שואלת שוב כי לא קיבלתי שום תשובה..

שואלת שוב כי לא קיבלתי שום תשובה..

יש לי ילדת סנדביץ' מדהימה בת ארבע וקצת. חכמה, יפה ומוצלחת. אבל מאוד קשה לה בזמן האחרון. היא בוכה הרבה מכל שטות. טורקת דלתות, רבה עם חברות טובות (בבית, עדיין לא שאלתי את הגננת), ונראה שהיא ממש סובלת. יש לה אח גדול בכיתה א עם איחור התפתחותי, לומד בכיתה קטנה. ילד מקסים והקשר ביניהם הוא בסה"כ טוב, אבל מן הסתם הגדול דורש הרבה תשומות (טיפולים פרטניים, ישיבה על שיעורי בית וכו), ויש אחות קטנה נוספת אוטוטו בת שנתיים. מתוקה ומקסימה, עם צרכים רגילים של ילדה בת שנתיים... האם לילדת הסנדביץ' קשה בגלל היותה באמצע בין שני אחים "תובעניים"? אני מנסה להשקיע בה זמן איכות לבד. לתת לה תשומת לב כי אני מודעת להיותה בין שני אחים שדורשים מן הסתם המון תשומת לב. אז אני משתדלת להיות מודעת. אבל עדיין... ממש קשה איתה לאחרונה. [דוגמה נוספת לקושי - היא גמולה מגיל שנתיים וחצי ביום ומגיל שלוש וחצי בלילה. לפני כשלושה חודשים חזרה להרטיב בלילות. מדי פעם גם ברח לה בגן. התחלנו טיפול עם זמזם הרטבה והיא השתפרה פלאים בשבועיים-שלושה האחרונים. אז זה נראה כמו רצון לתשומת לב נוספת] מה עושים חוץ מלהיות מודעים ולהשקיע בה זמן איכות לבד של אימא? לא בא לי שהיא תגדל מתוסכלת מהיותה "ילדת סנדביץ'", ומצד שני - אני לא רוצה כל הזמן לחשוש ולרצות אותה... אשמח לעצה.
 
הילדה מחפשת לקבל תשומת לב ייחודית.

שלום רב, אני חושבת שרמת המדעות וההבנה שלך חשובים כדי לעשות את ההבדל. נכון, החיים מורכבים מים של צרכים מנוגדים. הדבר דורש ג'גלינג ושפגט. אנחנו בני אדם ולכן דרושה גם סלחנות לעצמנו. אני שומעת שאת עושה את המירב בכל רגע נתון. אוסיף ואסביר מה שנדמה לי שאת מבינה לבד: הילדה מחפשת לקבל תשומת לב ייחודית. היא עושה זאת גם בדרכים מפריעות כמו בכי ,טריקות דלת ועיניינים עם חברות. הילדה רוצה וצריכה שיראו אותה ויקשיבו לה. היא עלתה על מכרה זהב מניב התיחסות. מה עושים? מאחר שכל התהגות שמתוגמלת על ידי התיחסות מגדילה את עצמה, מצמצמים התיחסות להתנהגויות מפריעות ומגדילים התיחסות להתנהגויות נאותות. לפעמים עלינו ההורים להתנהג כמו שלושת הקופים: כאילו לא ראינו, לא שמענו ואנחנו גם לא מגיבים. תוכלי לתת לילדה אמפאטיה, לעודד אותה, לשקף לה את החיובי שבה, לצמצם ביקורת, הטפות מוסר וכעסים ( אלה דרכים שמחד שמשרתים את בעליהם ומאידך מקבעים את התנהגות הילדה) בהצלחה, עינת
 
למעלה