שוב מצרפת שיר

[שרון123]

שוב מצרפת שיר

ממליצה להיכנס לקישור וללחוץ PLAY בין החלומות דור דניאל מילים: דור דניאל לחן: דור דניאל לבד במיטה מתגעגע מנסה שוב לכתוב לך מרגיש קצת רחוק ולא יודע איך להתחיל או לקרוא לך חלמתי שאת כאן ישנה כ"כ רציתי ללטף את פנייך מביט בתמונה הישנה והכאב שוב נוחת בעייני מתי תשובי אליי ? כ"כ הרבה ימים כבר אין הגיון אני הבנתי ראשון נגשתי אלייך מנסה להסביר איך בין החלומות אני רואה את פנייך מסמנות לי לבוא בחלומות את עוד פה תראי שניסיתי בלעדייך ולא הצלחתי לברוח לאן שהולך הולכות פנייך ולא נותנות לי מנוח עולה על טיסת המחשבות במחלקה הראשונה של הלילה תביני נמאס לי לחכות אני רוצה אותך כאן לידי אם את אוהבת אותי כ"כ ימים כבר אין הגיון אני הבנתי ראשון נגשתי אלייך מנסה להסביר איך בין החלומות אני רואה את פנייך מסמנות לי לבוא בחלומות את עוד פה מנסה להסביר איך בין החלומות אני רואה את פנייך מסמנות לי לבוא בחלומות את עוד פה כבר אין הגיון אני הבנתי ראשון נגשתי אלייך מנסה להסביר איך בין החלומות אני רואה את פנייך מסמנות לי לבוא בחלומות את עוד פה בחלומות את עוד פה

 

[eaz1514]

../images/Emo7.gif

אצלי זה שיר לערב חג - מתאים לכולם, אמהות אבות אחים אחיות דודים דודות סבים וסבתות

שיר לערב חג מירי אלוני מילים: תרצה אתר לחן: יעקוב הולנדר כבר ערב, האופק אדום ויגע, אתה בוודאי לא יודע, אתה בוודאי לא שומע, שהערב ערב חג. כבר ערב, העיר אורותיה הדליקה, צמרות אשליה הסמיקה, כן, חג יש בעיר ואני כאן מחכה לצעדך. עיר חמה ושוקקת ריבועי זהביה מדלקת ולפתע צמרותיה שמטה כי אתה לא איתה. שוב ערב, סביב זיקוקים וירח שטים על העיר ושמיה, אולי רק אתה היודע מה קרה כאן ומתי... כן, ערב שיכור משמחה ומבכי וכל נשמתי רק אליך לדעת שאלה חייך שעודך... שאולי... עיר חמה ושוקקת... כבר לילה, העיר נרדמה על בניה, בקרן ירח דומע תלוי על כלונס מתנועע, נהם רוח רחש חול. כן, לילה, השקט עגול ורוגע, שלם ועמוק ויודע את כל הדברים , כי עיניה של העיר אומרות הכל. והעיר השותקת לכבודך כוכביה מדלקת, איזה שקט איזו עיר עצובה. עיר חמה ושוקקת... הנה קישור ל-YOUTUBE http://www.youtube.com/watch?v=pQaO3RxHa94 אוף, שוב חגים בפתח, בנוסף לאזכרות וימי הולדת ........... אילנה, אמא של רונן

 

[ETTY12]

למה????למה?????../images/Emo14.gif

גם ככה אנחנו אף פעם לא מייחלים לחגים,שאנחנו כל כך "אוהבים",שאלה הימים הנוספים המדכאים לנו, אפילו התכנונים של המשפחה מטריפים אותי, ואף אחד לא מבין- ----לא מעניין אותי החגים. כך שהשיר מוסיף עוד נדבך של "דיכי". אבל אני מתנחמת שהכל עובר . כך שהשיר רק מוסיף. את יודעת אילנה - אני מעדיפה להתעלם או יותא נכון לא להתעסק במה שעושה לי רע. זו דרכי. אבל בהחלט מותר לך. שיהיה יום נפלא לכולם.

