שוב העניין של הגיל.

[מייאו בדיוק!!!]

שוב העניין של הגיל.

אני מתנצל שאני כותב על הנושא הזה איזה פעם בחודש. אבל אני לא מצליח להגיע להכרעה. העניין זה לגבי להתחיל דוקטורט בגיל 32, מתוך ציפייה לקריירה אקדמית. מצד אחד יש יוזרים בפורום שמספרים איך הגיעו לקריירה אקדמית גם אם התחילו דוקטורט בגיל כזה. מצד שני אני קורא במקומות אחרים שהסיכוי לקבל קביעות בארץ בגיל 40 הוא אפסי. האמת אני פשוט מיואש. זה הוציא לי את הרוח מהמפרשים. מתחיל להרגיש לי פתטי לצעוד בדרך של כל כך הרבה שנים כשבסוף יכול להיות שלא מחכה לי כלום. כשבאותו זמן אפשר לעשות קורס הסבה לתוכנה בחצי שנה ולחיות כמו בן אדם. אתם חושבים שיש הבדל בין הארץ לחו"ל מהבחינה הזו, שבארץ התחרות כל כך מטורפת שבאמת אין סיכוי? חושבים שגם אין מה לבנות על אוניברסיטאות מובילות בחו"ל רק בגלל הגיל? מעצבן אותי שאני מרגיש שזה כבר לא תלוי בי, בהישגים שלי, בכשרון, בהשקעה. שאחרתי את הרכבת.

 

[ANZ1]

כן ולא

תראה, בעולם רוב האנשים מתחילים דוקטורט לפני גיל 25,
פשוט צורת החיים הישראלית שונה, ישראלים מתחילים תואר ראשון בגיל 22-23
ובעולם מתחילים בגיל 18.
בישראל עושים תואר ראשון 4 שנתי ברוב המקרים, ואז תואר שני מלא, ורק אז דוקטורט.
בעולם, בחלק מהמדינות תואר ראשון הוא רק 3 שנים, ובחלק מהעולם מתקבלים לדוקטורט ישר אחרי תואר ראשון, או במדינות אחרות אחרי תואר ראשון והונור, או תואר ראשון ורק שנת לימודים אחת בתואר שני.
כך שאתה מראש ובלתי אפשרי אחרת "זקן".
דווקא בישראל אין לך בעיה עם הנושא הזה, כי בישראל כולם זקנים, הבעיה בישראל לכולם היא חוסר תקנים, ולוקחים רק מעטים.
בעולם אתה מתחיל מראש כזקן, ולכן נשפט יותר לחומרה.
יש הרבה מאמרים בעולם "האם אפשר להתקבל בגיל 30 או 35 לדוקטורט",
כי זה כבר מאד חריג,
מצד שני זה אפשרי, אפשר להתקבל לדוקטורט בגיל 30 ו 40 וגם 50.
וגם שאר הקרירה אפשרית למי שבאמת מוכשר, כשרון כמו בכל תחום זה לא רק יכולת אנליטית, אלא גם יצירת כשרים, חברתיות וחוש ריח טוב.
וכן, ככל שאתה יותר חריג אתה צריך להיות יותר יוצא דופן.

 

[מייאו בדיוק!!!]

אז למה לצפות?

איפה אני אפגוש את תקרת הזכוכית - שלא יקבלו אותי לפוסט באוניברסיטה טובה? שלא יקבלו אותי למשרה אקדמית באוניברסיטה טובה? שלא יקבלו אותי למשרה אקדמית בכלל? שלא יקבלו אותי לשום משרה בחו"ל?

 

[ANZ1]

אלברט איינשטיין עבר לארצות הברית בגיל 53

זה לא הפריע לו,
גיל זה פרמטר אחד מכלל הפרמטרים,
זה כמו כל "נכות" אחרת, בנושא אחד אתה פחות טוב, זה הכל,
זה לא אמור להיות תקרת זכוכית.
גם העובדה שאתה לא דובר אנגלית כשפת אם זאת נכות, והעובדה שאתה ישראלי תהיה נכות אצל כל מני אנשים, וזה שאתה לא מקומי זאת נכות,
בסוף יבחנו במה אתה כן, ולא במה אתה לא.

 

[מייאו בדיוק!!!]

תשובה

זה לא מעודד במיוחד אם המסקנה מהדיון זה שצריך להיות איינשטיין ולמען האמת, גם איינשטיין חי בתקופה שהדרישות באקדמיה היו הרבה פחות תובעניות.

ובהמשך למה שכתבת קודם, מילא אם הייתי זקן רק ביחס לארה"ב. אבל אני זקן גם ביחס לארץ. ונדמה לי שבארץ זה הרבה יותר קריטי.

 

[חייבתלהגיב]

הדרישות מאיינשטיין היו פחות תובעניות...

 

[corrigenda]

אתה במדעים, לא?

כתבו כאן פעם, וזה מאוד נכון, שהמשפך באקדמיה מאוד ברור - "קל" (יחסית) להתקבל לדוקטורט באוניברסיטה בטופ, "קל" להתקבל לפוסט בטופ, המשפך הופך צר בצורה קיצונית במעבר למשרה אקדמית קבועה. הסיכוי למשרה קטן, והסיכוי למשרה במוסד שהוא ב - top 25 זעיר ולא משנה באיזה גיל התחלת.

