שחור מעילים שטריימלים ועוד, אבל אני חרדי מאד בעבודת השם! עכשיו אני בעל תשובה כמה שנים כלומר עד עשיו היית צריך לנתק קשר כבר עם כל חברי אבל רגע... זה לא קורה!!! לא כמו שאמר האדם היקר פה בתגובה שאם הידידות הזאת תקרה אז היא כבר לא תהיה חרדית, אבל הופסה אני עדיין חרדי יש לי חברים חילונים, חלק יותר מאמינים, חלק פחות, חלק מסורתיים,חלק חילונים ממש, אבל המכנה המשותף הוא שכולנו חברים בלב ובנפש וגם חברים פחות טובים לא ניתקתי איתם קשק ומה שמצחיק שיש לי יותר חברים כאלה מאשר דתיים/חרידיים השאלה היא למה זה קורה?! הרי זה סותר את כל מה שאתם חושבים שצריך היה לקרות: ניתוק מוחלט מהעולם החילוני והתשובה הפשוטה היא, שכל עוד מכבדים אחד את השני ולא גורמים אי נוחות אחד עם השני החברות מצליחה אני לא אשקר שמדי פעם אני מראה לחברי את הצד הדתי (והרבה פעם הם מתחברים לכך) ומדי פעם הם מנסים להעביר אותי לצד שלהם (אני צוחק מזה ודוחה בנימוס) אני יודע לדבר בשפה שלהם כשצריך ובעיקר (זהירות משפט קיצ'י) האהבה מנצחת ומגשרת את הכל!!! מה שאת צריכה לעשות לפי עניות דעתי זה לדבר איתה ולהגיד לה כמה החברות שלכם חשובה, ואת מאד אוהבת אותה, רק את רוצה לבקש ממנה (וכאן צריך להיות מנומס ובזהירות שהרי זה חברות של שנים) שתנסה לכבד את זה שכרגע קשה לך להתחבר לדת וכל ניסיון כפייתי רק מרחיק ומעורר סלידה, ואת רוצה שהחברות לעולם לא תיפגע אם לפעמים היא תישאל אם בא לך לבוא איתה לאיזה משהו דתי נגיד תסרבי בנימוס, כמו שאולי את תישאלי אותה נגיד לבוא איתך לאיזה מסעדה או משהו ואז היא תגיד לך בנימוס שאולי זה לא כשר או לא צנוע שם עת שתתמצאו מקום שיתאים לכולכם מקווה שהחברות לא תיפגע כי אם כן שום דבר לא שווה את זה עמרם

 

[גליאל]

תראה - זה בעייתי גם

הקשר שלנו הוא בעיקר טלפוני. היא לא תבוא אלי הביתה כי לא כשר אצלי (אומנם אין חזיר - אבל אין הפרד חלב/בשר). אני לא אסע לירושלים - כי זה רחוק לי, כי אני לא יכולה להגיע אליה ביום חול ובשבת בטח שלא כי השכונה חרדית. ככה שאנחנו נפגשות פעם בחודש כשהיא מגיעה להתארח אצל אמה. בטח שלא יוצאות לשום מקום כי היא לא נוסעת בשבת - אני מגיעה אליהם באוטו כי זה רחוק. אם גם אני לא הייתי נוסעת בשבתות - לא היינו נפגשות כלל. החברה הזו - בעלי לומד בישיבה, היא מטפלת בזקנות. חיים בעוני נוראי (הכסף לאוטובוס אמא נותנת להם) - והיא יושבת ומטיפה לי שאני עובדת במשרה מלאה ושזה לא בסדר. לא בסדר שאני מנסה לפרנס את משפחתי בכבוד? תשובתה היתה: בשבת תשבי בבית ותנוחי, הילדים שלא ילכו לחגים, תחיו יותר צנוע. סליחה? אני רוצה לעבוד קשה ולבלות בשבתות. זאת דרך החיים שלי וככה טוב לי. אני לא פראזיטית שתשב בבית על חשבון מישהו אחר.

