שוב פעם זה שלילי עד מתי?!?!?!

[יעל של רעות]

שוב פעם זה שלילי../images/Emo7.gif עד מתי?!?!?!

שוב פעם זה שלילי

עד מתי?!?!?!
אוף, התמונה מטושטשת לי מבעד לערפל הדמעות. הבוקר עשיתי בדיקת בטא והשתדלתי להיות COOL. בצהריים בהיסוס רב התקשרתי למרפאה, והאחות אומרת לי: מצטערת יעל, בטא 3. בטח תקבלי מחר.

כבר ורדה שאלה לפני למה??? ובטח כל אחת שואלת. אף פעם לא תארתי לי שלהכנס להריון יכול להיות דבר כל כך מיגע ומתיש. עדכון למי שלא זוכרת, יש לי ילדה (מדהימה!) בת שנתיים וחצי מהריון ספונטאני (יש דבר כזה!!! או לפחות ככה חשבתי). כבר שנה וחצי מנסים שוב, די הרבה זמן ניסינו טבעי, אח"כ איכסאקלומין 3 חודשים, ועכשיו נכשלה הזרעה שלישית. יש לי תגובה שחלתית נמוכה (בגיל 37) ולא הגבתי כלל ל-3 אמפ´ גונל-F. לכן בהזרעה השלישית קיבלתי 4 מנוגון ליום. אחרי 5 ימים התפתחו 3 זקיקים בגודל 21, 16, 14 ושניים קטנים עם רירית 7.5, והתבקשתי להזריק כוריגון "כדי לא לפספס את הזקיק הגדול". כך שאת ההזרעה עשיתי ביום 9 של המחזור. היה סיכוי לשתי ביציות טובות.... וגם הזרע באותו יום היה טוב במיוחד. אז הייתי אופטימית... אבל זה לא. למה? לא יודעת. זיידמן כבר הספיק למלא לי הבוקר טפסים ל-IVF וחשבתי שאולי לא אזדקק לזה... אבל כנראה שגם אני עולה כיתה. מה שבטוח, זה שהחודש אני נחה ולא עושה כלום (אולי רק סקס). אני חייבת לתת לגוף שלי לנוח מההורמונים והשפעותיהם. שבוע אחרי הכוריגון היו לי כאבים קשים בגלל ציסטות דמיות גדולות אחרי הביוץ. וזה מרחיק לי את החלום עוד פעם.... אז למה אמא למה זולגות הדמעות מעצמן?

יעל שכל כך רוצה

 

[hillawr]

אוי יעל ../images/Emo7.gif

שוב פעם זה שלילי

עד מתי?!?!?!
אוף, התמונה מטושטשת לי מבעד לערפל הדמעות. הבוקר עשיתי בדיקת בטא והשתדלתי להיות COOL. בצהריים בהיסוס רב התקשרתי למרפאה, והאחות אומרת לי: מצטערת יעל, בטא 3. בטח תקבלי מחר.

כבר ורדה שאלה לפני למה??? ובטח כל אחת שואלת. אף פעם לא תארתי לי שלהכנס להריון יכול להיות דבר כל כך מיגע ומתיש. עדכון למי שלא זוכרת, יש לי ילדה (מדהימה!) בת שנתיים וחצי מהריון ספונטאני (יש דבר כזה!!! או לפחות ככה חשבתי). כבר שנה וחצי מנסים שוב, די הרבה זמן ניסינו טבעי, אח"כ איכסאקלומין 3 חודשים, ועכשיו נכשלה הזרעה שלישית. יש לי תגובה שחלתית נמוכה (בגיל 37) ולא הגבתי כלל ל-3 אמפ´ גונל-F. לכן בהזרעה השלישית קיבלתי 4 מנוגון ליום. אחרי 5 ימים התפתחו 3 זקיקים בגודל 21, 16, 14 ושניים קטנים עם רירית 7.5, והתבקשתי להזריק כוריגון "כדי לא לפספס את הזקיק הגדול". כך שאת ההזרעה עשיתי ביום 9 של המחזור. היה סיכוי לשתי ביציות טובות.... וגם הזרע באותו יום היה טוב במיוחד. אז הייתי אופטימית... אבל זה לא. למה? לא יודעת. זיידמן כבר הספיק למלא לי הבוקר טפסים ל-IVF וחשבתי שאולי לא אזדקק לזה... אבל כנראה שגם אני עולה כיתה. מה שבטוח, זה שהחודש אני נחה ולא עושה כלום (אולי רק סקס). אני חייבת לתת לגוף שלי לנוח מההורמונים והשפעותיהם. שבוע אחרי הכוריגון היו לי כאבים קשים בגלל ציסטות דמיות גדולות אחרי הביוץ. וזה מרחיק לי את החלום עוד פעם.... אז למה אמא למה זולגות הדמעות מעצמן?

