שוב אובדן

mylove210

New member
שוב אובדן

שלום לכם,
לפני כמעט 8 שנים, שכלתי את בתי הבכורה. היא הייתה בת 21 ונהרגה בעת הייתה תרמילאית בהודו.
לפני חודש, נפטרה בתי האמצעית אחרי מאבק של שנה במחלת הסרטן. היא הייתה בת 26.
בתי הצעירה בת 23.
זה הזוי...לא נתפש...עמדתי אתמול באזכרה מול שתי מצבות של שתי בנותי, הקבורות אחת לצד השנייה.
זה כאב נוראי ומציאות בלתי נתפשת.
אני יודעת שאני רוצה להמשיך לחיות, רוצה למצוא את כל הכוחות שבעולם כדי להקל על כאבה של בתי הצעירה ולחיות חיים משמעותיים גם עבורי.
מישהו מכם מתמודד עם אובדן של שני ילדים?
מישהו מכיר קבוצת תמיכה עבור אחים שכולים?ו
תודה
 

דנה אז

New member
אין לי מילים לנחם אז שולחת לך
לחזק

בעלה של אחותי נפטר לפני כ- 10 שנים, ואחיו נפטר לפני כשלוש שנים שניהם מסרטן.
אביהם ניצל מהסרטן וכל אזכרה מילותיו שוברות את לבנו.
באזכרה האחרונה אמר שכל שנה מקרבת אותו אליהם.

מקווה בשבילך שתמצאי את הכוחות להמשיך בחיים משמעותיים בשבילך, בשביל בתך הצעירה ושאר המשפחה.
ושלא תדעו עוד צער.
 

ענן כבד

New member
שלום לך mylove210

לא יכולה לענות לך על השאלה. אבל קראתי בכאב על אובדן שתי הבנות .
המציאות בלתי נתפסת כמו שכתבת ,ואת זה כולנו יודעים . בחרת בחיים ובחרת לדאוג לבתךטוב עשית ,אין ברירה אחרת ,כך גם אנחנו .
בני היה בן 17 כאשר נפטר.לפתע תוך שבועים ופחות מהמחלה הנוראית,שנתגלתה בלי כול הזהרה .שקענו לתהום , החיים הרגילים שזרמו נקטעו .במקום רעש והמולת היום יום נוצר שקט ,במקום תוכניות נוצר חלל של אין .במקום ליצור הופיע השיתוק .חוסר אונים מוחלט .עשר שנים עבורו ועדין אינני קולטת .
התמודדות היא קשה ביותר, אין רצף אחיד ,על הרצף עליות וירידות .אבל יש דרכים להתמודדות ,שכמו כשתבת הם נמצאים בנו רק אנחנו ..
ואפשר לדבר על כך גם בפורום .
עבורי הפורום משמש כמקום לכתיבה, הכתיבה מועילה מעט משחררת ,ולא משנה על מה תכתיבי ,.נבין כול נים וכול מחשבה .
ודנה מנהלת הפורום מאזינה , דרוכה ,מגיבה ומקשיבה .
איתך .
 
למעלה