שוב חווינו בגדול את הזילזול/התעלמות מתחזוקת תשתיות במקומותנו

[דן רוזנצביג]

שוב חווינו בגדול את הזילזול/התעלמות מתחזוקת תשתיות במקומותנו

בעוד המומחים מתווכחים האם האירוע חריג או איננו חריג מתגלה במערומיו הזילזול ואי תשומת הלב בתחזוקה מונעת. קיימת אפילו סיסמא שתכנון טוב מתחיל בתחזוקה הולמת. אין כל חשיבות לויכוח המתנהל מי אחראי ומי פישל העובדה היא עובדה שהמערכת לא הייתה ערוכה לקראת החורף.
במקרה הנדון היו חייבים להבטיח, שכל העמודים יציבים; שכל העצים גזומים, באופן שלא יצרו סכך מעל החוטים; שכל כבלי החשמל מתוחים במידה; שכל השנאים מוגנים בפני אירועי מזג אויר; וצוותי החירום ערוכים ומוכנים לפעולה. מעל הכל למנוע/באמצעות החוק כל ניצול לרעה של המצב על מנת ל"שפר עמדות".

חרף כל זאת חייבים לפרגן ולהעריך את העובדים שעשו לילות כימים בתנאי מזג אויר קשים, על מנת להחזיר את החיים למסלולם . תודתי נתונה להם, למרות שהייתי בין האחרונים לחידוש הזרם.

 

[ש מים]

הפתרון: להטמין!!

כבר שנים שיש גופים (בעיקר סביבתיים, המכונים גם "ירוקים") ואנשים הדורשים מחברת החשמל להטמין קווים עיליים, אבל זו - בראיה כלכלית צרה - מסרבת.
אולי עכשיו יתחיל לזוז משהו חיובי בממלכת דנמרק (סליחה, אוברקוביץ'. זל"ל).

 

[shershku]

אולי יותר נכון שילוב אסטרטגיות?

השאלה היא מהו השילוב הנכון ואיכן נקודת האיזון.
נכון להטמין בכל היישובים. השאלה היא איפה אפשר להשאיר על עמודים.
מקווה שמשהו יתחיל להשתנות בממלכת החושך שנקרא משרד התשתיות לאומיות, אנרגיה והמים.

 

[ש מים]

יש המווון נקודות לטובת הטמנה

ולמעשה (תיכף תראה...) מעטים מאוד המקומות בהן אין-כדאיות להטמנה.
איפה ולמה כדאי/צריך להטמין קווי חשמל:

1. שכונות/אזורי מגורים - בשל הקרינה (מוכח...), בשל הכיעור (כנ"ל), בשל המטרדים והחסמים לבניה (קווי-בניין מקווי מתח, למשל).
2. באזורים המיועדים לבניה - בשל חסמים (מעבר מנופים, משאיות וכיו"ב).
3. באזורים בעלי צמחייה/עצים - בשל הצורך בתחזוקה שוטפת.
4. באזורים בעלי ערכיות נופית גבוהה - מטעמים מובנים (וכן, גם כלכליים! כי נוף איכותי מושך תיירות=כלכלה...).
5. ביטחון ובטיחות... (קווים תת"ק פחות פגיעים).

 

[3718]

ח"ח עסוקה בהטמנת סיבים אופטים להתחרות בבזק ובהוט

הם שותפים במיזם IBC המיותר , בו העובדים קיבלו נתח שמן.
&nbsp

 

[ש מים]

אין דין ואין דיין...

 

[Ynhockey]

חשבתי שהם משתמשים בתשתיות הקיימות

קרי, איפה שזה עילי, גם הסיבים עיליים. האם זה לא נכון?
(לא התעמקתי בהיתכנות של סיבים אופטיים עיליים למען האמת, אבל ראיתי באחד הסרטונים שלהם עבודה עם קווי מטח עיליים).

 

[3718]

ראיתי ברעננה שהטמינו הסיבים ברחובות בהם חשמל עילי

 

[nitro11]

אני לא דובר של חברת החשמל אבל הנה תגובת המנכ"ל.

מנכ"ל חברת חשמל: "אין לנו סמכות להיכנס לכל החצרות ולגזום עצים וזה מקשה על הטיפול"
[URL]http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671967,00.html[/URL]

 

[zvir1]

צריך להטמין לפי סדר יורד

כל הקוים של מתח עליון
אח"כ קוי מתח גבוה
אח"כ קוי חלוקה שכונתיים
וכך האמינות תעלה פלאים . את בעיית הרחוב עם העץ אין טעם לפתור כרגע וזו לא הבעיה

 

[ש מים]

חרטא!

