שוב דכאון שוב ואבן

[LsMs]

שוב דכאון שוב ואבן

מבאס שלא מוכנים לתת לי ואליום או קלונקס או זאנקס למקרי חירום וזהו...זה כ"כ קשה? במקום שאני אשב עכשיו מול המחשב חצי מסטולה ממינון שלא ממש מתאים לי ואכאל לעצמי תראש ממחשבות חרדתיות ודכאוניות עד מאוד

החבר הנחמד מאוד שלי רשם לי הודעות בוואטספ שהוא מתחזק..אמרתי לו אתה צוחק? והוא המשיך להגיד לא מה פתאום...אז אמרתי טוב אם רצית להפרד למה לא בחרת דרך קצת פחות מפחידה בשביל זה? אני אחזיר לך תאוטו במוצש כי אני עובדת וזהו מאז לא שמעתי שום מילה ממנו..בינתיים ככל הנראה אני אקח ואבן אלך לישון ואקום מעוכה לעבודה בבוקר כי אין ברירה צריך להמשיך ולתפקד איכשהוא..גם אם לא בתפקוד מלא לפחות חלקי זה טוב...העיקר לעשות משהו

 

[נסחפת עם הגלים]

הכוונה למתחזק בדת?

אם הוא באמת רצה להיפרד ממך הוא יכל לעשות את זה בדרך יותר יפה. תמשיכי לתפקד זה חשוב, זה מה שעוזר לך לא ליפול שוב לדיכאון.

לגבי הקלונקס והווליום הבנתי שנותנים אותם עכשיו רק להפרעות והתקפי פאניקה ולא לכל דורש כי הם מאוד ממכרים, ובטווח הארוך זה לא משתלם. תתייעצי עם הפסיכיאטר שלך ואם את רואה שהוא לא עוזר לך אל תהססי לחפש מישהו אחר שיאזן אותך בצורה מתאימה. את לא צריכה לסבול ממינון\כדור שלא מתאים לך.

 

[LsMs]

התקפי חרדה קשים ודכאון קשה לא מספיק?

הכדורי דכאון כן עוזרים לי גם ככה המינון שלהם גבוהה (ציפרמיל 40 מ"ג יומי ואני בסה"כ בחורה נמוכה לא במשקל גבוה..) אבל במקרים כאלה כמו הבדיחה על ההתחזקות בדת...שלא היה מצחיק לשניה הכניס אותי להתקף חרדה או פניקה די רציני לקחתי כמה ואבנים זה מאוד הרגיע כמו שאני צריכה לאותה שניה רק חבל לי שבמקום לתת לי מינון נמוך של ואליום או זנקס או קלונקס לאותה מטרה זהה אני נאלצת לקחת מינון גבוה מאוד של ואבן...הפסיכולוגית אמרה לי שאולי אם אני אתייעץ עם הפסיכיאטרית ואסביר לה בדיוק את ההתקפי חרדה שלי כמו שאני מתארת טיפול היא לא רואה סיבה שהפסיכיאטרית תגיד לא לזנקס או קלונקס או משהו כזה במקום לקחת מינון גבוהה מדי של ואבן כי זה הדבר היחידי שרופא משפחה מורשה לרשום במצבי דחק ולחץ והתקפי חרדה..הוא לא פסיכיאטר...וגם הוא כבר מתח ביקורת עליי שלמה אני לוקחת ציפרמיל במינון כזה בצורה יומית חודשים על חודשים כבר..

 

[נסחפת עם הגלים]

נו וניסית להסביר לפסיכיאטרית על ההתקפי חרדה?

 

[מחבקת עצים סדרתית]

המינון לא בהכרח קשור לגובה ומשקל

אלא לרמת ההפרעה/דיכאון. אם 40 מ"ג זה המינון שהפסיכיאטרית רשמה לך ואת מרגישה שהוא עוזר ואינך סובלת מתופעות לוואי רבות, אז המצב יותר מבסדר.
כמה זה "כמה ואבנים"? אני מציעה לך בחום לשתף את הפסיכיאטרית שלך בהתקפי החרדה והפניקה שלך, בתדירות שלהם ובכמות הואבן שאת לוקחת בזמן התקף, על להירגע. תתייעצי איתה בנוגע למעבר לתרופות שציינת.
בנוגע לביקורת של רופא המשפחה, תתעלמי בנימוס. דעתו חשובה, אבל לא נחשבת.

 

[דר נצח גורן]

מה השאלה?

 

[LsMs]

אני מניחה שהשאלה

למה בתור מקרה של דכאון קשה לפסיכיאטרית לרשום לי מנה נוספת של קלונס או זנקס רק למקרי חירום כמו שקרה לי היום...יש איזה שהוא תסמין או מצב מסוים שרק בו מקבלים את המרשמים הללו?....זה לא שאני מכורה לזה ולוקחת את כמו ג'אנקי אלא רק במקרי חירום כדי להרים תעצמי להמשיך לתפקד במקום לשבת בין 4 קירות בבית ולאכול תעצמי

 

[דר נצח גורן]

קלונקס

קשה לי להבין מדוע היא סירבה, אולם זכרי שחסרים לי המון חלקים בפאזל שלך,,,
האם פיתחת לך טכניקות התנהגותיות להירגעות? מעין 'ערכת הירגעות' הכוללת רשימה של פעילויות בבית או בחוץ שעשויות לעזור לך בשעת חירום?

 

[האני הפנימי1]

אצלי זה לא בעיה.

אבא שלי לקח המון כדורים ביניהם קלונקס 40 מ"ג מרוניל וכו'...אני פשוט יודע איפה הוא מניח את זה וברגעי משבר אני מרים לו אחד...עד לפני שבוע הכדור היה מפיל אותי שדוד,לפני שעתיים לקחתי קלונקס וכמעט ולא משפיע עליי.

 

[Lady Stark]

יקירי

ממליצה לך בחום לבקש מרשם מפסיכיאטר כי ממש לא כדאי לקחת כדורים שלא רשמו לך אישית. עדיף שיתאימו לך לפי צרכיך ומצבך הבריאותי.