 

[rhapsody]

מיחלה גבירתי אבל..., מיחלה גבירתי אבל...

בס"ד שוב אם אתם באמת חברות טובות אז תגידה לה שככה את רוצה כרגע לחנך את ילדייך וכמו שכתבתי תרמזי לה בעדינות שזה מפריע לך כל הביקורת הזאת אם היא באמת חברה טובה וזה חשוב לה החברות הזאת היא תפסיק אם לא אז כנראה שזה לא יילך חוץ מזה זה נראה שאולי מתוך דאגה לך כחברה טובה שלך, היא מסה להגיד לך שתנסי יותר לנוח בשבת, לתת זמן למשפחה, כי השבת לא קשור אם אדם דתי או לא, בכל העולם יש איזה יום מנוחה מסויים שהשם תיכנן את הגוף שכל מחזוריות של 7 ימים הוא צריך מנוחה, מבחינה סוציולוגית-פסיכולוגית צריך את זה. אבל עם כל זאת יש דרך ויש צורה לפעמים מרוב שרואים את אור התורה והדת מנסים שכולם יראו יחד איתך את אותו השגה/תובנה, אבל לפעמים זה יוצא בכפיה מסויימת או בביקורת, לכן ץמיד צריך שהכל יהיה בנעימות בחברות מתוך דיאלוג ולא מתוך ביקורת עמרם, בס"ד שוב אם אתם באמת חברות טובות אז תגידה לה שככה את רוצה כרגע לחנך את ילדייך וכמו שכתבתי תרמזי לה בעדינות שזה מפריע לך כל הביקורת הזאת אם היא באמת חברה טובה וזה חשוב לה החברות הזאת היא תפסיק אם לא אז כנראה שזה לא יילך חוץ מזה זה נראה שאולי מתוך דאגה לך כחברה טובה שלך, היא מסה להגיד לך שתנסי יותר לנוח בשבת, לתת זמן למשפחה, כי השבת לא קשור אם אדם דתי או לא, בכל העולם יש איזה יום מנוחה מסויים שהשם תיכנן את הגוף שכל מחזוריות של 7 ימים הוא צריך מנוחה, מבחינה סוציולוגית-פסיכולוגית צריך את זה. אבל עם כל זאת יש דרך ויש צורה לפעמים מרוב שרואים את אור התורה והדת מנסים שכולם יראו יחד איתך את אותו השגה/תובנה, אבל לפעמים זה יוצא בכפיה מסויימת או בביקורת, לכן ץמיד צריך שהכל יהיה בנעימות בחברות מתוך דיאלוג ולא מתוך ביקורת עמרם

 

[גליאל]

אבל אני כן נחה בשבת

בשבילי מנוחה זה לקחת את המשפחה ולנסוע לטייל. זה היום היחידי שכולנו ביחד (גם לא תמיד - בעלי עובד שבת כן שבת לא - מה לעשות? מישהו צריך לעבוד בשבת!). ואם כבר יש הזדמנות לטייל ולחיות ביחד - למה לשבת בבית? אנחנו משפחה מאוד מטויילת, אוהבים טבע, אוהבים טיולים רגליים, אוהבים מים - זה הכיף שלנו. אני לא חושבת שנהנה אם נשב כל היום בבית ונתפלל כמו שאחנו נהנים מלבלות ביחד מחוץ לבית. בשום מקום בתורה לא ראיתי שכתוב שאסור לנסוע בשבת. כתוב לנוח. ללנוח גם יש צורות. יש כאלה שנחים בבית כנסת, ויש כאלה שנחים בטיולים. אגב - בעלי נהג באגד. הוא טוען שנהיגה בשבילו זה סוג של תרפיה. במיוחד כשאנחנו ביחד - הוא לא נותן לי לנהוג בשום פנים ואופן (למרות שהאוטו שלי ונמצא ברשותי כל הזמן - הוא לא זקוק לרכב צמוד כי יש לו אוטובוס צמוד). כשהוא נוהג בשבתות בטיולים שלנו הוא באמת נהנה מזה - ולא מתעייף בכלל. הוא טוען שהוא אוהב את הנהיגה, את הקול שלי לידו, את הקולות של הילדים מאחורה. אז למה למנוע זאת מאיתנו? מה שרשום בתורה - היה לפני 5000 שנה. החיים של אז לא בדיוק מתאימים לחיים של היום. גם את הדת צריך לקחת בפרופורציות. אם אותו רב נכבד יחטוף התקף לב בשבת - הוא ירוץ לבית חולים וידרוש רופא. ומה יהיה עם כל האנשים ישמרו שבת ולא יעבדו? איפה בדיוק הוא ימצא רופא בשבת? זאת דעתי לפחות!