יעל שכל כך רוצה

אוי יעל

כל כך מוכר וכואב. טוב שזיידמן החליט להתקדם הלאה כי מי יודע אולי "משנה מקום (ואצלך טיפול) משנה מזל? נוחי החודש, אגרי כוחות והמון בהצלחה הילה של שירה ומאיה

 

[תמי של יעל ומיכל]

הלוואי והיתה לי תשובה ../images/Emo10.gif

שוב פעם זה שלילי

עד מתי?!?!?!
אוף, התמונה מטושטשת לי מבעד לערפל הדמעות. הבוקר עשיתי בדיקת בטא והשתדלתי להיות COOL. בצהריים בהיסוס רב התקשרתי למרפאה, והאחות אומרת לי: מצטערת יעל, בטא 3. בטח תקבלי מחר.

כבר ורדה שאלה לפני למה??? ובטח כל אחת שואלת. אף פעם לא תארתי לי שלהכנס להריון יכול להיות דבר כל כך מיגע ומתיש. עדכון למי שלא זוכרת, יש לי ילדה (מדהימה!) בת שנתיים וחצי מהריון ספונטאני (יש דבר כזה!!! או לפחות ככה חשבתי). כבר שנה וחצי מנסים שוב, די הרבה זמן ניסינו טבעי, אח"כ איכסאקלומין 3 חודשים, ועכשיו נכשלה הזרעה שלישית. יש לי תגובה שחלתית נמוכה (בגיל 37) ולא הגבתי כלל ל-3 אמפ´ גונל-F. לכן בהזרעה השלישית קיבלתי 4 מנוגון ליום. אחרי 5 ימים התפתחו 3 זקיקים בגודל 21, 16, 14 ושניים קטנים עם רירית 7.5, והתבקשתי להזריק כוריגון "כדי לא לפספס את הזקיק הגדול". כך שאת ההזרעה עשיתי ביום 9 של המחזור. היה סיכוי לשתי ביציות טובות.... וגם הזרע באותו יום היה טוב במיוחד. אז הייתי אופטימית... אבל זה לא. למה? לא יודעת. זיידמן כבר הספיק למלא לי הבוקר טפסים ל-IVF וחשבתי שאולי לא אזדקק לזה... אבל כנראה שגם אני עולה כיתה. מה שבטוח, זה שהחודש אני נחה ולא עושה כלום (אולי רק סקס). אני חייבת לתת לגוף שלי לנוח מההורמונים והשפעותיהם. שבוע אחרי הכוריגון היו לי כאבים קשים בגלל ציסטות דמיות גדולות אחרי הביוץ. וזה מרחיק לי את החלום עוד פעם.... אז למה אמא למה זולגות הדמעות מעצמן?

יעל שכל כך רוצה

הלוואי והיתה לי תשובה

ליבי איתך יעל, עם התחושות והמחשבות המוכרות כל כך לצערי. כל מה שיש לי להגיד זה : תבכי , תוציאי הכל החוצה , את כל הנאחס והבעסה, ותפני מקום לאופטימיות ולתקווה. חבקי חזק חזק את רעות, תתמלאי בחיוכיה , תנוחי, ותצברי כוחות להמשך הדרך. החלום יתגשם, צריך רק סבלנות ואופטימיות. שיהיה לך בהצלחה ומהר

 

[העין ה 3]

את עוד יחסית במצב טוב...

שוב פעם זה שלילי

עד מתי?!?!?!
אוף, התמונה מטושטשת לי מבעד לערפל הדמעות. הבוקר עשיתי בדיקת בטא והשתדלתי להיות COOL. בצהריים בהיסוס רב התקשרתי למרפאה, והאחות אומרת לי: מצטערת יעל, בטא 3. בטח תקבלי מחר.

