שוב כאן

[s a r i t k]

שוב כאן

בוקר נפלא לכולכם. רציתי לשתף שמאד עזרו לי השאלות והכיוונים שנתתם לי כדי להתקדם ולהתחיל להתמקד עם המתאמנת שלי ועל כך תבורכו כולכם. במפגש השלישי שאלתי בעקבות הצהרתה: "לעזור לאנשים להיות יותר מאושרים" "לגעת בכמה שיותר חיים של אנשים" מהי הדרך הייחודית שלך לעשות אנשים מאושרים? ו.. "לגעת בכמה שיותר חיים" מה הכוונה? וכאן היא נתקעה כמעט 20 דקות ולא הצליחה להסביר. עד שהתובנה שלה בסוף המפגש הייתה :"המסננים אצלי בראש לקחו פיקוד ותפסו שליטה ואינני מצליחה לבטא את עצמי בחופשיות" "הגישה שלי לדברים היא לוגית ומנתחת ואינני מאפשרת לעצמי להרגיש את הדברים". חשבתי לעבוד איתה על כתיבה אינטואיטיבית מה דעתכם? והאם יש לכם תרגיל טוב להתחלה? משהו לחבר אותה?גם רעיון אחר יתקבל בברכה. יש לציין שאחת מהתשובות על העוצמות והיכולות שהיא מביאה איתה ענתה: "כושר ביטוי מצויין בע"פ ובכתב" מה שכושר הביטוי בע"פ לא ממש עבד לה במקרה הזה,כלומר כשמדובר על ביטוי רגשות היא נתקלת בקושי וכשהביטוי צריך להיות הסברים הגיוניים ולוגיים ,היא אלופה! לחדד את זה שוב או שמספיק שהיא הבחינה בזה? לעזרתכם שוב מאד אודה. סוף שבוע קסום.

 

[Yin]

שקפילה ותשאלי אותה

לא תמיד מספיק ש"היא הבינה", יש כח גדול בשיקופים למינהם. ותשאלי אותה איך יא רוצה להמשיך ועל מה לעבוד. עדי

 

[אבי בכר 2005]

על מה בעצם היא רוצה לעבוד

מה נושא השיחה שלכם? לא פעם קורה שמאבדים מהירות או פוקוס בשיחה דבר שמתבטא ב"לא יודע" חזרה שוב ושוב על אותה נקודה/קונפליקט יש מקום לעשות Reset לשיחה ועבור זה ישנם שני דברים שאפשר לעשות 1. לסכם את השיחה עד אותה נקודה, ז"א לבקש מהלקוח " בו וסכם לי מה ראית עד עכשיו" או " איפה אתה ביחס לשאלה שלך?" 2. Reset חזק יותר יהיה משפט כמו "אז על מה אנחנו בעצם מתאמנים?" או "נסח לי שוב את השאלה שלך" לכאורה אלו שאלות שמחזירות אחורה אך למעשה הן עושות סדר בשיחה עד לאותו רגע ואפילו בשאלה השניה פעמים רבות נושא השיחה משתנה או מתחדד ביחס לכל מה שנאמר עד כה ואחרי כל זה חשוב לזכור כלל אצבע כאשר ללקוח שלי יש חוסר בהירות אני תמיד מחפש איפה חוסר הבהירות שלי בשיחה הזו זה יכול להיות חוסר בהירות בנושא זה בחיים שלי זה יכול להיות חוסר בהירות לגבי הדבר שהלקוח רוצה להעביר לי זה יכול להיות משהו שאינו סגור בקשר שלי עם הלקוח, משהו שאני מתעלם ממנו או נמנע מלשאול ואולי דברים אחרים, חשוב להיות קשובים לעצמינו ברגעים אלו ולברר מה אצלינו מונע ממנו להבין או להיות בהיר לא סתם מאמן הוא מרחב לטרנספורמציה - זו לא רק מטאפורה, ההויה של המאמן משפיעה על איכות המרחב ועל מה שאפשרי במרחב הזה. ברכות

 

[s a r i t k]

