הייתי מאד סקפטית, אבל היה קשר ודאי
מיד עם הסרת המחיצה, נכנסתי להריון.
אני בעיקרון מנסה להרות / שלא להרות, תוך שימוש בשיטת המודעות לפוריות , שבה אני מזהה לפי סימנים פיזיולוגיים את הביוץ והימים הפוריים שסביב ואז יודעת מתי לנסות או להיזהר.
בחודש של הניתוח ניסינו להיזהר (כי הונחיתי לחזור להיסטרו אבחנתית אחרי מחזור לוודא שהכל תקין), אבל פספסתי כנראה יום פורה והריתי.
ההריון ההוא הופסק לצערי, כי עברה התסמונת של בן זוגי והחלטנו שלא להמשיכו.
מאז הגרידה ההיא עברתי עוד מס' היסטרו ניתוחיות מפאת הידבקויות חוזרות לצערי.
מבינה ומזדהה מאד עם ההרגשה שלך של אובר התעסקות ומגע של רופאים והחילול של הפרטיות והגוף.
אני מרגישה בדיוק כך.
גם כעת, שעולה שוב חשש שאולי יש צורך שוב בבדיקות, אני מאד מאד לא ששה להתחיל שוב במסע הזה ומאוכזבת כ"כ ששוב אני שם.
ועדיין - יצאתי יותר מאוכזבת מהרופא בשמנו שטען בתוקף שהכל תקין והוביל אותי להזרעות וכמעט לאייויאף וסרב לתת לי בדיקות של צילום רחם והיסטרו, כי היה לו ברור שכנראה הבעיה היא בגיל שלי ובתקינות העוברים ובזבזתי שנה וחודשיים סתם ו12 מפחי נפש קשים.
ההנחה האוטומטית שאם יש בעיה, היא נובעת מהגיל, היא שגויה לדעתי האישית ומנסיוני (המספר הרי לא משנה אבסולוטית ויש נשים רבות פוריות מאד גם בגילאי 40+ ועם ביציות תקינות עדיין) וגורמת לאבחון שגוי לפעמים וחבל.
עדיף לדעתי לוודא שהכל תקין ומשם להסיק שזה כנראה נובע מהגיל ולא לצאת מנקודת ההנחה הזו תחילה.
