יכולות להיות כמה סיבות לתופעה.
ואת צריכה להתאים את הפתרון לסיבה. נכון לרגע זה את עושה את השגיאה שהרבה הורים נופלים בה: נכנסת למאבק. חס וחלילה וחס. הנה כמה דוגמאות לסיבות אפשריות לתופעה (אני מניח שיש עוד). אפשרות אחת - את קונה לו משחקים וצעצועים שאינם מתאימים (לא מתאימים לגילו או לכישוריו או לאופיו וכו' אבל סביר שבאיזה שהוא מקום אין כאן התאמה). אפשרות שניה - הוא לא מקבל הסבר למשימות - הסבר שיבין ויניח את דעתו. יותר מזה - יתכן שהוא משחק לבד וזה לא מתאים לו. אפשרות שלישית - ההגיון שלו פועל אחרת ולכן הוא לא מצליח. אני מניח שהוא הולך לגן כל שהוא. צריך לשאול את הגננת אילו משחקים הוא מעדיף ואיך הוא מסתדר איתם. נסי גם לבדוק איתה את כישוריו החברתיים. את המשחקים תקני לו להבא בהתאם. אם הוא משחק לבד - זה הזמן להפוך את המשחק לזמן איכות איתך. שחקו ביחד. תפתרו את המשימות יחד. אל תפתרי בשבילו. הדגימי פעם אחת ואחר כך תני לו להוביל. אם יתקשה - תתמכי בו בקטנה אבל אל תקחי את ההובלה. עשו את זה ביחד. הציבי לפניו משימות במטלות עם מידרג קושי עולה כך שהפתרונות יהיו בהישג ידו ובטחונו העצמי וגם סבלנותו יגברו. הסבירי לו כך שהוא ישקף לך את ההסבר (יסביר לך בחזרה לדוגמא) ואת תראי אם הוא באמת הבין. לאפשרות שההגיון שלו עובד אחרת צריך סבלנות ואורך רוח. יש לי בת כזו בבית. צריך לנסות ולהבין איך ההגיון שלו עובד. הבת שלי כיום היא בגירה אבל כשהיתה בערך בגיל הזה קנינו משחק. במשחק צריך לפתור משימות. אחותה - ברגע שתפשה את הפרינציפ - אף שגיאה. והיא - מה שרק עשיתי - אף תשובה נכונה. לא עזר כלום. כשהרגשתי שאני עומד לאבד את סבלנותי (ויש לי הרבה בלי עין הרע), לקחתי רוורס ושאלתי אותה למה בחרה בתשובה זו ולא באפשרות אחרת. היא הסבירה לי. עברנו למשימה אחרת ושוב שאלתי. שוב קיבלתי הסבר. כך עברנו כמה משימות וראיתי שההגיון שהנחה אותה בכל המשימות היה נחרץ ועיקבי לחלוטין. אותו הגיון בכל המשימות. לכן לא היתה אף תשובה נכונה. רק שההגיון הזה היה שונה מההגיון של ממציא המשחק. ואז הבנתי שהמשחק - כל כמה שהיה אטרקטיבי (כנראה אטרקטיבי להורים בעיקר) היה בנוי להגיון קונבנציונאלי. בנוי להולכי בתלם. לא לפורצי חשיבה. מיד המשחק הלך לעולמו. זו ילדה שמתמיד ראיתי שהראש שלה עובד אחרת מכולם. היא רואה דברים, היא חווה דברים ומבינה דברים אחרת מכולם. כשאת ואני נראה משהו - היא תסתכל על אותו דבר אבל תראה משהו אחר. זה היה קשה גם לה. לך תסביר לפיצי למה אצלה יש בעיה במקום שלאחרים אין. אבל תמיד תמכתי בה. היום היא עושה חיל בכל מעשי ידיה. מה שהיא מקבלת על עצמה - אין מי שיעשה טוב ממנה. אבל הראש עדיין עובד אחרת. רק שכיום היא למדה במשך השנים לסמוך עלי וקל לה יותר לשמוע עצה ממני. תצטרכי לבדוק האם הראש שלו במקרה עובד אחרת מכלל הילדים ובמיוחד מאחים שלו. נסי להתאים את המשחקים והצעצועים להגיון שלו. נסי לקנות לו משחקים וצעצועים שיתנו להגיון שלו כר נרחב לפעולה. בשום אופן אל תנסי להכניס לו את החשיבה לתלם של כולם (שלא יהיה משהו בסיגנון "כך צריך לעשות - כזה ראה וקדש"). זה יהיה אסון בשבילו. להיפך. תני להגיון ולדמיון שלו לפרוץ כל גבול. כבר נאמר בתנך: חנוך לנער על פי דרכו, כי יזקין לא יסור ממנה. בהצלחה.
