שוב חופרת....

[הדוקטורית]

שוב חופרת....

אני עוד מעט חודשיים אחרי ולהלן מקבץ שאלות:
1- אני תקועה על משקלי כבר שבועיים!
2- אני ממש לא מצליחה להוציא תעצמי לכושר או כמו שראיתי כאן "בטטת כורסא:- מה עושים?
(ובבקשה א לשייך את שאלה 2 כתשובה ל1 כי עד עכשיו ירדתי נפלא)*
3-אני לא מצליחה להגיע ל6 ארוחות ביום ולפעמים בדיוק הפוך אחרי שעתיים יש לי תחושה
של רעב ואני לא רוצה לאכול כדי לא להתרגל לאכול שוב כל היום....
4- איך מתגברים על נשנוש שלפעמים כ"כ בא לי (ציפס קראנצ' ממתקים וכו')
5- הדיאטנית שלי אמרה לי לחזור ללחם בתור מכורה לפחמימות אני ממש מפחדת לחזור לזה, מה אתם ממליצים?

כל תשובה שלכם תעזור לי!!!!!!!!

 

[חנה101010]

מנסה לענות. ואת לא חופרת.

הי דוקטורית יקרה,
התקיעות הללו יחזרו אלייך עוד המון פעמים בהמשך הדרך. ככה זה עובד בדרך הזאת. אין מה לעשות. את יודעת מה? טוב שכך. המשקל יורד, ואז הוא מתייצב ברמה מסויימת, ונותן לגוף להתרגל למשקל החדש, להתאפס על עצמו ולהרגע. לאחר תקופה שלא תדעי אותה מראש, בהנחה שלא שינית דבר מהרגלי האכילה והספורט שלך - הירידה תתחדש מאליה, בלי שתרגישי אפילו. באופן טבעי, ככל שתתקרבי למשקל היעד, קצב הירידה ירד. אבל כל עוד את שומרת על הכללים, ובמיוחד אם תתחילי לשלב ספורט - הירידה תתחדש ותמשיך בקצב שהגוף שלך יקבע, בקצב שטוב בשבילו. לא להתרגש מזה. לא להתרגש גם אם את נתקעת לחודש. גם זה יכול לקרות. פשוט להמשיך בהתמדה.
דרך אגב, וזה כבר עובר לסעיף 2. הספורט יש לו מספר תפקידים. א - לשרוף קלוריות ולזרז את קצב הירידה. זה ברור. ב - לחזק את השרירים ולתמוך בכל המבנה של הגוף שמתדלדל בעקבות הירידה המהירה. חשוב מאוד שיהיה משהו שיחזיק את העור, אחרת, זה לא יהיה נעים כ"כ. לא שזה יפתור את הבעיה לחלוטין, אבל בהחלט ישפר את המצב. אז הנה לך מוטיבציה מעולה לקום מהכורסה. תחשבי על כל המדלדלים וישר תקפצי על הרגליים

3 - מה את אוכלת בארוחות המרכזיות שלך? שימי לב שאת אוכלת מספיק חלבונים כדי שתשבעי כמו שצריך. הפעם החלבונים צריכים להשביע אותך ולא הפחמימות. הפחמימות הן רק כתוספת.
4 - תרשי לעצמך מדי פעם קצת, ואז לא יהיה לך חשק גדול להרבה. רק לא להגזים. כן?
5 - ואחרון חביב, אני גם אוהבת לחם. רק שהפעם, בגלל שהכמות כ"כ קטנה, אני משתדלת לאכול רק לחם איכותי באמת, מדגנים מלאים. זה גם הרבה יותר טעים, הרבה יותר ממלא, ומשביע לאורך זמן. לפחות אצלי זה כך. לא אגיד לך שתמיד אני מצליחה לארגן לי לחם איכותי, אבל אני לפחות משתדלת שתמיד יהיה במקפיא. לפני הארוחה אני מוציאה פרוסה או חתיכת לחמניה להפשרה, ואז מחממת טיפונת בתנור שזה יהיה טעים באמת. נכון שכבר מתחשק לך לאכול? אז זה הרעיון וגם המסר שעומד מאחורי הדברים. תשקיעי בעצמך. תאכלי דברים איכותיים וטעימים ותפנקי את הגוף החדש שלך כך שיקבל את מה שמגיע לו. וכמו שכתבתי מקודם. אם מתחשק לך קצת מתוק מדי פעם? לכי על זה.
בהצלחה רבה בהמשך הדרך.
חנה

 

[הדוקטורית]

תודה רבה!!

רק מלחשוב על המדלדלים... נלחצתי
מתי התחלת שוב לאכול לחם?

 

[חנה101010]

ואו. לא זוכרת.

 

[ליבי3617]

את מוזמנת לחפור בכל עת

כמו שכתבה לך חנה, זה טבעי ונורמלי שאת תקועה.
קורה לכולם... גם ממש קצת אחרי הניתוח. תמשיכי לעשות מה שצריך ותמשיכי לרדת.

