שוב בבית חולים../images/Emo10.gif
ביומיים האחרונים אמא לא הרגישה כל כך טוב. לא משהו מדאיג אבל, בהחלט שווה בדיקה. אתמול, עלה חום והורדתי אותו בטיפות אופטלגין. אמא ישנה רוב היום, בערך בחצות כשבאתי להחליף טיטול ולהחליף צד על המזרן, היא נראתה מאוששת, התלוצצה איתי, וגמאה בשקיקה 4 פחיות של תוסף מזון, לא היה חום, קיבלתי נשיקה והיא בירכה אותי בלילה טוב. לפנות בוקר בדקתי שהיא מכוסה והכל היה בסדר. בבוקר, התעוררתי לשם קולות חירחור משונים, בהתחלה חשבתי שאלו חתולים בחצר, ואז קלטתי שהקולות בבית. זינקתי ממקומי לאמא. מצאתי אותה שוכבת על הפנים ( התהפכה בשנתה) פניה אדומים ומשונים, היא ישנה אבל משמיעה קולות חירחור מבהילים. ניסיתי להפוך אותה ולהעיר אותה ולא הצלחתי. הזעקתי עזרה. וככה כמו שאני, בלי להסתרק אפילו דהרנו באמבולנס לבית חולים, כשהמתנדב ואני לא נותנים לאמא לעצום עיניים ומחזיקים אותה שלא תיפול. הדופק לא היה סדיר והיא להטה מחום, והסוכר בשמיים. החשד היה שעשתה אספרציה. במיון עשו בדיקות, ייצבו אותה והעלו אותה למחלקה. אמא הפסיקה להתעורר במיון, וכשראתה את נכדתה חייכה. ואמרה לה " איזה ידיים קרות", כי אחיינית שלי ליטפה אותה. התוצאות מעידות על דלקת ממש חלשה, ולכן נבדקות אפשרויות נוספות, כמו התקף אפילפסיה, או אירוע מוחי נוסף. מה אני אגיד לכם, בדרך האין סופית לבית חולים, עשיתי דיל עם אלוהים. הוא לא יקח את אמא ממני, ואני יותר לא אתלונן על כלום. תחזיקו לנו אצבעות
ביומיים האחרונים אמא לא הרגישה כל כך טוב. לא משהו מדאיג אבל, בהחלט שווה בדיקה. אתמול, עלה חום והורדתי אותו בטיפות אופטלגין. אמא ישנה רוב היום, בערך בחצות כשבאתי להחליף טיטול ולהחליף צד על המזרן, היא נראתה מאוששת, התלוצצה איתי, וגמאה בשקיקה 4 פחיות של תוסף מזון, לא היה חום, קיבלתי נשיקה והיא בירכה אותי בלילה טוב. לפנות בוקר בדקתי שהיא מכוסה והכל היה בסדר. בבוקר, התעוררתי לשם קולות חירחור משונים, בהתחלה חשבתי שאלו חתולים בחצר, ואז קלטתי שהקולות בבית. זינקתי ממקומי לאמא. מצאתי אותה שוכבת על הפנים ( התהפכה בשנתה) פניה אדומים ומשונים, היא ישנה אבל משמיעה קולות חירחור מבהילים. ניסיתי להפוך אותה ולהעיר אותה ולא הצלחתי. הזעקתי עזרה. וככה כמו שאני, בלי להסתרק אפילו דהרנו באמבולנס לבית חולים, כשהמתנדב ואני לא נותנים לאמא לעצום עיניים ומחזיקים אותה שלא תיפול. הדופק לא היה סדיר והיא להטה מחום, והסוכר בשמיים. החשד היה שעשתה אספרציה. במיון עשו בדיקות, ייצבו אותה והעלו אותה למחלקה. אמא הפסיקה להתעורר במיון, וכשראתה את נכדתה חייכה. ואמרה לה " איזה ידיים קרות", כי אחיינית שלי ליטפה אותה. התוצאות מעידות על דלקת ממש חלשה, ולכן נבדקות אפשרויות נוספות, כמו התקף אפילפסיה, או אירוע מוחי נוסף. מה אני אגיד לכם, בדרך האין סופית לבית חולים, עשיתי דיל עם אלוהים. הוא לא יקח את אמא ממני, ואני יותר לא אתלונן על כלום. תחזיקו לנו אצבעות