עכשיו ברור לי שחח"י אשמה!
ולמה? כי עצים בחצרות פרטיות לא ינתקו חשמל לאזורים גאוגרפיים כ"כ גדולים!
עץ שיפול על כבל חשמלי יגרום מקסימום לנתק בשכונה, לא ב-20 ישובים וגם לא בישוב גדול כמו הוד-השרון למשל.
עבודה בעיניים!

 

[3718]

ובנוסף, קוי חשמל לא עוברים בד"כ מעל חצרות פרטיות

ואם הם עוברים לצד החצר, אז אפשר לגזום מבחוץ. באופן מפתיע אחרי הסערה ראיתי אותם גוזמים...
&nbsp
יו"ר חברת החשמל משתמש בתרוצים של ילד קטן.

 

[ש מים]

לא ממש ("תירוצים של ילד קטן")

אלא אחד שיודע שאף אחד לא יכול לדגדג או לאיים עליו.
לועג לנו בעיניים!

 

[zahipan10]

ומה עם ההצפות?

האם אי אפשר לשפר את הניקוז כך שערים לא יוצפו כתוצאה מגשמים שכאלו?
ואם כן, נשאלת השאלה מדוע שכונות חדשות לא נבנו עם תשתיות ניקוז הולמות שימנעו מהגשם להציף אותן?

אגב, לפני שלוש שנים ירדו בבאר שבע 100 מ"מ גשם בכמה שעות ואני לא זוכר מראות שכאלה בעיר כמו המראות מכפר סבא ורעננה.
גם בשנה שעברה היה יום סוער מאוד בעיר ואף שכונה לא הוצפה. ההשערה שלי שזה בגלל הצפיפות הנמוכה יחסית של העיר בשילוב הניקוז שזורם לנחל באר שבע.

 

[דן רוזנצביג]

ניקוז - אין כל אפשרות למנוע את כל אירועי ההצפה

כל התורה על רגל אחת
תכנון הניקוז נעשה על פי שני מדדים עיקריים: הראשון. אפשרות לסיכון חיי אדם; השיקול הכלכלי;
התכנון מתבסס על הסיכוי לאירוע - בארץ מתייחסים להסתברות של 1% או אירוע אחד למאה שנים, כאשר קיימת סכנה לחיי אדם. מדובר בעיקר לזרימה שיטפונית בנחלים ובתעלות הניקוז.
בשטח העירוני התכנון אמור להיות בהסתברות של 10% ( 1 לעשר שנים ) או 20% ( אחד לחמש שנים ) - כמובן שהכל סטטיסטי - כך שארוע "חריג" יכול לקרות במהלך רצף של שנים בתוך רצף של שנים ממוצעות.
מה שחשוב ביותר היא תחזוקת המערכת, באופן שהספיקה ( הכמות ) המתוכננן תוכל לעבור דרכה. בזה מתרשלות העיריות. מערכת מתוחזקת כראוי, אפילו בעת שיטפון הגדול מקיבולה - תנקז את השטח המוצף בסמוך למועד תום הגשם ו/או החלשתו.
הדוגמה שלך מבאר שבע מוכיחה שמערכת הניקוז תוכננה כראוי, תוחזקה כראוי והגשם ירד בהסתברות המתאימה לתכנון.יתכן גם שהשטחים הפתוחים שהזכרת הוו פשט הצפה/איגום מקומי שמנע מהמים להגיע לשטחים הבנויים.

 

[zahipan10]

תודה רבה

 

[איטלקי8]

אפשר בהחלט למנוע הצפות.

הבעיה מתחילה קודם כל בעובדה שבמרבית הרשויות לא עושים הכנה לקראת החורף. הם לא מנקים את פתחי הניקוז מעלי השלכת והם משאירים גזם ברחובות. הגזם הזה נסחף וסותם את פתחי הניקוז.

 

[XrayCharlie]

כן, אבל הפעם זה היה חריג

אני לא יודע אם עיריות רעננה וכ"ס עשו "עבודה מונעת" לקראת החורף אבל הסערה החריגה של יום ראשון שאף אחד לא צפה (בתחזית דיברו על גשם בלי תוספות מיוחדות) השאירה המון עלים, ענפים ומה לא ברחובות ולא ניתן היה לפנות הכל ב-24 שעות (לא יודע אם ניסו) עד שהגיע המבול השני שסתם את הניקוז והציף הכל.
&nbsp
גם במדינות שמתכוננים בהן היטב לפגעי מזג אוויר, עדיין הטבע מנצח מידי פעם.
&nbsp