רוצה לחדד בבקשה

לפני הכל תודה רבה מאד על התייחסותך. המטרה האימונית שלה "למצא את הייעוד התעסוקתי שלה" אני מבקשת ברשותך לחדד/להבין יותר את מה שהתכוונת לומר לי . בתחילת המפגש הבא אני מתכוונת לבדוק את שעורי הבית שלה שהיו בין היתר, 1.לדרג את הערכים שלה לפי סדר עדיפויות/חשיבות ולתת ציון.(היא נתנה ציון לערכים אבל הפעם ביקשתי לדרג לפי סדר עדיפויות/ חשיבות) 2.תיעוד פעולות: פעולה שיש לנקוט בה כדי לשפר את הניקוד. ואז לשוב ולשאול " בו וסכם לי מה ראית עד עכשיו" או " איפה אתה ביחס לשאלה שלך?" 2. Reset חזק יותר יהיה משפט כמו "אז על מה אנחנו בעצם מתאמנים?" או שבעצם יש מקום מיד בתחילת המפגש לפני בדיקת השעורי הבית לשאול? וגם אני מתכוונת לעשות "שעורי בית" ולחשוב על השאלות שנתת לי לחשוב למרות שאני לא ממש מצליחה להתחבר למקום של "חוסר הבהירות שלי" אולי תוכל לחדד לי יותר ?

 

[אבי בכר 2005]

הבהרות

שלום שרית, לגבי איך להתחיל את השיחה הבאה, ככלל אני מתחיל כל שיחת אימון מברור לשלומו של בן שיחי, והעלאת נושאים שונים שקרו בשבוע החולף שהוא מעוניין לשתף. ואם היו משימות אני מברר האם הן בוצעו. מיד אחר כך אני פונה אל נושא השיחה ושואל "על מה אתה רוצה שנדבר היום?" גם אם אנו עוסקים בנושא מתמשך ושברור שגם בשיחה זו אנחנו נמשיך בו אני שואל שאלה זו. הסיבה היא שברמה העדינה ביותר לא המתאמן ולא המאמן מהשיחה הקודמת הינם בדיוק אותם האנשים הניכנסים לשיחה זו. זוהי שיחה חדשה לגמרי, קרו דברים מאז השיחה הקודמת, ברמת העשיה, ברמת הדיבור וברמת המחשבה. המקום ממנו המתאמן בוחן את הנושא איננו המקום ממנו הוא יצא בשיחה הקודמת. אם את כמאמנת ממשיכה את השיחה הקודמת מהמקום בו היא הופסקה, או אפילו ממשיכה מהמקום בו הוא סיים את המשימה שלו את למעשה שוללת ממנו את האפשרות להביא את המקום בו הוא נמצא עכשיו. תסמכי עליה שהיא תתחיל את השיחה בדיוק מהמקום בו היא נימצאת, תני לה את הקרידיט שנושא השיחה גם אם ישמע דומה לנושא הקודם כבר איננו באמת כזה ולו בגלל שעליה לנסח אותו שוב. כמובן את יכולה ואף מומלץ לעיתים להשתמש במשימה ובתוצאותיה ככלי בשיחה יחד עם זה צריך לזכור שהמשימות (לפחות לשיטתי) הן כלי עבודה עבור המתאמן ולא כלי עבור המאמן להכתיב את נתיב ההתקדמות. לגבי הלק השני שמתייחס אליך, ראשית אני מדגיש שאין בדברי כדי להציג איזושהי אבחנה לגבייך כי אם עקרון כללי של בחינה עצמית אחד הדברים שממנו את יכולה להתחיל זה לכתוב על דף באופן אינטואיטיבי מה את חושבת על המתאמנת שלך אל תכתבי את הדברים כמאמנת שלה, תכתבי את הדברים כאדם שפגש אדם כמאמנים אנחנו נמנעים מלהביע את דעתינו יש לך הזדמנות לגיטימית בינך לבינך לכתוב כל מה שאת חושבת עליה, על המטרות שלה, על הדרך שלה באימון, על היכולת שלה להגשים את מה שהיא רוצה וכו'. לטובת התרגיל תהי קצת יותר בוטה ונחרצת מאשר את חושבת ומרגישה. ואין הכוונה לכתוב דברים שאיך מאמינה בהם אלא יותר לחדד, להדגיש ולהקצין את מה שעולה באופן טיבעי. מכאן, או שתראי משהו שיסב את תשומת ליבך ויעזור לה או שלא