וזו הסיבה ששאלתי אם אתה במדעים - כי אם כן, מה יש לך להפסיד? הייתי מבין אם היית מתלבט כמו חברינו ממדעי החברה אם ללכת למסלול הלא בטוח של דוקטורט על חשבון שנים שבהן היית יכול לפתח קריירה ולהגיע להכנסה יציבה. אבל במדעים המתמטיים יש לדוקטורנטים plan B מאוד ברור (ואולי יהיה קל להגיע למשרה מספקת בהייטק עם דוקטורט בפיזיקה יישומית ולא עם קורס הסבה לתוכנה שמכוון אותך לרמות הזוטרות? תלוי בהרבה גורמים, אני רק זורק את אפשרות).

וחוץ מזה, אם אתה חושב על דוקטורט בארה"ב אתה לא אמור להתחיל לטחון על ה - application? אם תגיש אז תדע בעוד חצי שנה מה האופציות שלך. יכול להיות שעם מכתב קבלה מ - MIT ביד (או למצער דחייה מכל המקומות שהגשת) ההחלטה תהיה קלה יותר.

 

[קיפי סגול]

עניתי לך כבר פעם

התחלתי את הדוקטורט בגיל 33. סיימתי פוסט דוקטורט וקיבלתי משרה אקדמית בגיל 39 באוניברסיטה שמדורגת (למרות שאני לא מאמין גדול בדירוגים) בין 20-25 המובילות בעולם. בגיל 46 קיבלתי קביעות. בשום שלב לא שאלו אותי על הגיל: לא כשהתחלתי דוקטורט, לא כשהתקבלתי לפוסט (בטכניון), לא כשהתראיינתי למשרה וגם לא כשהגשתי את תיק הקביעות.כמובן שאפשר להעריך זאת מקורות החיים אבל זה לא היווה קריטריון לכלום- לפחות לא באופן רשמי. המקום היחיד שבו זה יכול להוות מכשול ממשי הוא מלגות למיניהן שפתוחות לדוקטורנטים/פוסט דוקים עד גיל...
מעבר לזה, כמו שענה לך ANZ, זה רק גורם אחד ולאו דווקא החשוב ביותר (וישנם מקומות בעולם שבהם אסור בכלל לשאול על גיל ולהתייחס אליו במערך השיקולים). מה שיקבע הוא הרקורד שלך וקצת או הרבה מזל (חלק גדול מזה שאני נמצא היכן שאני הוא המזל להיות האדם הנכון עבור תוכנית לימודים שבדיוק עמדה להיפתח). חוץ מזה, קולגה שלי התחילה עכשיו דוקטורט מעל גיל 60 לאחר שיצאה לפנסיה. כמובן שהיא לא עושה זאת עבור קריירה אקדמית...

אגב הסבה למחשבים: אני אספר לך על ההסבה למחשבים שאשתי עשתה. כשהתחלתי את שנת ההשלמות לדוקטורט (שנדרשה כיון שבאתי מתחום אחר) אשתי התחילה הסבה למחשבים של שנה ואני עבדתי תוך כדי הלימודים במשרה מאד חלקית.. היינו בטוחים שאחרי השנה הזאת היא תמצא עבודה בקלות ונוכל להסתדר. חודשיים לפני שהיא סיימה את הלימודים בועת הדוט קום התפוצצה ולא היתה עבודה. הגענו למצב ששרפנו את כל החסכונות ובקושי הצלחנו לשלם שכר דירה. בשלב הזה אני כבר חשבתי לעזוב את הדוקטורט וללכת לעבוד במשרה מלאה ואז אשתי קיבלה הצעת עבודה בתחום העיסוק הקודם שלה (שלא קשור למחשבים). החלטנו ללכת על זה (כולל מעבר דירה קרוב יותר למקום העבודה החדש שלה, דבר שהיה בו יתרון כיון שיכולנו לגור בחינם בדירה ששייכת לחמי). זמן קצר אח"כ אני זכיתי במלגת נשיא והעניינים הסתדרו לגמרי.
שורה תחתונה: אף אחד לא יכול לנבא עבורך מה יהיה בעתיד. ייתכן ששילוב של כישרון, עבודה קשה ומזל יביא אותך להגשים את החלום וייתכן שתצטרך להתפשר או לשנות כיוון מתישהו במהלך הדרך.

משהו שאולי יעזור לך להחליט: מבחן החרטה. שאל את עצמך על מה אתה הכי עלול להתחרט בכל אחת מההחלטות (על מה הכי תתחרט אם תלך לדוקטורט והעניינים לא יסתדרו כמו שרצית ולחילופין על מה תתחרט אם תחליט מראש לוותר על הדוקטורט)

 

[מייאו בדיוק!!!]

שאלה

בקשר לזה שכתבת שעשית את הפוסט בטכניון - אני מבין מזה שעשית את הדוקטורט בחו"ל? בהנחה שהתשובה חיובית, אתה לא חושב שזה נתן לך נקודות זכות, שאולי אם היית עושה את המסלול של דוקטורט בארץ ופוסט בחו"ל אז לא היית מקבל את הקביעות כי היית נחשב 'פחות מקומי'?

 

[קיפי סגול]

לא. את הדוקטורט עשיתי בבר-אילן

 

[possum2]

If you keep speculating over the internet for much longer,

you'll end up with your testicles longer than your career. You're not getting any younger, so I advise you to stop speculating, and make a gut decision: does your gut tell you to do it, or does it not. If it does - go for it. If it doesn't, then don't. When you need to shoot – shoot, don’t talk.

 

[חייבתלהגיב]

איכס.

 

[possum2]

כתבתי אשכים בלי לסמן טריגר וורנינג!

עכשיו יסגרו לי את הקורס...
http://www.wbur.org/onpoint/2016/08/31/uchicago-safe-spaces-trigger-warnings