שואת יהודי צרפת
סיימתי עתה לקרוא את הספר: דראנסי תולדותיו של מחנה מעבר מצרפת לאושוויץ [1941-1944] מאת מרים ברגמן. זוהי עבודת מחקר יסודית, המבוססת על תיעוד גרמני וצרפתי, מסמכי המחנה, מכתבים ורשימות של עצירים, עדויות, פרוטוקול של משפט הזנדרמים וספרי זכרונות. החלק המדהים, לגבי דידי, הוא על האנטישמיות בצרפת. צרפת היתה המדינה הראשונה שהעניקה זכויות ליהודים ובד בבד התפתחה בה מסורת אנטישמית, שנטלו בה חלק סופרים נודעים. בשנת 1938 החלה חקיקה נגד זרים, שעיקרם יהודים. בשנת 1939 הוקמו בה מחנות, לקליטת אזרחים גרמנים, אוסטרים ופליטים ספרדים. מחנות אלה נקראו מחנות ריכוז [Camp de concentration] והאכזריות בהם היתה רבה. זאת לפני פלישת הגרמנים לצרפת. באוקטובר 1940, זמן קצר לאחר הפלישה, החלה ממשלת וישי, באיזור החפשי בחקיקה נגד יהודים: Status des Juif שבו הוגדר מיהו יהודי וטיהורם מהשרות הציבורי והגבלות שונות. חוק נוסף שהסמיך לעצור יהודים זרים במחנות ועוד. לדעת המחברת [עמ' 34 ואילך] היתה זו חקיקה עצמאית, ללא קשר לגרמנים. הוקמו 26 מחנות מעצר באיזור החפשי. כאן החל שיתוף פעולה עם ממשלת וישי: המשטרה הצרפתית הועמדה לרשות הגרמנים והיא שביצעה את תפיסת היהודים - בכל צרפת, העברתם ל- דרנסי, שמירה עליהם ושילוחם. מחנה דרנסי, שהיה גרמני, היה רוב הזמן בפיקוח הז'נדרמריה הצרפתית. פרק מזעזע במיוחד הוא שילוחם של 4000 ילדים לאושוויץ. נושא מעניין בפני עצמו הוא השוד של יהודי צרפת [עמ' 170 ואילך] והמשלוחים של הרכוש היהודי לגרמניה.
סיימתי עתה לקרוא את הספר: דראנסי תולדותיו של מחנה מעבר מצרפת לאושוויץ [1941-1944] מאת מרים ברגמן. זוהי עבודת מחקר יסודית, המבוססת על תיעוד גרמני וצרפתי, מסמכי המחנה, מכתבים ורשימות של עצירים, עדויות, פרוטוקול של משפט הזנדרמים וספרי זכרונות. החלק המדהים, לגבי דידי, הוא על האנטישמיות בצרפת. צרפת היתה המדינה הראשונה שהעניקה זכויות ליהודים ובד בבד התפתחה בה מסורת אנטישמית, שנטלו בה חלק סופרים נודעים. בשנת 1938 החלה חקיקה נגד זרים, שעיקרם יהודים. בשנת 1939 הוקמו בה מחנות, לקליטת אזרחים גרמנים, אוסטרים ופליטים ספרדים. מחנות אלה נקראו מחנות ריכוז [Camp de concentration] והאכזריות בהם היתה רבה. זאת לפני פלישת הגרמנים לצרפת. באוקטובר 1940, זמן קצר לאחר הפלישה, החלה ממשלת וישי, באיזור החפשי בחקיקה נגד יהודים: Status des Juif שבו הוגדר מיהו יהודי וטיהורם מהשרות הציבורי והגבלות שונות. חוק נוסף שהסמיך לעצור יהודים זרים במחנות ועוד. לדעת המחברת [עמ' 34 ואילך] היתה זו חקיקה עצמאית, ללא קשר לגרמנים. הוקמו 26 מחנות מעצר באיזור החפשי. כאן החל שיתוף פעולה עם ממשלת וישי: המשטרה הצרפתית הועמדה לרשות הגרמנים והיא שביצעה את תפיסת היהודים - בכל צרפת, העברתם ל- דרנסי, שמירה עליהם ושילוחם. מחנה דרנסי, שהיה גרמני, היה רוב הזמן בפיקוח הז'נדרמריה הצרפתית. פרק מזעזע במיוחד הוא שילוחם של 4000 ילדים לאושוויץ. נושא מעניין בפני עצמו הוא השוד של יהודי צרפת [עמ' 170 ואילך] והמשלוחים של הרכוש היהודי לגרמניה.