 

[eaz1514]

אתי, תודה על האישור ../images/Emo8.gif

נראה לי שלאחרונה אני מצליחה להרגיז כאן

וזו לא המטרה שלי רחוק מזה. אז אולי אחזור להיות יותר פעילה בפורום

, שם אף אחד לא כועס עלי לא מעליב אותי, לא מותחים בקורת על מה שאני כותבת או לא, התמונות שאני מעלה זוכות לחיוכים וצחוקים. זכותו של כל אחד לקרוא או לא לקרוא מה שאחרים כותבים, שרון פתחה שרשור בנושא שיר כאוב , האזנתי לא ונזכרתי בשיר ש"עושה לי את זה" לא היית צריכה להכנס בכלל אם זה גורם לך "דיכי". עד כמה שהייתי רוצה להתעלם מהחגים אני לא יכולה, הם קשים לי, השנה כבר שנה שלישית אנחנו נוסעים ולא נהיה כאן בראש השנה. אבל יש עוד חגים שבהם נהיה לרב לבד בבית. אם לא נשתף כאן את מה שמציק לנו, כואב לנו, גורם לנו ל"דיכי" אז איפה? נבכה בבית ? נבכה בעבודה? נזעק לשמים ואין עונה? שיהי ה לכולנו יום שלו אילנה

 

[שרון123]

שלא תעיזי../images/Emo88.gif

הפורום הזה בלעדייך יהיה ריק מתוכן. אני לא חושבת שאתי רצתה שלא תכתבי כאן מה שיושב לך על הלב, היא רק שיתפה אותנו בדרך ההתמודדות שלה. לא חושבת שיש כאן מישהו שמצליח לא להתמודד עם נושא החגים. אין קשה מזה

(חוץ כמובן מהימי הולדת, והאזכרות, וה.. וה.. וה..) יקירתי, לא להעלב. אנחנו צריכים לשמוח שהפורום פעיל יותר, ושיש גם אנשים שיש להם דברים שונים להגיד.

 

[eaz1514]

../images/Emo230.gif טוב, אולי זה יעזור קצת להרמת המורל

זה הרפוי בעיסוק שלי

המלכה צ'לסי

אגב, אין אדם שאין לא תחליף, אולי לי יש יותר זמן פנוי, יותר סבלנות ואני תמיד מוכנה לעזור בכל נושא ולכל פונה. מעבר לכך אני בן אדם רגיל, בת, אישה, אמא ........... הכי פשוט שיש. אני לא נעלבת אבל אנ לא יכולה יום אחרי יום לספוג למה ? איך את מעיזה? וכו' אם אני צריכה למדוד דווקא כאן את מילותי ולכתוב רק מה שנעים לקרוא יש לי הרהורים אם לכתוב או לא שמא מישהו יפגע

אילנה אמא של רונן

 

[שרון123]

מהממת../images/Emo99.gif../images/Emo107.gif

 

[eaz1514]

תודה לכולם ../images/Emo23.gif האמת קצת נכנסתי ל"דיכי"

והחלטתי

ליום יומיים אבל בלי לשים לב כהרגלי מדי בקר נכנסתי לפורום דבר ראשון. אז שוב תודה לכולכם על הערכה ועל ההקשבה אני מקווה שכולנו נפיק תועלת כלשהי מכתיבתם של אחרים גם כשהנושאים כואבים, ואיך לא יהיו כואבים בפורום שכולו שכול ואובדן (כשמו המקורי). |

יום שקט חברים, שכל אחד ימצא את הכוחות לעבור את היום אני מצאתי

ועכשיו אזהרה, התמונה המצ"ב קשה לצפיה, מי שלא מספיק חזק עדיף שימנע. בשבת מצאתי את התמונה הזאת שגיסתי צילמה בשחור לבן, היא של רונן בתקופה קשה אחרי אשפוז ארוך יולי-נובמבר 2001 אחת הבודדות שיש לי יחד איתו בשנים האחרונות, כמובן שזה גרם לי לבכי למרות ה"אמא לא בוכים" המפורסם. שמתי אותה מול המחשב, לא משנה אם אני מסתכלת על התמונה או לא כך אני רואה את רונן

