שאלה מצוינת
עיקרי התורה התאוסופית: 1. ביסודו של היקום קיים כוח אינטליגנטי חובק-כל שהינו מקור הסדר, החוכמה, היופי והדחף להתפתחות שאנו רואים בעולם שמסביבנו. 2. היקום מופיע ונעלם באופן מחזורי מחיק האחדות האלוהית (ראה תיאורית "המפץ הגדול" והמחזוריות בטבע). 3. היקום כולו – החל מהאטום וכלה בקוסמוס האינסופי, על אינספור הגלקסיות ומערכות השמש שבהן – הינו רצף היררכי של רמות תודעה, בו הרמה הגבוהה ביותר מכילה את כל אלה שמתחתיה. 4. העולם שאנו קולטים בחושינו הינו רק חלק זעיר ומוגבל ממציאות רב-ממדית עשירה ומקיפה שטרם פיתחנו את החושים והרגישות להיות מודעים לה. 5. מסביבו של כל גוף – כולל הגוף האנושי – ובתוכו, ישנם שדות אנרגיה בלתי נראים האחראים לתחזוקה של הגוף ולתפקוד התאים והאיברים שבו. בהם טמונה "התוכנה" החכמה של הגוף ולהם הכוח להחזיק את אינספור התאים מהם הוא מורכב, ביחד. 6. האדם הינו המיקרוקוסמוס שנברא "בצלם אלוהים", מבחינה זו שבגופו וברוחו משתקפים עקרונות אוניברסליים שניתן לראותם בבריאה כולה. 7. האדם מתפתח באמצעות התנסויות שהוא רוכש "בבית הספר של החיים", בסדרה ארוכה של היוולדויות חוזרות בזמנים ובתרבויות שונות. החיים בחברות ובתרבויות השונות, החל מהתרבות השבטית הנחשלת ביותר וכלה בתרבות המפותחת ביותר, הינם הכיתות שהוא עובר בבית הספר לחיים. 8. הסבל הינו תוצאה של תפישת חיים שגויה או אורח חיים שהנו בניגוד לחוקי האיזון וההרמוניה. 9. המוות והמצבים שאחריו הינם תהליך של שחרור התודעה או הנשמה מגוף שהתבלה וחדל לתפקד, ומעברה לתפקוד במימדים שאינם נתפשים על ידי חושינו. 10. יעד ההתפתחות האנושית הינו הרחבה, עידון והעמקת המודעות בתהליך שאין לו סוף, בו מתעוררת התודעה האנושית לדעת את עצמה ומתפקדת באופן חופשי ומודע בגישה של אחווה וחמלה חובקת כל, בכל המימדים: הפיזי, הנפשי והרוחני. שלוש המטרות של האגודה התאוסופית: 1. יצירת גרעין של אחווה אנושית אוניברסלית ללא אפליה על רקע של גזע, דת, מין, מעמד או צבע עור. 2. קידום הלימוד ההשוואתי של הדתות, הפילוסופיות והמדעים. 3. חקר חוקי הטבע שטרם נתגלו, והכוחות הנסתרים של האדם. הנה קיבלת את התמצית, ואם עוד נשארה לך סבלנות לקרוא את סוף התשובה שלי לשאלותייך, אומר לך שכלי הבדיקה העיקרי שלי הוא התחושה הפנימית העמוקה שלי, שהדברים נכונים. התחלתי בקריאת ספרים שהאגודה הוציאה ובדיקת החומר עם עצמי. אחר כך הלכתי לשמוע הרצאות ונסעתי לטיולים והגעתי לכנסים וראיתי מי האנשים. אז נרשמתי לקורסים ולמדתי. בשלב מסוים הרגשתי שיש כאן מקום שבו אני מוצאת אנשים, שיש לי שפה משותפת איתם, והחלטתי להצטרף כחברה. (זה לא תנאי, אף אחד לא דורש מתלמידי הקורסים להצטרף כחברים, וגם החברים יכולים לפרוש מהאגודה כרצונם. בעיני החברות באגודה היא סוג של התחייבות שלי כלפי עצמי לאורח חיים מסויים ולנתינה). אני מאוד ספקנית, ויחד עם זאת דברים רבים שאני לומדת "מתיישבים" אצלי בתחושה, שהנה אני פשוט נזכרת שוב במשהו, שכבר ידעתי פעם ושכחתי.