שוב על כתוביות
4. זכויות יוצרים – תרגום ספרותי כ''יצירה משותפת'' וכ''יצירה נגזרת'' 23/12/2003 (10:01) תא (ת''א) 1428/03 אייל לוין נ' גלריה גורדון בע''מ (מחוזי; ד''ר עמירם בנימיני; 22.12.03) מיני-רציו: לא תתכן יצירה משותפת אם הצדדים לא התכוונו ליצור יחדיו יצירה שכזו. יצירה הראויה להגנה על זכות יוצרים חייבת להיות מידה צנועה של מאמץ, כישרון והשקעה של המחבר, שיקנו לה אופי שונה משל החומרים שמהם עוצבה. הדרישה להיות היצירה ''מקורית'', מצטמצמת לכך שהיצירה היא עצמאית ולא מועתקת, ואין צורך להוכיח מקוריות ספרותית במובן של חדשנות או איכות יצירתית. גם יוצרה של יצירה נגזרת כתרגום או עריכה, זכאי לזכות יוצרים בה, אם הושקע בה די מאמץ וכישרון. הוא הדין גם לגבי עבודת עריכה של יצירה קיימת, הכוללת תיקונים, תוספות ושיפורים. במקרה כזה, לכל אחד מן היוצרים תהא זכות יוצרים ביצירתו - ליוצר הראשון ביצירה הראשונית, וליוצר השני ביצירה הנגזרת. ליוצר הראשון תוכל להיות טענה של הפרת זכות יוצרים כנגד היוצר השני רק אם יוכיח כי ביצירתו נותר חלק מהותי מועתק מיצירתו של הראשון. זכותו הבלעדית של המחבר ביצירה ספרותית שלא התפרסמה היא למנוע מאחרים לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר ממנה, אך עליו להוכיח שהועתקו חלקים ממשיים ומהותיים, מבחינה איכותית, מיצירתו. לא די בדמיון מסויים בין היצירות, אף שכשמדובר בספרות יפה, דמיון ניכר עשוי להעיד על העתקה. ביצירה ספרותית, זכות היוצרים נותרת בידי היוצר, ולא בידי המזמין, אך כלל זה כפוף להסכם שבין הצדדים, לרבות הסכם מכללא, שניתן להסיקו גם בהעדר מסמך בכתב ותוך הסתמכות על נוהג ענפי. ראוי לפרש את החוק הישראלי ברוח אמנת ברן שלפיה הזכות המוסרית של היוצר מוגבלת אך ורק למקרה שבו ישנם סילוף, פגימה או שינוי המפחיתים מערך היצירה, ואשר עלולים לפגוע בכבודו ובשמו של היוצר. במקרה דנן, הדמיון בין היצירות נובע מכך שמדובר בתרגום של אותו טקסט מקורי, ולכן אין מקום להוצאת צו מניעה זמני שיאסור את פרסום התרגום. תא (ת''א) 1428/03 אייל לוין נ' גלריה גורדון בע''מ
4. זכויות יוצרים – תרגום ספרותי כ''יצירה משותפת'' וכ''יצירה נגזרת'' 23/12/2003 (10:01) תא (ת''א) 1428/03 אייל לוין נ' גלריה גורדון בע''מ (מחוזי; ד''ר עמירם בנימיני; 22.12.03) מיני-רציו: לא תתכן יצירה משותפת אם הצדדים לא התכוונו ליצור יחדיו יצירה שכזו. יצירה הראויה להגנה על זכות יוצרים חייבת להיות מידה צנועה של מאמץ, כישרון והשקעה של המחבר, שיקנו לה אופי שונה משל החומרים שמהם עוצבה. הדרישה להיות היצירה ''מקורית'', מצטמצמת לכך שהיצירה היא עצמאית ולא מועתקת, ואין צורך להוכיח מקוריות ספרותית במובן של חדשנות או איכות יצירתית. גם יוצרה של יצירה נגזרת כתרגום או עריכה, זכאי לזכות יוצרים בה, אם הושקע בה די מאמץ וכישרון. הוא הדין גם לגבי עבודת עריכה של יצירה קיימת, הכוללת תיקונים, תוספות ושיפורים. במקרה כזה, לכל אחד מן היוצרים תהא זכות יוצרים ביצירתו - ליוצר הראשון ביצירה הראשונית, וליוצר השני ביצירה הנגזרת. ליוצר הראשון תוכל להיות טענה של הפרת זכות יוצרים כנגד היוצר השני רק אם יוכיח כי ביצירתו נותר חלק מהותי מועתק מיצירתו של הראשון. זכותו הבלעדית של המחבר ביצירה ספרותית שלא התפרסמה היא למנוע מאחרים לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר ממנה, אך עליו להוכיח שהועתקו חלקים ממשיים ומהותיים, מבחינה איכותית, מיצירתו. לא די בדמיון מסויים בין היצירות, אף שכשמדובר בספרות יפה, דמיון ניכר עשוי להעיד על העתקה. ביצירה ספרותית, זכות היוצרים נותרת בידי היוצר, ולא בידי המזמין, אך כלל זה כפוף להסכם שבין הצדדים, לרבות הסכם מכללא, שניתן להסיקו גם בהעדר מסמך בכתב ותוך הסתמכות על נוהג ענפי. ראוי לפרש את החוק הישראלי ברוח אמנת ברן שלפיה הזכות המוסרית של היוצר מוגבלת אך ורק למקרה שבו ישנם סילוף, פגימה או שינוי המפחיתים מערך היצירה, ואשר עלולים לפגוע בכבודו ובשמו של היוצר. במקרה דנן, הדמיון בין היצירות נובע מכך שמדובר בתרגום של אותו טקסט מקורי, ולכן אין מקום להוצאת צו מניעה זמני שיאסור את פרסום התרגום. תא (ת''א) 1428/03 אייל לוין נ' גלריה גורדון בע''מ