כבר ורדה שאלה לפני למה??? ובטח כל אחת שואלת. אף פעם לא תארתי לי שלהכנס להריון יכול להיות דבר כל כך מיגע ומתיש. עדכון למי שלא זוכרת, יש לי ילדה (מדהימה!) בת שנתיים וחצי מהריון ספונטאני (יש דבר כזה!!! או לפחות ככה חשבתי). כבר שנה וחצי מנסים שוב, די הרבה זמן ניסינו טבעי, אח"כ איכסאקלומין 3 חודשים, ועכשיו נכשלה הזרעה שלישית. יש לי תגובה שחלתית נמוכה (בגיל 37) ולא הגבתי כלל ל-3 אמפ´ גונל-F. לכן בהזרעה השלישית קיבלתי 4 מנוגון ליום. אחרי 5 ימים התפתחו 3 זקיקים בגודל 21, 16, 14 ושניים קטנים עם רירית 7.5, והתבקשתי להזריק כוריגון "כדי לא לפספס את הזקיק הגדול". כך שאת ההזרעה עשיתי ביום 9 של המחזור. היה סיכוי לשתי ביציות טובות.... וגם הזרע באותו יום היה טוב במיוחד. אז הייתי אופטימית... אבל זה לא. למה? לא יודעת. זיידמן כבר הספיק למלא לי הבוקר טפסים ל-IVF וחשבתי שאולי לא אזדקק לזה... אבל כנראה שגם אני עולה כיתה. מה שבטוח, זה שהחודש אני נחה ולא עושה כלום (אולי רק סקס). אני חייבת לתת לגוף שלי לנוח מההורמונים והשפעותיהם. שבוע אחרי הכוריגון היו לי כאבים קשים בגלל ציסטות דמיות גדולות אחרי הביוץ. וזה מרחיק לי את החלום עוד פעם.... אז למה אמא למה זולגות הדמעות מעצמן?

יעל שכל כך רוצה

את עוד יחסית במצב טוב...
כי לנו אפילו בשביל סקס כבר אין כח... כמובן שזה היה בהומור, ועכשיו ברצינות, אני שולחת לך

חזק ומזדהה עם כאבך ומאחלת לך שתצליחי ב-IVF הראשון. ורדה

 

[יעל של רעות]

../images/Emo51.gif

את עוד יחסית במצב טוב...
כי לנו אפילו בשביל סקס כבר אין כח... כמובן שזה היה בהומור, ועכשיו ברצינות, אני שולחת לך

חזק ומזדהה עם כאבך ומאחלת לך שתצליחי ב-IVF הראשון. ורדה

אחרי יממה של בכי, רחמים עצמיים, תחושת כשלון אישית ואי תפקוד טוטאלי אני יכולה להגיד שקצת נרגעתי. אני תמיד מופתעת מהאופטימיות שמלווה אתכן כל כך הרבה זמן ומחזורים. איך מאמינים שפעם אחת זה יצליח?

 

[תמי של יעל ומיכל]

אווו, זה קל, יש הוכחות !!

אחרי יממה של בכי, רחמים עצמיים, תחושת כשלון אישית ואי תפקוד טוטאלי אני יכולה להגיד שקצת נרגעתי. אני תמיד מופתעת מהאופטימיות שמלווה אתכן כל כך הרבה זמן ומחזורים. איך מאמינים שפעם אחת זה יצליח?

אווו, זה קל, יש הוכחות !!
יש לי שתי הוכחות חיות בבית, שהן הצלחה ב IVF רביעי , ועוד חודש הן בנות 6 !!!

 

[לימי5]

אוף ../images/Emo93.gif כמה שאני מבינה אותך

שוב פעם זה שלילי

עד מתי?!?!?!
אוף, התמונה מטושטשת לי מבעד לערפל הדמעות. הבוקר עשיתי בדיקת בטא והשתדלתי להיות COOL. בצהריים בהיסוס רב התקשרתי למרפאה, והאחות אומרת לי: מצטערת יעל, בטא 3. בטח תקבלי מחר.

