שוב סופ"ש

[עינת דולב הדס]

שוב סופ"ש

אז מה אתם מתכננים לסופ"ש הקרוב?

מי מארח? מה מתבשל בסירים לכבוד השבת?

לאן אתם מתכננים לטייל?

למי אתם מוזמנים? מה אתם מביאים?

שיהיה סופ"ש קסום

 

[schlomitsmile]

אפרופו *שוב* סופ"ש גם לכן יש לפעמים תחושה של לופ שכזה?
עוד יום, עוד יום...

 

[עינת דולב הדס]

בטח

כל פעם שאני עושה כביסה, אני מרגישה תחושבת דה ז'ה וו
וכל פעם שאני עושה מדיח אני מרגישה תחושת דה ז'ה וו
וכל פעם שאני מנקה את הבית אני מרגישה את אותה תחושת דה ז'ה וו
וגם כל פעם שאני מכינה לילדים סנדביצ'ים בבוקר ויש עוד המון דברים יומיומיים וסיזיפיים כאלה שגורמים לי להרגיש את התחושה של הלופ הזה...

 

[ayely33]

כן, לופ אינסופי

נקודה מאוד רגישה אצלי, עדיף שאני לא אפתח דיון על זה , כי אני עלולה "לחפור" הרבה על זה

 

[schlomitsmile]

זו הנקודה: הוא כן סופי...

"תחפרי" חופשי- בשביל זה אנחנו פה

זה מה שמציק לי כ"כ- את הזמן הקצוב שניתן לנו,
אנחנו מבזבזים במלכודת הלופ הדביק והמעיק הזה

זה סוג של חטא כלפי עצמנו,
וגם סוג של מעילה באחריות ההורית לשמש השראה לחיים לילדינו.
בשביל מה לגדול אם זה מה שמצפה?

 

[ayely33]

זה בדיוק מה שאני אומרת

אנחנו עובדים כל כך קשה בשנים הכי יפות שלנו וכשהילדים כבר גדלים ואנחנו יוצאים לפנסיה לא תמיד נשאר כבר כוח לעשות מה שהיה מתאים בגילאי 20-40 ואני כל הזמן חושבת על הדברים שאני כל כך הייתי רוצה לעשות אילו ניתן לי זמן/ כסף/ אומץ וכו'
והכי זה כואב כשמישהו קרוב לך פתאום חולה/ מאבד משהו וכו' ואז את מבינה כמה החיים שבריריים ומה שיש היום לא בטוח בכלל שיהיה מחר/ בעוד שנה וכו'. אז מצד אחד אני מאושרת עם הילדים והמשפחה שיש לי ומצד שני יש בי סקרנות עצומה לעולם ולמה שיש בו (היום אני קצת מקנא בצעירים שנוסעים לטיולים ארוכים בחו"ל) אולי אם הייתי עושה זאת זה היה מספק קצת את הסקרנות. ויש עוד מלא דברים שאני חולמת עליהם , עולם מלא שנמצא עמוק בתוכי ומיבחוץ הכל כרגיל: אני אישה/ אמא/ חברה/ מורה וחיה בשגרה נעימה אבל....(השלימו את החסר

)

 

[schlomitsmile]

אני עשיתי ובכ"ז... נדמה לי שהרבה אנשים חווים את התיסכול הצורב הזה.
ממה שראיתי בעולם, יש 3 דרכים להתמודד עם זה:
אפשר פשוט לחיות ככה...
לנסות לעמעם את הצריבה בעזרת כלמיני הסחות דעת:
אוכל, טלוויזיה, כלמיני,
ופשוט להמשיך ככה.

אפשר לתפוס אומץ ואחריות על החיים,
להפוך חלום לחזון, ולהגשימו.
יש סיפורים מעוררי השראה על אנשים שעשו זאת-
עזבו את החיים השגרתיים, קמו והתחיל חיים חדשים ואמיתיים יותר.

אפשר לייצר סוג של פשרה: אם יש לבנאדם מספיק דמיון,
הוא יכול לברוא מציאות וירטואלית לצד חיי השגרה.
זה מה שאני עושה

זה לא ממש מספק, אבל זה בהחלט משהו

וזה מזכיר לי סיפור שכתבתי פעם

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=606857

 

[ayely33]

ביום שישי התארחנו אצל אחי וגיסתי

והיום גם מוזמנים לחמין אצל חמותי כך שהסופ"ש הזה די מסודרים.
ובעלי מכין לנו בשבת בבוקר באופן קבוע בלינצ'נסים יחד עם הילדים- ממש כיף