שוב פיגוע בירושלים

[הלן...אמא של אמיר]

שוב פיגוע בירושלים

ואני נכנסתי מתוך כוונה לאחל לשבוע טוב... שבוע טוב כבר לא יהיה לכמה משפחות...וגם יותר מאשר שבוע...

 

[רחלי27]

זה נורא!!

מה יהיה הסוף ???

 

[amore]

הם הורגים בנו

הורגים בנו הם הורגים בנו בכל האמצעים רימונים כדורים פצצות ומוקשים הם רוצחים ללא כל הבחנה ילד,ילדה מבוגר או זקנה הם הולמים במקומות שונים ברחובות בכיכרות או בדרכים בראשם ישנה כוונה אחת ברורה לחסל,להשמיד ולפגוע בכל מטרה אינם מתחשבים בתינוק בן יום מוצתים באש השנאה כל היום מתוך המסגדים והכיכרות אכולי מרורים ודם הקורבנות אנו כיבדי החסד יושבים וחושבים מה עושים,כיצד מ"הברוך" יוצאים? הרי אנו נחשבים לאומה נשגבה ואין אנו רוצים להיות לגויים תועבה מסקנה ומחשבה שגויה היא לנו כי את הלחי השניה מגישים אנו. על כן לקום צריכים אנו ולעשות מעשה כי את עבודתנו אף אחד לא יעשה!!!!

 

[מיכל@בר]

ושוב, הרוגים וצעירים, וסירנות, ורעש

ועוד משפחות, ועוד חברים, נראה שאין לסיפור הזה סוף.. ולא מתרגלים לזה, ובכל פעם זה מזעזע מחדש, ובסופו של דבר, המשפחות, הן תשארנה עם האין הגדול הזה, הן תצטרכנה ללמוד איך ממשיכים לחיות, כשהילד שלהן איננו כבר... ואנחנו נמשיך לשמוע, להזדעזע ולהבין...

 

[אמא של ג..]

איזה סוף שבוע נורא... ואיזו פתיחת

שבוע. אוף כבר לא יכולה יותר לקרוא ולשמוע לא יכולה יותר להיות במצב של : יודעת מה הולך לעבור עליהם, איזה גהינום הם מתחילים עכשיו - המשפחות כמובן. ומיד באה המחשבה : למה לא אני ? הרי לי מחכים שם.

 

[amore]

ממקור יודע דבר,

אל תחשבי על זה בכלל,ההפסד יהיה כולו שלך.

 

[amore]

לאמא של ג. אם לא השתכנעת......

המראה האסור חזרתי לתומי הביתה מבית הספר כשפתחתי את הדלת המם אותי המראה אבי היה שכוב על הרצפה מתפתל,ממלמל,כשיכור מתגלגל קרבתי אליו נשימתי נעתקה קראתי אבא,אבא,קום! מה קרה? אבי,לא ענה,רק מלמל בעגה מוזרה לא ידעתי מה לעשות,למי לפנות? ניסיתי להבין את המצב המוזר אבי שוכב על הרצפה ואיני עושה דבר רציתי להתעשת להבין מה ארע כי ידעתי שאבי עובר תקופה רעה לא רציתי לאבד אותו נתקפתי בפחד כעסתי מאד על אבי שעמד לעזוב אותי אני הרי ילד אינך יכול לעזבני הרי לבר-מצווה הבטחת שתלווני. לטלפון ניגשתי את אימי מיד הזעקתי אנא חושי בואי מהר אבא על הרצפה גוער אל אבי חזרתי להושיבו מיהרתי אבא,אבא,זה אני בנך אנא חזור אלי,במטותא ממך עדיין איני בשל להיפרד דבר איתי,אני מאד חרד. אבי ניצל והביתה חזר אולם בליבי נותר טעם מר.

 

[אמא של ג..]

אוי, AMORE היקר

נדהמת ומקנאה בכל פעם מחדש ביכולת הזו המופלאה שלך לעשות במילים כבאוצרך. אתה מצייר במילים תמונות חדות ואפילו הצבעים השולטים בהם ניכרים מיד מן המילים הראשונות. איזה תיאור העברת עכשיו... מדהים. איך שורד ילד בן 12-13 חוויה כזו ? באמת השתכנעתי, להפעם. אבל אל תפסיק לנסות לשכנעני