שואלת גם פה. גיל שנתיים הנורא?

[גן עדן היחידה]

שואלת גם פה. גיל שנתיים הנורא?

בגיל 3???? שלום לכולם שואלת בשביל גיסתי. לגיסתי ואחי יש ילד ראשון שבאוקטובר יהיה בן שלוש. תמיד הוא היה ילד קשה, בוכה הרבה, עולה על כסאות ושולנות ועושה דברים בכוונה... עכשיו לדעתי זה יותר גרוע: הוא שופך בכוונה מים על הרצפה,מעיף כסאות, מכבה בכוונה את הטלויזיה ומעביר בכוונה ערוצים... ועוד כל מיני מטעמים כאלה. האמא ניסתה כבר את כל הדרכים: לצעוק, להתעצבן, להסביר יפה, להעניש ועדיין... כאילו הילד שם פס עליה ועל אחי. פעמים רבות אחי צועק על הילד כי באמת הוא עולה על כל הגבולות, אבל... ללא הועיל. האם ייתכן כי זהו משבר גיל שנתיים הנורא שעוד לא הסתיים? או שמא צריך לגשת לעצה יותר מקצועית. מה אתם חושבים? אשמח לעצתכם תודה אורית

 

[אורנית של לים לם]

לעניות דעתי

ההורים צריכים עזרה מקצועית כדי לעזור לעצמם ולילד. אם יש לילד בעיה של גבולות הם צריכים משהו שילמד אותם איך מציבים אותם. אם יש לילד בעיה אחרת - כדאי לאתר אותה ע"י איש מקצוע ולטפל בה. הבעיות האלו לא נעלמות עם הזמן אלא רק מחריפות. אורנית

 

[kashke]

מסכימה עם אורנית

ממה שאת מספרת נראה שההורים מעבירים מסרים שונים ואינם יודעים להציב גבולות. גם אני הייתי ממליצה להורים לקחת עזרה מקצועית, ויפה שעה אחת קודם

 

[אמא של כדור]

גם אני ממש מסכימה. והינה משהו משלנו

אושרי מתעלה על עצמו ברכושניות המולדת שלו: אתמל הוא לא הסכים שהובה שלו תשחק עם הטרקטור שלו!!!! הזדעזעתי! עכשיו אצל חברים היו כמה פעמים שהבאנו צעצוע ואם הוא לא שיתף הוא לא שיחק במשחקים של אחרים. הוא העדיף לא לשתף. אתמול לא הבאנו צעצוע והילד השני רצה לנגוע בתיק שלנו. אושרי לא הסכים! מה יש לילד הזה? הלכנו הביתה ממש מבויישים. אולי באמת אקבע פגישה עם העובדת סוציאלית שעזרה לנו בעבר.

 

[אמא של כדור]

הובה=בובה

 

[טאניוש]

עידיתוש סליחה אבל ../images/Emo6.gif

לא הסכים שהבובה שלו תשחק עם הטרקטור שלו???? הוא פשוט ממי. ואני בטוחה ב-100% שזה יעבור לו. אצלינו במשפחה יש ממש אגדות על הרכושניות של אחותי. פעם באו אורחים עם ילד בגילה, הילד נגש לארגז הצעצועים שלה ולקח צעצועי. אחותי מיד התייצבה על ידו ולקחה לו את הצעוצע. הוא לקח צעצוע אחר, היא לקחה גם אותו. ועוד צעצוע- שוב לקחה. עד שבאיזשהו שלב לא יכלה להחזיק את הכל בידיים, אז היא שמה את הצעצועים על הרצפה ונשכבה מעליהם! היום כמובן אין זכר לקמצנות או רכושניות.

 

[tgdr]

לא תמיד הבעייה היא גבולות...

שלום לך. לעיתים הבעייה היא בעייה אורגנית כל שהיא, לא תמיד הבעייה היא בנו ההורים. יש ילדים למשל שרגישים לצבעי מאכל מסויימים וברגע שמוציאים את צבאי המאכל האלה מהתפריט קורים דברים נפלאים, יש ילדים שזקוקים לגירויים אחרים, יש ילדים שסובלים מרגישות לרעשים ו/או למגע ולוקח זמן עד שמאבחנים זאת. הייתי מציע לכם לחפש באזור מגורייכם רופא ילדים/משפחה עם ראש פתוח שמשלב בעבודתו את הגישה המסורתית וההומופאטית ולהתייעץ איתו. שיהיה יום רך וזח לכולנו רפי

 

[פוף היחידה]

