שוב אני...עם עוד כמה עידכונים

שירה28

New member
שוב אני...עם עוד כמה עידכונים

אז קודם כל תודה לכן על הברכות. מיכל של הדר שאלה על הלידה אז בקצרה אספר שהייתי בערך 12 שעות בחדר לידה, אחרי כמה שעות עם צירים חזקים וכואבים... לקחתי אפידורל וזה כבר עולם אחר! האמהות נפלאה למרות שהיה לי די קשה בהתחלה. קודם כל ההלם שתינוקת כזו חסרת ישע תלויה בעיקר בי, ואני שהייתי אדון לעצמי פתאום כל כך מוגבלת. ככה הרגשתי ומצד שני מאוד כעסתי על עצמי שהרגשתי כך - הרי חיכיתי לתינוקת הזו כל כך הרבה זמן... שנית, יובלי סבלה מאוד מאוד מגזים וכאבי בטן ופשוט בכתה שעות על גבי שעות בהסטריה כזו ללא הפסקה. ממש לאורך כל היום. זה דיכא אותי נורא. כבר שהיתה בת שבועיים לקחתי אותה לרופא כדי שיעשה בדיקות כלליות כי היא פשוט צרחה לי בלי הפסק, עשו לה ספירת דם ותרבית צואה וכו´ וכו´ והכל יצא בסדר. אז הרופאים אמרו שזה גזים וזה יעבור... אז ככה סבלנו והיא סבלה...והיום יש מעט שיפור... אבל בגדול היא תינוקת די בכיינית. אבל עכשיו אני יכולה להגיד שאני נהנית ממנה ומאוהבת בה ללא תקנה !!! אשמח לשמוע אם מישהי מכן הרגישה כמוני ??? או שאני הלא נורמלית היחידה באזור ??? בהזדמנות זו אאחל לרומי בהצלחה ב IVF הראשון שלה. למיכל של הדר, ליבי של בן, ענת איתן, סיגל היי-טק (וסליחה לכל מי ששכחתי) המון מזל טוב להולדת העוללים המתוקים !!! שלכם שירה
 
שירה, זה נראה לי לגמרי נורמלי!

אפילו שכבר בהריון עצמו אני הייתי כבולה לבית/בית חולים ולכן מהבחינה הזו אין הרבה שינוי עכשיו... הידיעה שהם תלויים בך באופן טוטלי (אצלי זה תאומים) מאד מכבידה ומעיקה. חוצמזה שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי ואין לי זמן לעשות כלום (אפילו טלביזיה - בחודשיים וחצי האחרונים אני רואה בערך שעה בשבוע). לפעמים אני תופסת את עצמי יושבת לגלוש במקום ללכת לישון (כשסוף סוף שניהם ישנים...) רק בשביל ההרגשה שאני אדון לזמן שלי! אבל כל פעם (כמו הבוקר) כשרותם וארז מחייכים אלי את החיוכים המדהימים שלהם זה פשוט מוחק את כל הלילות והימים הקשים (והם בסך הכל ילדים ממש טובים ונוחים אז אין לי באמת על מה להתלונן טפו טפו טפו).
 
אני הרגשתי את זה בימים הראשונים

כשגם כאב לי מהניתוח וגם הנקתי מלא, ואז, כנראה בפרץ של נפילת הורמונים החלטתי שאני משלבת הנקה עם בקבוק ופתאום הייתה לי סוג של הקלה, כי בקבוק זה אומר שעוד מישהו, אם זה עמרי או אפילו אמא שלי יכולים לעזור ולא הכל טוטלי אני, הטוטליות היא זו שהייתה קשה לי. למזלי הדר משלב יפה בין הנקה לבקבוק, ישן מאד טוב ולא סובל מגזים ולכן אחרי השבוע הראשון הדברים זורמים דיי חלק (טפו, טפו), בכל זאת אני כל הזמן לחוצת שינה ומצד שני כמו אפונה, הרבה פעמים אני מוותרת על שינה כדי לגלוש באינטרנט כדי להרגיש שיש לי עדיין חיים. עוד משהו שעזר לי שלפחות חצי מן השבוע אני ממלאת בפגישות עם חברות עם תינוקות או עם ההורים שלי ואחותי וכך אני לא לבד, כי הבדידות היא זו שהכי הכי הלחיצה אותי לפני הלידה. יאללה, אני הולכת לחטוף תנומת צהרים......
 
שירה, קודם כל מזל טוב להולדת יובל

(גם לי יש יובל!) גם אני הגעתי לעיתים למצבי שבירה, כשאי אפשר היה להרגיע את עומר (ולמה שיירגע? כואבת לו הבטן והוא נורא אומלל). מזלי שיובל סבל הרבה פחות מכאבים, ולפחות הוא היה יכול להיות סבלני יותר כשעומר היה תלוי עלי או על אבא שלו ימים ולילות. יש ביננו הפרש של שבועיים, ואני שמחה לבשר לך שבשבועיים האחרונים חל שיפור גדול אצל עומר. הוא ישן יותר שעות רצופות בלילה (סה"כ הוא ישן מעט מאוד וזה די מתסכל, אבל כנראה שככה הוא), בוכה פחות במשך היום, ובאופן כללי הפך לתינוק חייכני הרבה יותר. זה עוד לא נגמר, ואני מחכה כבר לעבור יום שלם בלי כאבים ולחצים, אבל כיף לראות את השינוי, ולדעת שבסוף זה ייגמר. מיכל
 

טילי2

New member
תרופה נפלאה לגזים

קוראים לזה gripwaterקונים בסופר פארם. זה תמצית של שומר מנטה אניס ועוד כמה כאלה. מערבבים במים מזוקקים ונותנים לילד עשר טיפות לפני הארוחה ובא לציון גואל.
 

קירה

New member
לצערי, חייבת להגיד

שלרוב זה דווקא לא עובד. כמו גם רוב התרופות האחרות. אבל כן מומלץ לקנות בקבוקים של dr. brown עם מתקן מיוחד להוצאת גאזים מהחלב - זה עוזר לא להוסיף להם גזים נוספים. במקרה של ליאנה, שלה היה מעט גזים (שלא כמו לאביגיל), זה בכלל פתר את הבעיה.
 

כבר אמא

New member
אז אני לא הסהרורית היחידה שמסתובבת

פה בשעות לא נורמליות?!
מה שלומכם?
 

קירה

New member
אח! איזה באסה שפיספסתי אותך ../images/Emo4.gif

אנחנו בסדר. אביגיל התעוררה ב-4 לבקש מוצץ, ולא הצלחתי להרדם אחרי זה. ואת?
 

כבר אמא

New member
שירה

המון מזל-טוב להולדת יובל. ואני מצטרפת להמלצה של טילי על הגריפווטר .
 
למעלה