. שבת שלום

 

[yael1492]

לגעת באנשים

שרית שלום, אני מרגישה שבעצם קרה פה מפנה רב חשיבות, כי כנראה פעם ראשונה היא מנסה להתחבר לעצמה, לרצונות שלה, לתשוקות שלה. וזה לא כל כך פשוט! מי שקשה לו לגעת בעצמו, יתקשה לרוב לגעת באחרים. אני חושבת שיש להוקיר אותה על כך שניסתה! שהרי יש כאלה שלא מנסים אף פעם! איפה הרגשות, ההתלהבות, הזרימה כן באים לידי ביטוי בחיים שלה? שהרי ייעוד הוא למעשה... רגש. אני מנחשת, בסדר? ניחוש שלי הוא שהייעוד שלה נמצא מעבר לפינה והיא כבר נגעה בו, ורק... רוצה אישור שזהו זה. חלומות ילדות, חלומות נעורים, אולי לא התקבלה לאיזה מסלול לימודים... משהו... אבל זה ניחוש שלא מבוסס על מציאות.ייתכן שהיא רוצה ממך אישור על משהו שחשבה עליו שנים, או שהיא רוצה לבנות איתך סולם להשגת מטרותיה? או שהיא באמת לא יודעת ורוצה לחדד מהם הכישורים שלה? אני בהחלט מצטרפת לאבי, אני חשה צורך ב"לאפס את האימון". ולשאול את השאלה המתבקשת "על מה בעצם מתאמנים פה". הציפיות מן האימון -- מהן? הרי לא הגיוני שתעשי הוקוס פוקוס ויהיה לה מקצוע ביד??? תחושתי היא שפשוט צריך לשאול "על מה חשבת כשבאת לאימון". לא יכול להיות שבחורה כל כך לוגית לא חשבה על שום ייעוד או מקצוע שיכול להיות שמתאים לה. ההגנות שלה (ואת זה אנו יודעים כבר היום) זה לדבר בכלליות ולא להרשות לעצמה לחלום באמת, כלומר לרדת לפרטים. איך היא רואה את עצמה בעוד 5 שנים? היום הייתי לא ממש שיטתית, מקווה שעזרתי או לפחות עוררתי מחשבה. בהצלחה, יעל

 

[רונה80]

היי שרית שלחתי לך מסר אישי

 

[s a r i t k]

תודה רבה רונה

 

[isaacm]

שלום לשרית

לא מכיר "שיטה בדוקה" לשתף אותך בה. בכל זאת אני מעוניין לשתף אותך בתחושות שעלו בי כשקראתי את השירשור הזה. לדעתי יש לאנשים קשיים להגדיר דברים מהותיים בישיבה אחת או אפילו שתיים, אחרי שהתגוששו איתם הרבה זמן. קל וחומר אם לא היו מודעים להם קודם לכן. איכשהו אני מרגיש שאפשר להטיל על השחקנית שלך (כך אני קורא לזו שאת מאמנת ב"משחק החיים" - ואני מקווה שזה בסדר

), משימות ברמת הגדרת ערכים ויעדים - אם זה מה שאת בחרת לעשות. אני חושב שמאוד חשוב לבחון ביחד וללמוד יחד את המקומות שהיא הגיעה אליהם, כדי שיהיה ברור שאלה באמת הערכים שלה (ואת זה את בודאי יכולה לעזור לה לאמת), וגם כדי ששאר הדרך תהיה לאור ההגדרות הללו. סתם כך מחשבה שעולה לי בראש: כאשר ההגיון מסרב לתפקד - זה לא אומר שהתחושות פחות נכונות, זה רק אומר שכדי להבין את התחושות צריך להתחבר לתחושות ולא להגיון. בהצלחה לכן איציק