לגבי הספורט, זה רק לעשות. לקחת את עצמך ולעשות ואני אומרת "מתוך שלא לשמה בא לשמה". בהתחלה עושים את זה מכורח הנסיבות ואחר כך זה נהיה כבר טבע.
הדבר האחרון שמתחשק לי לפעמים זה לצאת מהבית להליכה או אימון מדרגות. אני מחייבת את עצמי.
הייתי כבר בסרט של לעלות במשקל.

הנשנושים לפעמים הם פועל יוצא של שיעמום או חוסר אוכל מספיק.
את שותה מספיק? לפעמים הצמא מתורגם כרעב ואז אנחנו אוכלים במקום לשתות מספיק.

את יכולה לאכול פחמימות גם בלי לאכול לחם. אפשר אורז, תפוח אדמה.. אבל לחם דגנים הוא מצויין ובגלל השרוול את ממילא לא תצליחי לאכול יותר מחצי פרוסה עכשיו ומקסימום סנדוויץ' אחר כך.

ראיתי ששאלת את חנה לגבי לחם.
אני התחלתי בערך חודשיים אחרי, זה הטווח.

 

[avi yishay]

בבקשה די לחפור ...

1) אל תעלי על המשקל כל יום, לחץ נפשי משפיע על ירידה
2) עם הזמן זה יבוא, עדיף בכיף ולתמיד מאשר לסבול לזמן קצר בלבד
3) כל גוף עובד אחרת, רעבה אחרי שעתיים, תוכלי, הבעיה לא במתי אלה במה שמכניסים
4) מותר לנשנש מדי פעם, אבל את עוד לא חודשיים זאת אומרת שחצי כוס מים וביס מפרי יעבירו את החשק לנשנש....
הגיע הזמן לשליטה עצמית ..אם לא היום אז מתי???
5) אנחנו ממלצים שתעשי מה שטוב לך...וכרגע לא הגיוני שתוכלי בכלל להכניס לחם לקיבה בטח לא בחודשים הראשונים...אגב מכורה לשעבר..
קיבה חדשה, הרגלים חדשים...
זמן החפירות המותר הוא בין 14:00-16:00 בהצלחה

 

[rikiyefet]

קצת מניסיוני האישי

היי מותק,
חודשיים אחרי זה עדיין טרי וחדש גם לנפש וגם לגוף ולכן אין מה להיכנס ללחץ חשבת אולי את בזמן מחזור או ביוץ וזו הסיבה לתקיעות במשקל? (לנו הנשים תמיד יש את מה להאשים...) וגם אם אין סיבה ממשית זה ימשיך לרדת אין לך מה לדאוג גם אם תרצי וגם אם לא את מכניסה הרבה פחות ממה שאת מוציאה ולכן תהיה ירידה אין דאגה.
לגבי הספורט אני מקווה שלא יהיו כאלה שיעלות על רגליים אחוריות אבל גם אני סוג של בטטת כורסא (התחלתי לעשות ספורט נורמלי רק לפני חודשיים וגם זה פעמיים בשבוע) כשהלכתי לרופא אחרי שנה לביקורת (-54 קג'...) הוא ישר שאל על ספורט ומשאמרתי לו שאינני עושה הוא טען שאני באה לשבור את המיתוס לגבי הספורט.
אצלי הידיעה כרגע שאני צריכה ספורט היא על מנת לשמור על הקיים ולמנוע המשך ירידה במשקל (צרות של עשירים).
אם את רעבה תאכלי! אל תמנעי מעצמך כלום! כמובן שלא מומלץ לאכול בורקס בשלב הזה או כל דבר עתיר שומנים, אני זוכרת שגם לי לחם לא עבר ואפילו הגעיל אותי אז מצאתי תחליפים (פתית פריכיות עם גבינה). שימי לב כי גם הכמויות של הארוחות המרכזיות שלך הן כנראה מאד קטנות ולכן את רעבה לעיתים קרובות יותר.

בהצלחה בהמשך והכי חשוב לא להתייאש!

 

[דניאל כן ההוא]

לחם

לאחרונה חקרתי קצת בעניין, והתגלה לי שרוב הלחמים שמוכרים בסופרים - הן עיסות עם מרעין בישין, שלא פלא שהן ממכרות. ורובן גם מכילות סוכר.
יש פה ושם צדיקים בסדום, קשה למצוא, אבל יש.
הכי קל זה ללכת לסניף של טבע מרקט, להעיף מבט טוב טוב בכל התוויות האחוריות, ולקחת לחם עם קמח מלא בלבד, בלי סוכר כי זה ממכר, ועם כמה שפחות רכיבים (אם יש רשימת רכיבים ארוכה = אור אדום). כלומר לחפש לחם טהור יחסית.
אני מאמין שלחם כזה ממכר פחות, ומסוכן פחות.

 

[הדוקטורית]

תודה לכולכם!!!

קודם כל הרגעתם אותי.
ואכן בהחלט אני לא מצליחה לשתות הרבה מים לא עוברים לי
מיצים אני לא אוהבת.....
אנסה לטפל בזה ובספורט....
לגבי לחם- הוא דבר באמת ממכר.
אבל אני כבר לא יכולה לראות פתית/ לחמית /טוסט טעים
וחלבונים.??
גם די חוזרים על עצמם גבינה /ביצים /עוף /דגים כנראה שאין ברירה
אלא להתחיל לגוון....... מתכונים ענינים