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

יש לך שם מדהים.

וממש מקושר ליהדות. חבל שאת רואה עצמך כה מנותקת ממנה.

 

[גליאל]

זה לא השם האמיתי שלי - זה שילוב של

שמות הילדים שלי גל+דניאל+אלירן = גליאל

 

[MrAnderson]

תסבירה לה שזה לא הכיוון שלך

תסבירה לה שזה רק מרחיק אותך, במקום לקרב. אי אפשר להחזיר אף אחד בתשובה. ומי שמנסה רק הורס את השני. היא כנראה עדיין מתרגשת מהחזרה שלה בתשובה וסה"כ דואגת לך. זה סימפטום ידוע של חוזרי בתשובה. אם הזמן זה יעבור לה. תביני שהיא פועלת רק מתוך דאגה לך. את בעצמך אמרת שאתן חברות טובות. לגבי כל התיאורים שהבאת פה לגבי המענה האוטומטי של הבעל והחתונה וכל זה...זה החברה החרדית. אין מה לעשות זה אורך החיים שלהם.

 

[גליאל]

ת'אמת גם אני מתחילה לדאוג לה

זה לא נורמלי מה שהולך שם. גם את הדת צריך לקחת בפרופורציות. אחות של בעלי שומרת מצוות - אבל בגבולות. היא שומרת שבת, כשרות, בעלה הולך לבית כנסת, הבנות שלה לומדות בבית ספר דתי וכו'. אבל היא לא שמה פאה, לא הולכת בקיץ עם גרביונים ולא מחזירה אף אחד בתשובה. דווקא איתה אני מסתדרת מצויין. היא מכבדת את אורח החיים שלי, אני מכבדת את שלה.

 

[rhapsody]

נפלא

בס"ד כפי שכתבת פה גם לך יש איזה שהוא עניין עם דרך החיים של חברה שלך אבל שוב זוהי בחריתה כמו שזוהי בחריתך לחיות אורח חיים לא דתי! אין צורך לנסות להסביר לי את הגיון מאחורי החילוניות, כי הרי אני דתי ולא מתחבר לכך על פי חוקי התורה (דרך אגב איך פעם היו מסתדרים עם רופאים וביטחון בתקופה שכולם היו דתיים בערך מהמאה הקודמת ואחורה? כי בפיקוח נפש מותר ואז אם היה מקרא היה מזעיקים את רופא העיר והולכים אליו או לחילופין הולכים לגוים כי כתוב חוכמה בגוים,תאמין,תורה אל תאמין! שוב זה לא נושא הדיון פה, העיקר הוא לכבד אחד את השני ואם רוצים אפשר להראות לפעמים בצורה מנומסת אחד לשני את העולם שלו, אבל אף פעם לא בכוח! עמרם

 

[אופירA]

