שוב הנודניקית(אני) חזרה
מצטערת שוב שאני משתפת בכמה רע לי, היום לפחות יש לי תירוץ. היום זה יום ההולדת ה58 לאבא שלי.
כתבתי על כך בבלוג אם מישהו רוצה לקרוא.
תוסיפו לזה שהיום אמא שלי היתה עצבנית סתם קיבלה קריז על בת דודה שלי (בגלל שנתנו לה כסף למונית שתבוא אלינו) ולא נישאר לנו כלום.
ודודה שלי היתה השיא היום!
בהתחלה היא רצתה שנבוא אליה ונשב ונחגוג כאילו לאבא יום הולדת עם זיכרונות (היא אחותו הגדולה של אבא שלי).
בסוף זה לא יצא. אמרתי לה שאחי סובל מכאבי שיניים והיא אירגנה מפגש עם הרופאת שיניים שלה. אני קראתי סיפור באינטרנט ובסיפור היה מוות של אח של הגיבורה.
אני עם האוסידי שלי הפחדני שיקרה משהו ישר התחלתי לבכות ואח שלי חיבק אותי ואמר שהוא יוותר על ללכת היום (זה נסיעה של שעה לת"א)
אמרנו שניתקשר לדודה שלי ונגיד לה שקיבלתי ואחי חיב להשאר איתי (אחי לא רצה במילא ללכת). אמרתי אפילו שאני אחזיר לה מתי שאני מקבלת קיצבה את הכסף על הפגישה שנדחה אותה.
היא ישר התחילה לצעוק ולהעליב שאנחנו אידיוטים וטיפשים, ושיש המון בנות 28 בגילי שמקבלות ולא מפחדות להשאר לבד, ואם הוא לא יבוא היא מנתק קשר לא ליום לא לשבוע אלא לגמרי.
בעיקרון לא היה אכפת לי כי היא אדם מעצבן וגם אבא לא אהב אותה. אבל היא משלמת לנו חלק מהשכר דירה ועושה לנו קניות מידי פעם בעקבות המצב הכלכלי.
אנחנו קוראים לה בעל המאה בעל הדעה אבל נימאס לי מזה שהיא שולטת ככה בחיינו זה תמיד היה ורק אבא שלי היה מסוגל לקטול אותו, בין אם היא היתה עושה סנצסיות או מעליבה אותנו (ולא היה חסר עלבונות כמו שמקומי למשל בבית משוגעים). אני לא יודעת, אולי היא ניסתה לעשות משהו לטובה אבל יש לה דרך נורא מגעילה לעשות את זה.
וזהו רק רציתי לשתף. תודה לכם, ואני מקווה שאני לא נודניק.
מצטערת שוב שאני משתפת בכמה רע לי, היום לפחות יש לי תירוץ. היום זה יום ההולדת ה58 לאבא שלי.
כתבתי על כך בבלוג אם מישהו רוצה לקרוא.
תוסיפו לזה שהיום אמא שלי היתה עצבנית סתם קיבלה קריז על בת דודה שלי (בגלל שנתנו לה כסף למונית שתבוא אלינו) ולא נישאר לנו כלום.
ודודה שלי היתה השיא היום!
בהתחלה היא רצתה שנבוא אליה ונשב ונחגוג כאילו לאבא יום הולדת עם זיכרונות (היא אחותו הגדולה של אבא שלי).
בסוף זה לא יצא. אמרתי לה שאחי סובל מכאבי שיניים והיא אירגנה מפגש עם הרופאת שיניים שלה. אני קראתי סיפור באינטרנט ובסיפור היה מוות של אח של הגיבורה.
אני עם האוסידי שלי הפחדני שיקרה משהו ישר התחלתי לבכות ואח שלי חיבק אותי ואמר שהוא יוותר על ללכת היום (זה נסיעה של שעה לת"א)
אמרנו שניתקשר לדודה שלי ונגיד לה שקיבלתי ואחי חיב להשאר איתי (אחי לא רצה במילא ללכת). אמרתי אפילו שאני אחזיר לה מתי שאני מקבלת קיצבה את הכסף על הפגישה שנדחה אותה.
היא ישר התחילה לצעוק ולהעליב שאנחנו אידיוטים וטיפשים, ושיש המון בנות 28 בגילי שמקבלות ולא מפחדות להשאר לבד, ואם הוא לא יבוא היא מנתק קשר לא ליום לא לשבוע אלא לגמרי.
בעיקרון לא היה אכפת לי כי היא אדם מעצבן וגם אבא לא אהב אותה. אבל היא משלמת לנו חלק מהשכר דירה ועושה לנו קניות מידי פעם בעקבות המצב הכלכלי.
אנחנו קוראים לה בעל המאה בעל הדעה אבל נימאס לי מזה שהיא שולטת ככה בחיינו זה תמיד היה ורק אבא שלי היה מסוגל לקטול אותו, בין אם היא היתה עושה סנצסיות או מעליבה אותנו (ולא היה חסר עלבונות כמו שמקומי למשל בבית משוגעים). אני לא יודעת, אולי היא ניסתה לעשות משהו לטובה אבל יש לה דרך נורא מגעילה לעשות את זה.
וזהו רק רציתי לשתף. תודה לכם, ואני מקווה שאני לא נודניק.
