שוב אובדן
שלום לכם,
לפני כמעט 8 שנים, שכלתי את בתי הבכורה. היא הייתה בת 21 ונהרגה בעת הייתה תרמילאית בהודו.
לפני חודש, נפטרה בתי האמצעית אחרי מאבק של שנה במחלת הסרטן. היא הייתה בת 26.
בתי הצעירה בת 23.
זה הזוי...לא נתפש...עמדתי אתמול באזכרה מול שתי מצבות של שתי בנותי, הקבורות אחת לצד השנייה.
זה כאב נוראי ומציאות בלתי נתפשת.
אני יודעת שאני רוצה להמשיך לחיות, רוצה למצוא את כל הכוחות שבעולם כדי להקל על כאבה של בתי הצעירה ולחיות חיים משמעותיים גם עבורי.
מישהו מכם מתמודד עם אובדן של שני ילדים?
מישהו מכיר קבוצת תמיכה עבור אחים שכולים?ו
תודה
שלום לכם,
לפני כמעט 8 שנים, שכלתי את בתי הבכורה. היא הייתה בת 21 ונהרגה בעת הייתה תרמילאית בהודו.
לפני חודש, נפטרה בתי האמצעית אחרי מאבק של שנה במחלת הסרטן. היא הייתה בת 26.
בתי הצעירה בת 23.
זה הזוי...לא נתפש...עמדתי אתמול באזכרה מול שתי מצבות של שתי בנותי, הקבורות אחת לצד השנייה.
זה כאב נוראי ומציאות בלתי נתפשת.
אני יודעת שאני רוצה להמשיך לחיות, רוצה למצוא את כל הכוחות שבעולם כדי להקל על כאבה של בתי הצעירה ולחיות חיים משמעותיים גם עבורי.
מישהו מכם מתמודד עם אובדן של שני ילדים?
מישהו מכיר קבוצת תמיכה עבור אחים שכולים?ו
תודה