אני מסכימה אתך וגם לא מסכימה

אני מסכימה אתך שלא תמיד הבעיה בנו, ההורים ושלא יזיק לנו להרפות קצת מעצמנו ולהפסיק להתייסר. אני גם מסכימה אתך שיש בעיות אורגניות ואת חלקן את הזכרת. אינני מסכימה עם האמירה על צבעי מאכל. לא הוכח בשום מחקר מדעי שצבעי מאכל גורמים לבעיות התנהגותיות (זה שזה לא בריא, זה ברור), אבל כשאומרים כאלה אמירות זה גובל בחוסר אחריות לדעתי. את יכולה להגיד שלילד שלך זה עזר, לילד של חבר/ה שלך זה עזר, אבל לזרוק אמירות שאינן מוכחות ואינן מדעיות, זה לא פייר. יש לנהוג במידת ההגינות והאחריות ולא לומר השערות/מיתוסים/סתם דברים שמישהו אמר לך מחוסר ידע כאמיתות מוחלטות. אני חוזרת ואומרת שהאמירה בדבר צבעי מאכל היא מיתוס ולא הוכח לאורך שנים ארוכות שהוא גורם לבעיות התנהגותיות. מדוע אני מתקוממת? פשוט ישנה נטיה לאחרונה לבלבל בין אמיתות מדעיות לכל מיני שרלטנים שעושים כסף על גבינו מתיאוריות שטותיות וזה סתם מלחיץ את ההורים ומבלבל אותם. עלינו, ההורים מוטלת האחריות להבחין (תסלחו לי על הביטוי) "בלבלולי מוח" לדברים אמיתיים ונכונים שיכולים לסייע לנו באמת. היחיד שיכול לאבחן בעיות התנהגותיות בעלות רקע אורגני הוא נוירולוג. אינני מאמינה בהומאופטיה לפתרון בעיות מסוג זה, אבל זה כבר נתון לשיקולו האישי של כל אחד.

 

[tgdr]

בקשר לצבעי המאכל

מדובר כמובן בצבעי המאכל הסינטטיים. לפני מס' שנים נעשה מחקר באנגליה בנושא צבעי מאכל סינטטיים והוכח במחקר זה שיש בעתיות מרובה עם צבעי מאכל מסויימים (לא כולם), הוכח במחקר זה (פשוט ראיתי תוכנית בBBC על המחקר הזה) והראו וראינו רופאים ותזונאים שהעידו על שינויי התנהגות לטובה עם שינויי הרגלי האכילה והורדת צבעים מסויימים מהתפריט. שיהיה יום צלול לכולנו רפי

 

[ilana k]

אני חושבת...

שאסור להתעצבן. כי זאת התגובה שהילד מחקה לה. לפי דעתי צריך בשקט לקחת את הילד לחדר שלו למספר דקות כדי שירגע ואז לדבר איתו. אם הדרך הזאת לא עובדת, לנסות להתאלם. ואני בטוחה שכאשר הילד לא יראה שום תגובה (לא טובה, ולא רואה) הוא יפסיק, כי הוא בעצם לא יקבל חיזוק על התנהגותו. בהצלחה

 

[אפרת עוז]

"מלאכים קטנים"

אני מצטרפת לדבריך. אסור להתעצבן זה קשה אבל זה משרת את האינטרס של הילד לשלוט בנו ולזכות בתשומת לב. בערוץ 8 יש כל יום בשעה 21:00 תוכנית שנקראת מלאכים קטנים העושקת בעיצוב התנהגות . משפחות עם ילדים נורמלים ובעיות כמו שכולכם תארתם מונכים ע"י אשת מקצוע כיצד להתמודד . נפלא . אני למדתי המון טיפים להתמודדות עם הילדים.

 

[ilana k]

יש לי יס, ולצערי אין שם את התוכנית

אומנם אני יודעת על תוכנית דומה שנקרא "נני" מישהי יודעת מתי משדרים אותה? אבל אני עובדת עם ילדים אוטיסטים וכל שיטת העבודה מבוססת על ניתוח התנהגות, כך שאולי קצת, אבל אני מבינה בנושא.

 

[אמא של כדור]

מה זאת אומרת להתעלם?

ומה עם הילד השני, זה שאושרי לו מוכן לתת לו כלום? זה לא פייר בישבילו. אין לי טלויזיה... קבעתי עם עובדת סוציאלית מ"מכבי". מקוה שהיא תוכל לעזור גם.

 

[ilana k]

היי. לא אמרתי על המקרה שלך

להתעלם. התכוונתי על המקרה של ילד שאין לו גבולות. על המקרה שלך אני אחשוב ואתייעץ עם גננת שאני עובדת איתה בשיטוף (בחורה מדהימה) ואתן לך תשובה מחר

 

[אמא של כדור]

תודה רבה. לא צריך להטריד ../images/Emo122.gif

גם ככה אני נופלת עליכם כאן.