סקר TGI הוא בעיקרון עניין די מגוחך
מצלצלים סוקרים למסעודה משדרות ושואלים אותה אילו עיתונים היא קראה בחודש האחרון. ובכן, מסעודה קראה (בדרך הקצרה מתיבת הדואר לפח) את הכותרת הראשית של ישראל היום, ואילו את העיתון שעליו היא מנויה או קנתה בכסף מלא (הארץ/מעריב/ידיעות) היא קראה בניחותא מהעמוד הראשון עד העמוד האחרון בכורסה שבבית. מבחינת סקר TGI - מסעודה נחשפה גם לידיעות וגם לישראל היום. מבחינת המפרסמים - מדובר בבדיחה. עבור רוב הישראלים - בהגדרה, כל דבר שמחולק חינם נחות בהשוואה למקבילו שנמכר בכסף מלא. מבחינת הכלים בהם נעשה סקר TGI, כנראה שלעלון הסופרפארם וחוברת "הקופון של המדינה" יש חשיפה גדולה הרבה יותר מכל העיתונים גם יחד. כל יחצ"ן רוצה לשים את הלקוח שלו בכל העיתונים, אבל הוא יודע שאין דין עמוד השער של "שבעה ימים" לעמוד 3 בישראל היום. יש כלי מוצלח יותר לבדיקת "חשיפה" (במובן העמוק של קריאה וזכירות, ולא של עיון מרפרף בכותרת הראשית בדרך לפח): אחד ממשווקי התיירות הגדולים (מאלו שמפרסמים בכל יום את הקוביות הקטנות עם "נופשון של הרגע האחרון - אנטליה ב-99 דולר!") עושה בימים אלה פרוייקט די מעניין - הוא מפרסם את הקוביות שלו בידיעות (כל יום), מעריב וישראל היום (שלוש-ארבע פעמים בשבוע). פרסום בידיעות אחרונות מביא מבול טלפונים (סדרי-גודל של מאות), פרסום במעריב - זרזיף טלפונים ופרסום בישראל היום - כמעט אף טלפון. לכל מודעה בכל עיתון מוקצה מספר Call Center שונה, כך שהעניין נבדק באורח סטטיסטי קפדני למהדרין במשך תקופה. אגב, העניין הוא שהחברה עדיין ממשיכה לפרסם בישראל היום את המודעות שלה רק משום המחיר (כעשירית ממה שהיא משלמת למודעה מקבילה בעמוד האחרון של ידיעות) - כך שאם מתקשרים שניים-שלושה לקוחות ביום עקב המודעה - זה כבר הופך את העיסקה למשתלמת...