אילנה אמא של רונן

 

[שרון123]

המבט שלו בתמונה הזאת../images/Emo23.gif

כל כך שלו ומקבל ומחויך. אם לא היית כותבת, לא הייתי מנחשת שזו תמונה מתקופה קשה. איזה ילד יפה

 

[eaz1514]

אכן, הוא חי כל יום בפני עצמו וחוץ מהמראה

החיצוני החולני אף אחד לא יכל לנחש עד כמה מצבו קשה. ב שבעה סיפרו חברים ומורים באוניברבסיטה שהם לא ידעו בכלל שהוא חולה!! פרט ל 2-3 חברים קרובים, זה מה שהוא שידר לכולנו כולל אותי וכך ציפה שהתייחסו אליו, עסקים כרגיל, זו משוכה שצריך לעבור ועוד חאת ועוד אחת...... אילנה, אמא של רונן

 

[שרון123]

ראוי להערצה

הלב שלי מתפוצץ מחוסר הצדק הזה!

 

[eaz1514]

../images/Emo201.gif

 

[חיה אש]

אילנה ,את זו האחת שתומכת

תמיד בכל אחת ואחד מאיתנו שעוזרת לנו בחיזוקים שלך להחזיק את הראש מעל המים ... אז שולחת לך

ן אגב השיר שהעלית אף פעם לא קראתי את מילותיו וכמה הם קולעות אצלי הנייד מנגן "ילד גן עדן"...זה הצלצול ...ולחילופין את השיר שכתבה החברה של גיא פשוט עשיתי"העתק/הדבק וזו התוצאה... ב ר ה ) לזכר גיא איירי אורונסי ז"ל אוהבת תמיד ולא אשכח לעולם! פשוט לקרוא ולהבין... רק תחזור.. "זה סיפור שקורה.. אותו קשה לספר על אהבה שנעלמה באותה התאונה זיכרון נוקשה עצוב לי לדמיין אותך הולך בלעדייך האהבה הזאתי לא קורת עכשיו זה נעלם אין לי מה לתת כל השאר זה סתם אפשר לזרוק לזבל די כבר עם כל זה אין לאן ללכת זה כבר מיותר רוצה כבר לחזור לשם אהובי תחזור נמאס לי מהכל כבר נשבר לי הלב כל היום עוברת לי אותה תמונה כלכך קשה לעקל אותה מה עוד יהיה עצוב לי לדמיין אותך הולך בלעדייך האהבה הזאתי לא קורת... עכשיו זה נעלם אין לי מה לתת.. או גיא איך זה לא שאתה פה איתי איך שאני בוכה כי אתה לא נמצא תבוא אליי ו.. נישאר בייחד בבקשה תחזור... אין לי כבר כוח! עכשיו זה נעלם..." את השיר כתבה חברה של גיא בת כמעט 18 היתה כשקרתה התאונה אבל המיוחד הוא שהיא גם שרה אותו ויש לה קול "מרסק" שרה אותו למנגינה של שיר שגיא מאוד אהב של זמרת בשם ריאנה האמת שאני מנסה להעלות את השיר אבל לא מצליחה

 

[גל213]

אילנה

תמשיכי לכתוב ולחזק את כולם שולחת לך חיבוק גלית

 

[דליה ח]

משהו משלי...

