שוב אותו הסיוט
שוב, שבוע שמונה, שוב העובר מת. מסביבי כל כך הרבה בנות בהריון, בכזאת קלות, ורק אנחנו לא מצליחים. אין לי דמעות בנתיים, רק הלם, וציפייה. והנורא מכל הוא שאיכשהו יש לי הקלה מהחרדות שהיו לי בכל השבועות האלה. קשה לי לכתוב כרגע, אני עדיין לא מצליחה להבין לעצמי מה אני מרגישה. דבר אחד אני יודעת, בזכותכן אני לא מרגישה חריגה, וגם זה הרבה.
שוב, שבוע שמונה, שוב העובר מת. מסביבי כל כך הרבה בנות בהריון, בכזאת קלות, ורק אנחנו לא מצליחים. אין לי דמעות בנתיים, רק הלם, וציפייה. והנורא מכל הוא שאיכשהו יש לי הקלה מהחרדות שהיו לי בכל השבועות האלה. קשה לי לכתוב כרגע, אני עדיין לא מצליחה להבין לעצמי מה אני מרגישה. דבר אחד אני יודעת, בזכותכן אני לא מרגישה חריגה, וגם זה הרבה.