שוב הסבוב הקבוע...
ימי חמישי שלי הם בעיקר במטבח... לא, לא כל היום
מתחילה בשעות הצהריים המאוחרות... ועד רדת החשיכה...
מאותם שעות שאני עומדת ומצפה לראות את האבק שעולה מהשביל עפר המוביל אל החווה שלנו...
שכך זה היה, ואני אנסה לקצר..., שאישי הקים לעצמו חווה, ימים, שנים שהיינו פרודים... פרודים רשמית, לא גרושים כי לא נישאנו באותם ימים, פרודים בחותמת בית משפט.
הקים דיר לכבשים, והקים מחסנים לציוד ומזון לבעה"ח ועוד הקים מקום שבו יהיה לצוות פינה שקטה ונעימה... ואורוות סוסים בנה וכל השאר... וגם 'בית'.
רכש שני קארוונים חיבר בינהם הוריד קירות הוסיף קירות... חדר לעצמו וחדר לכל ילד ו'סלון'... ומשהו שדומה למטבח...
וכשהופיע דמותי???
דרשתי שני דברים בלבד.
אחד - אין עוד בדלי סגריות וקליפות גרעינים על השולחן ב'סלון'...
בזמן משחקי כדור או ריצות קפיצות וכו' בטלביזיה...
שניים - יותר מטבח וכיוון המטבח אל השביל...
וכך הפכתי לבעלת נסיון...
צבי מהלך בשביל... או שמא אדם??? מזהה מיד.
בן חוזר מהצבא לבד? מזהה
בן שיאמר לי 'אמא תכירי...' מזהה...
וכו'.
רואה את האבק... חממת מחבט לשניצלים...
מחממת את הצ'יפסר לטובת צ'יפס... כך זה אצלנו...
למד מאחיו המבוגר ממנו... רק צבע הכומתה שונה...
בסיום ההליכה וטריקת הדלת אחרי החיבוק החזק והנשיקות
עד ה'אמא נו...' ו'אמא די...' שניצלים חמים חמים וצ'יפס חם חם...
והקטשופ והחרדל... והסחוג...
יאללה הכל לשבת...
וכשילדה נשחטת במיטתה בחברון... את לא שואלת כי במילא הוא ישקר...
ישקר כאילו הוא הראשון שלי להתגייס...
מתחילה את הבישול בשישי בבוקר...
אבל אם וכאשר וגם את השבת הבאה...
נעמיס את הטנדר... כי צריכים לגמור את השניצלים, לא??
לא בבית, לפחות בחברון.
ימי חמישי שלי הם בעיקר במטבח... לא, לא כל היום
מתחילה בשעות הצהריים המאוחרות... ועד רדת החשיכה...
מאותם שעות שאני עומדת ומצפה לראות את האבק שעולה מהשביל עפר המוביל אל החווה שלנו...
שכך זה היה, ואני אנסה לקצר..., שאישי הקים לעצמו חווה, ימים, שנים שהיינו פרודים... פרודים רשמית, לא גרושים כי לא נישאנו באותם ימים, פרודים בחותמת בית משפט.
הקים דיר לכבשים, והקים מחסנים לציוד ומזון לבעה"ח ועוד הקים מקום שבו יהיה לצוות פינה שקטה ונעימה... ואורוות סוסים בנה וכל השאר... וגם 'בית'.
רכש שני קארוונים חיבר בינהם הוריד קירות הוסיף קירות... חדר לעצמו וחדר לכל ילד ו'סלון'... ומשהו שדומה למטבח...
וכשהופיע דמותי???
דרשתי שני דברים בלבד.
אחד - אין עוד בדלי סגריות וקליפות גרעינים על השולחן ב'סלון'...
בזמן משחקי כדור או ריצות קפיצות וכו' בטלביזיה...
שניים - יותר מטבח וכיוון המטבח אל השביל...
וכך הפכתי לבעלת נסיון...
צבי מהלך בשביל... או שמא אדם??? מזהה מיד.
בן חוזר מהצבא לבד? מזהה
בן שיאמר לי 'אמא תכירי...' מזהה...
וכו'.
רואה את האבק... חממת מחבט לשניצלים...
מחממת את הצ'יפסר לטובת צ'יפס... כך זה אצלנו...
למד מאחיו המבוגר ממנו... רק צבע הכומתה שונה...
בסיום ההליכה וטריקת הדלת אחרי החיבוק החזק והנשיקות
עד ה'אמא נו...' ו'אמא די...' שניצלים חמים חמים וצ'יפס חם חם...
והקטשופ והחרדל... והסחוג...
יאללה הכל לשבת...
וכשילדה נשחטת במיטתה בחברון... את לא שואלת כי במילא הוא ישקר...
ישקר כאילו הוא הראשון שלי להתגייס...
מתחילה את הבישול בשישי בבוקר...
אבל אם וכאשר וגם את השבת הבאה...
נעמיס את הטנדר... כי צריכים לגמור את השניצלים, לא??
לא בבית, לפחות בחברון.