מיכי 10
Member
שוב הדיווח מהמועדון - שלא ילך לאיבוד בשרשור למטה:
כמו שכתב דורון, עמרי נתן לנו הרצאה מלווה במצגת, על הקונגרס שהיה לאחרונה בסיאול, בירת קוריאה הדרומית. היינו 17 חברים.
ראינו במצגת המון אנשים מקומיים ואורחים מארצות שונות, ואת חברי להקת "קייטו" וזמרים אחרים. ראינו בניינים מרשימים והמון מקדשים, גם מעט בקתות, טבע יפהפה, ופרחים מדהימים, ענקיים, עם עלים עוד יותר ענקיים.
אחרי זה היתה הפסקה קלה שבה יכולנו לקנות חולצות אספרנטו, וכן חוברות ושאר מזכרות שהביא עמרי מקוריאה.
לאחר מכן היתה ישיבת ההנהלה החודשית. נוכחו כל תשעת חברי ההנהלה, וכן כמה מאיתנו כאורחים. נשארנו כדי לשמוע ולהשתתף בדיון על הקורס לאספרנטו, שנקווה שיהיה בקרוב, בהדרכת דורון.
כיוון שאני כבר לא בהנהלה, לא אדווח על נושאי הישיבה.
שמענו קודם דיונים בנושאים אחרים, והותר לנו להתערב, אם כי כמובן לא להצביע. היה קצת משעשע, לפרקים.
רק לא משעשע היה שמתילדה הרגישה מאד מאד לא טוב, ונשארה בכל זאת עד הסוף, ואפילו הצביעה בחלק מההצבעות. מאחלים לה רפואה שלמה ומהירה.
על הקורס דובר רק בסוף, ונקווה שכל הבעיות הטכניות והאחרות יִפָּתרו במהרה, ושהקורס יֵצֵא לדרך.
כמו שכתב דורון, עמרי נתן לנו הרצאה מלווה במצגת, על הקונגרס שהיה לאחרונה בסיאול, בירת קוריאה הדרומית. היינו 17 חברים.
ראינו במצגת המון אנשים מקומיים ואורחים מארצות שונות, ואת חברי להקת "קייטו" וזמרים אחרים. ראינו בניינים מרשימים והמון מקדשים, גם מעט בקתות, טבע יפהפה, ופרחים מדהימים, ענקיים, עם עלים עוד יותר ענקיים.
אחרי זה היתה הפסקה קלה שבה יכולנו לקנות חולצות אספרנטו, וכן חוברות ושאר מזכרות שהביא עמרי מקוריאה.
לאחר מכן היתה ישיבת ההנהלה החודשית. נוכחו כל תשעת חברי ההנהלה, וכן כמה מאיתנו כאורחים. נשארנו כדי לשמוע ולהשתתף בדיון על הקורס לאספרנטו, שנקווה שיהיה בקרוב, בהדרכת דורון.
כיוון שאני כבר לא בהנהלה, לא אדווח על נושאי הישיבה.
שמענו קודם דיונים בנושאים אחרים, והותר לנו להתערב, אם כי כמובן לא להצביע. היה קצת משעשע, לפרקים.
רק לא משעשע היה שמתילדה הרגישה מאד מאד לא טוב, ונשארה בכל זאת עד הסוף, ואפילו הצביעה בחלק מההצבעות. מאחלים לה רפואה שלמה ומהירה.
על הקורס דובר רק בסוף, ונקווה שכל הבעיות הטכניות והאחרות יִפָּתרו במהרה, ושהקורס יֵצֵא לדרך.
בסך הכל, כולם נכחו בישיבה (הפעם באמת *כל* חברי ההנהלה), ואני מקווה שכולם נוכחו שהיה שווה להגיע. שמחתי שהצלחנו לסיים איכשהו בזמן, בסביבות תשע וחצי. גם מתילדה לחצה לסיים את הישיבה, כי היא הרגישה לא טוב, ורצתה מן הסתם להגיע הביתה. אז גם לי יצא להגיע הביתה יחסית מוקדם, ולא מאוחר מדי.
