שוברים את הכלים..שאלה חוזרת....

[osyab]

שוברים את הכלים..שאלה חוזרת....

שלום, הבן שלי בן 4 ויש לי הרושם שאני עוברת וחשה על בשרי את המרד והכעס הגדול של הגיל הזה......בכל פעם שהוא משחק עם עצמו ולא מצליח לעשות משהו שהוא רוצה אם זה משחק שולחן, טרקטורים או כל דבר אפשרי הוא "שובר את הכלים" ובדרך כלל זורק על הריצפה או מפזר....ניסית להסביר עוד פעם ועוד פעם ואני לא מצליחה להגיע איתו להבנה..גם היום הוא בבבית חולה קניתי לו משחק ולפני כמובן דיברנו על הנושא והוא כמובן אמר שלא יעשה כך......לא עברה שעה והוא לא הצליח משהוא וזרק איזה חלק על הריצפה כמובן שהחלק נישבר...אמרתי לו שהיום הוא לא ישחק באף משחק שלו.... מה אני עושה????

 

[בי3ת קינדר]

זו לא שאלה של גיל

גיל 4 לא מאופיין במשברים, מרד או כעס גדול. מה שכן, בגיל 4 עדיין קשה לספוג ולשאת תסכול. אני לא בדיוק מבינה את הכוונה שלך לגבי "שובר את הכלים", זורק או מפזר, כיוון שהיכולת בגיל 4 לשחק בתורות, להמתין בסבלנות, לשאת הפסד היא עדיין תהליך נלמד. אני כן יכולה להגיד שלהגיע להבנה בשיחות עם בני 4 היא כשלון ידוע מראש, גם לך וגם לו. אין מה לדבר על הנושא כי הוא לא יעמוד במילה שלו, ואת תחווי שוב את חוסר האונים. אני אשמח אם תוכלי להגדיר מה בדיוק מטריד אותך - שהוא לא מצליח לשמור על כללי וחוקי המשחק? שהוא מבלגן את הבית? שהוא מפגין תסכול וזעם? שהוא שובר צעצועים חדשים? ישנן שתי נקודות שכדאי לנו (אני לא אומרת שזה מה שקורה אצלך) להרהר בהן: עד כמה אנחנו מנסים לשלוט במשחקי הילדים כדי שישחקו "יפה"? עד כמה אנחנו מנסים להכתיב להם את כללי המשחק, להפעיל עליהם את ההגדרות שלנו ללשחק "יפה" ומגבילים את תחושת החופש שלהם? ועוד הערה: בגיל כל כך צעיר, כשאנחנו מענישים "לא תשחק כל היום" אין לכך אפקט חיובי, ילד בגיל 4 צעיר מכדי לסחוב עונש יום שלם, העונש המתבקש משבירת צעצוע הוא העובדה שהצעצוע הזה לא יהיה שמיש יותר ואולי אף יזרק לפח. האם יבוא חדש במקומו? זו גם שאלה.