שלום לכולם, אני מצרפת שוב את השיר שכתבתי לקבוצה שלי , אין צורך להרבות במילים, ואין צורך להזכיר לאף אחד למה אנחנו פה. תרגישו נוח לכתוב הכל, וזה בסדר לא להסכים. אנחנו לא מקשה אחת. אנחנו מדברים על זה הרבה בקבוצה, על השוני בין בני האדם, על לכבד ולקבל את האחר. וכאן זה לא שונה. שיר הקבוצה כולנו כאן, כי באנו מ...שם, באנו מהמקום ההוא הרע, הכואב, כולנו כאן מביטים אחד בשני, והכאב המשותף,באוויר מעלינו מסתובב. מי בתאונה על הכביש המסוכן, מי ממחלה קשה ומייסרת, מי במועדון בילוי ביום הולדת, מי חייל שנפל על המשמרת, ומי באוטובוס שנפל למטען. אנחנו כאן, בכל גיל וצבע, אנשי אמונה,וכאלה שאמונתם נקברה, יש מי שזעקה בגרונו,ומי שבדממה, אך מה שמחבר אותנו אחד לשני, הוא דם ילדנו, שזועק מן האדמה. כולנו כאן, מדברים באותה השפה מביטים אחד בשני בעיניים כלות, כולנו הגענו לכאן, כי יש לנו"קבלות" על חוסר צדק זועק לשמיים, על מחיר יקר מידי ששולם, שאין דומה לו בכל העולם. וכולנו כאן עם הכי אמת שיש, את המסכות השארנו בבית, צוחקים לרגע אחד, ובוכים בשני, ומתפללים כל אחד בדרכו, למצוא את הכוחות לחיים שאחרי... ולזכור בחיוך את החיים שלפני.....

 

[kevant]

שיתוף.

אני נמצא בפורום אי שם. רואה ואינו ניראה. קורא את שכותבים. לעיתים משפט או מילה שקראתי תופסת אותי בחוזקה עד כי איני יכול להמשיך בשגרת יומי. אך אין ברירה, כולנו יודעים זאת. מעלים שוב את המסיכה, זאת המיועדת לאנשים בחוץ, וממשיכים. אל תימנעי מלהמשיך ולכתוב. כאן זה המקום לכתוב ככל העולה ברוחך. לא כולם חיבים להסכים עם כולם. חוסר הסכמה שכזה יוצר דיאלוג. ובדיאלוג מעין זה אנו ממשיכים לקיים את יקירינו בזכרונינו. ללא דיאלוג כזה, לפחות בינינו, עם מי נחלוק את הבזקי הזיכרון אשר מידי פעם מבליחים להם ללא התראה? תופסים אותנו ברגעים בילתי צפויים. מי שלא חווה הבזק שכזה בזמן לא "סביר" שיקום? נושא אני את זכרונו של בני מזה 12 שנה. הכאב, החוסר, הגעגועים אינם נמוגים. הם חוזרים ומזכירים את עצם קיומם בכל הבזק זיכרון ריגעי. אלו רגעים יקרים ואני נוצר אותם בליבי כמה שניתן.

 

[ETTY12]

כרגע הגעתי,ואני בהלם

לא מבינה את מה שאני קוראת מרוב תגובות על מה שהגבתי לאילנה. סורי , ע נ ק, אם פגעתי ,זו לא היתה כוונתי, איך אפשר לפגוע בהורה שכול ומבחינתי בכלל, אני בסך הכול הבעתי את הרגשתי. אילנה, אני חושבת שיש לפעמים כאן תגובות לא ברורות, אבל לעולם לא מכוונות לפגוע. כל אחד מאיתנו מתמודד בדרך זו או אחרת,ואנו משתפים. את יודעת אילנה מאז שמלכי שלי נפטרה אני לא יכולה לשיר, ושתביני שאני הייתי בלהקה צבאית,ושרתי כל חיי,ואולי בגלל זה קשה לי עם שירים.קשה להבין אותנו לפעמים ואת דרכנו. ושוב סליחה ענקית אם לא הסברתי את הרגשתי נכון.

 

[ETTY12]

אילנה יקרה ,תגידי לי שסלחת

קשה לי עם זה, אינני יכולה להמשיך

 

[eaz1514]

אתי אין על מה לסלוח, הכל בסדר באמת ../images/Emo140.gif

רק הערה ובזאת נסגור את הנושא, שימי לב שהכנות חשובה מאוד בפורום הזה, החופש לתת ביטוי לרגשות בלי מסכות ומבלי לסנן את המילים הוא ערך עליון, רק כך נלמד ונתנחם מהנסיון של אחרים כמובן שתוך כיבוד הדדי. מה שעושה לך רע, זכותך לא לקרוא, אף אחד לא יפגע מזה, להיפך זה מובן מאליו. אילנה, אמא של רונן

 

[ETTY12]

אילנה, תודה