 

[tlingit]

חיזוק פנימי והעצמה

זה הכיוון שאני הייתי הולכת אליו - עוזבת קצת את הנושא הישיר, כי לתחושתי נוצרת תחושה קצת מתסכלת/מתוסכלת מסביבו, ועובדת איתה על חיזוק פנימי שלה, העצמה, בדיקת ובניית האמונה שלה בעצמה, כל מה שמסייע וכל מה שמקשה עליה בתחום הזה, ורק אז הייתי חוזרת לנושא הישיר וגם אז, אני מסכימה מאד עם אבי, לא הייתי מובילה אלא שואלת כדי לאפשר לה להוביל למקום הנכון לה כי משם צריך לעבוד הלאה. ואם מותר לשקף לך, וייתכן שאני טועה כמובן, שהרי אני מסתמכת רק על מה שכתבת וזה לא תמיד מספיק, אני חשה שיש לך קצת ביקורת על המתאמנת. האם זה נכון? אם כן, זה לא נורא, אנחנו (ושוב אני מצטרפת לאבי בעניין) הרי בני אדם שפועלים מה שכן, כמאמנים רצוי שנאפשר לעצמנו להיות "נקיים" באימון, ולעבוד על התחושות האישיות שלנו. ואת מאד מוזמנת להיעזר בנו גם לצורך זה.

מאד יפה לראות עד כמה אכפת לך וחשובה לך המתאמנת

 

[s a r i t k]

הרבה לחשוב..

תודה לכולכם על הארות והערות. אני ממש בתחילת דרכי כמאמנת וזה בדיוק הזמן שלי ללמוד ולבחון. כמה שאלות לעצמי שעלו בי בעקבות השרשור הזה ורוצה לשתף אתכם. 1.האם אני ממהרת כדי להתקדם איתה? כדי לא לחרוג ממטרת האימון? כדי שתשיג תוצאות?או אולי אני רוצה לראות תוצאות? 2.אין לי ביקורת על המתאמנת שלי.מרגישה שמאד איכפת לי ושאני באה אליה ממקום נקי רק שהרצון שלי כנראה להוביל אותה למצא את התשובות מתוכה גרמו אולי להובלה שלי במקום שלה. אבי היקר , כתבת לי: "ואחרי כל זה חשוב לזכור כלל אצבע כאשר ללקוח שלי יש חוסר בהירות אני תמיד מחפש איפה חוסר הבהירות שלי בשיחה הזו זה יכול להיות חוסר בהירות בנושא זה בחיים שלי זה יכול להיות חוסר בהירות לגבי הדבר שהלקוח רוצה להעביר לי זה יכול להיות משהו שאינו סגור בקשר שלי עם הלקוח, משהו שאני מתעלם ממנו או נמנע מלשאול ואולי דברים אחרים, חשוב להיות קשובים לעצמינו ברגעים אלו ולברר מה אצלינו מונע ממנו להבין או להיות בהיר לא סתם מאמן הוא מרחב לטרנספורמציה - זו לא רק מטאפורה, ההויה של המאמן משפיעה על איכות המרחב ועל מה שאפשרי במרחב הזה." חשבתי על זה ...אני אדם שפועל לפי הרגש תמיד, אצלי לוקה בחסר החלק של ההגיון ,הלוגי, אולי כאן "נפלתי"? איך אני "מתקנת"? תודה על שאתם כאן ועל עזרתכם. שרית.

 

[אבי בכר 2005]

שלום שרית

1. את "מתקנת" בזה שאת מבינה שאין מה לתקן, כיוון שדבר איננו מקולקל, הדברים הם כמו שהם, הלקוחה שלך היא כמו שהיא תקינה ושלימה כנ"ל גם את ותהליך האימון שלכם. יש את מה שיש ואת הדרך להפקת התוצאות הרצויות. 2. אחרי שזה נאמר, אני רוצה לשאול אותך, האם כתבת את מה שהצעתי לך ? (את לא צריכה לשתף בתוכן הדברים הכתובים מה שנכתב נכתב עבורך בלבד)