אז תסתדרי עם מי שאת מסתדרת

ותריבי עם מי שאת לא מסתדרת, או שעדיף - תתרחקי ממנה ואל תתעסקו בוויכוחים ובמריבות. ואם אינכן יכולות שלא להתעסק - אל תיפגשו. את לא דואגת לה, ולא מחפשת לגשר ביניכן ולהבין את הראש שלה. את בדיוק כמוה - רוצה שהיא תשתנה ותעשה מה שנוח לך. בכל אופן, ליהדות אל תדאגי בכלל. היא מאוד מסודרת ומוגדר בה בדיוק מה מותר לעשות, מה אסור ומדוע. אם היית רוצה להבין - היית שואלת, ומקבלת תשובות לא מסובכות בכלל. אין שום איסור לעבוד בשבת בכל מקצוע שמותר לעבוד בו (כולל רפואה). אין שום איסור להתאמץ בשבת - בכל מה שמותר להתאמץ (כגון אירוח אורחים). מה שאסור לעשות בשבת אסור לעשות אפילו אם הוא מנוחה או חוסר מאמץ טוטאלי. ה"שגרירה" שלך לענייני היהדות גם מציקנית וגם לוקה מאוד בהסברת היהדות ומטעה. או שמא את בוחרת לטעות ולא להבין מה שהיא אומרת לך - אינני יודעת, לא שמעתי את השיחות ביניכן. אז אם את רוצה להביע דעות כלפי היהדות, קודם עלייך לדעת מה זו יהדות. החברה שלך בכלל לא מסבירה לך נכון, והיא לא הכתובת להבין. אם אינך רוצה לדעת מהי יהדות - וזו זכותך, שהרי רצונך כבודך - אינך יכולה להביע דעה לגבי מה שאינך יודעת עליו דבר בצורה נכונה. על הטעויות שאת לומדת מהחברה שלך (את חושבת שלא לתת לאשה לחייג בטלפון זה יהדות, שאסור לעבוד בשבת ועוד דברים) רק את אחראית - לא היהדות. אם באמת היה מפריע לך ההתנהגות שלה, היית מתרחקת ממנה. אבל נראה לי שנוח לך לקבל ממנה ביקורת קבועה, בשביל שתוכלי להביע את עמדותייך על ה"יהדות", ללא שיהיה לך איכפת שזו בכלל לא היהדות אלא משהו שבא לך לראות בה.

 

[לב צהוב הכי טוב]

כיסוי ראש וגרביים זה חובה שלא נכללת

ב``אי פורפורציה``. תאמיני לי שאישתי היא עונה על הקרטריונים בעבודה וראו זה פלא? היא חיה ובועטת בין החילוניות בעבודה, הטיפוס הכי אהוב שם, ומקדמים אותה במהירות שהיא מדלגת על כמה בדרך. כמו שאמרתי, גם דתי צריך לדעת להיות.

 

[לב צהוב הכי טוב]

צריך לדעת לחזור בתשובה.

אין שום איסור שתתקשרי והוא יענה, אין איסור שהיא תתקשר ובעלך יענה. תשאלי אותה מאיפה המקור? אני יכול להגיד לאישתי שתתקשר לאיזה חבר כי בלה בלה. מה הבעיה בעצם? קול באשה ערווה? למה זה את עונה לטלפון במנגינת הפזמון של התקווה? עזבי.. יש לי חברים חילונים, ויודעת מה? שיעשו מה בראש שלהם. ותגידי לחברה שלך שלב צהוא אמר שיש פתגם בגמרא שאומר ``כשם שיש מצווה לומר דבר שמשתמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו משתמע`` זאת אומרת שיש עלי כיהודי החובה להוכיח אח יהודי אחר שטועה ועובר עבירה. (בספרים מובא שבימנו אין מישהו שיכול, אבל זה נושא אחר), אך אחרי שאמרתי לו והוא לא קיבל, או חזקה עליו שהוא לא יקבל את הדברים. אין שום מצווה! אז יופי, עכשיו שאת יודעת עוד טיפה את מוזמנת לומר לה שאת מאוד מעוניינת בחברות, אך אם אפשר להפריד את הדת מהחברות, אם כי את מוכנה לכבד בדברים שאסורים ( כמו עם הגופיה). ואגב, לי נראה יותר מגוחך שהכלה מתחככת בכמה גברים ברחבת הריקודים.