כבר ורדה שאלה לפני למה??? ובטח כל אחת שואלת. אף פעם לא תארתי לי שלהכנס להריון יכול להיות דבר כל כך מיגע ומתיש. עדכון למי שלא זוכרת, יש לי ילדה (מדהימה!) בת שנתיים וחצי מהריון ספונטאני (יש דבר כזה!!! או לפחות ככה חשבתי). כבר שנה וחצי מנסים שוב, די הרבה זמן ניסינו טבעי, אח"כ איכסאקלומין 3 חודשים, ועכשיו נכשלה הזרעה שלישית. יש לי תגובה שחלתית נמוכה (בגיל 37) ולא הגבתי כלל ל-3 אמפ´ גונל-F. לכן בהזרעה השלישית קיבלתי 4 מנוגון ליום. אחרי 5 ימים התפתחו 3 זקיקים בגודל 21, 16, 14 ושניים קטנים עם רירית 7.5, והתבקשתי להזריק כוריגון "כדי לא לפספס את הזקיק הגדול". כך שאת ההזרעה עשיתי ביום 9 של המחזור. היה סיכוי לשתי ביציות טובות.... וגם הזרע באותו יום היה טוב במיוחד. אז הייתי אופטימית... אבל זה לא. למה? לא יודעת. זיידמן כבר הספיק למלא לי הבוקר טפסים ל-IVF וחשבתי שאולי לא אזדקק לזה... אבל כנראה שגם אני עולה כיתה. מה שבטוח, זה שהחודש אני נחה ולא עושה כלום (אולי רק סקס). אני חייבת לתת לגוף שלי לנוח מההורמונים והשפעותיהם. שבוע אחרי הכוריגון היו לי כאבים קשים בגלל ציסטות דמיות גדולות אחרי הביוץ. וזה מרחיק לי את החלום עוד פעם.... אז למה אמא למה זולגות הדמעות מעצמן?

יעל שכל כך רוצה

אוף

כמה שאני מבינה אותך
גם אני לא מפסיקה לשאול למה ותשובה אין אגרי כוחות , תהיי אופטימית בסוף זה מצליח תחבקי את בתך... יהיה טוב ולא לדאוג IVF=לא נורא!

 

[לימי5]

ואגב, מה זה סקס???

אוף

כמה שאני מבינה אותך
גם אני לא מפסיקה לשאול למה ותשובה אין אגרי כוחות , תהיי אופטימית בסוף זה מצליח תחבקי את בתך... יהיה טוב ולא לדאוג IVF=לא נורא!

ואגב, מה זה סקס???

 

[רוצה עוד 1]

יעל יקרה,

שוב פעם זה שלילי

עד מתי?!?!?!
אוף, התמונה מטושטשת לי מבעד לערפל הדמעות. הבוקר עשיתי בדיקת בטא והשתדלתי להיות COOL. בצהריים בהיסוס רב התקשרתי למרפאה, והאחות אומרת לי: מצטערת יעל, בטא 3. בטח תקבלי מחר.

כבר ורדה שאלה לפני למה??? ובטח כל אחת שואלת. אף פעם לא תארתי לי שלהכנס להריון יכול להיות דבר כל כך מיגע ומתיש. עדכון למי שלא זוכרת, יש לי ילדה (מדהימה!) בת שנתיים וחצי מהריון ספונטאני (יש דבר כזה!!! או לפחות ככה חשבתי). כבר שנה וחצי מנסים שוב, די הרבה זמן ניסינו טבעי, אח"כ איכסאקלומין 3 חודשים, ועכשיו נכשלה הזרעה שלישית. יש לי תגובה שחלתית נמוכה (בגיל 37) ולא הגבתי כלל ל-3 אמפ´ גונל-F. לכן בהזרעה השלישית קיבלתי 4 מנוגון ליום. אחרי 5 ימים התפתחו 3 זקיקים בגודל 21, 16, 14 ושניים קטנים עם רירית 7.5, והתבקשתי להזריק כוריגון "כדי לא לפספס את הזקיק הגדול". כך שאת ההזרעה עשיתי ביום 9 של המחזור. היה סיכוי לשתי ביציות טובות.... וגם הזרע באותו יום היה טוב במיוחד. אז הייתי אופטימית... אבל זה לא. למה? לא יודעת. זיידמן כבר הספיק למלא לי הבוקר טפסים ל-IVF וחשבתי שאולי לא אזדקק לזה... אבל כנראה שגם אני עולה כיתה. מה שבטוח, זה שהחודש אני נחה ולא עושה כלום (אולי רק סקס). אני חייבת לתת לגוף שלי לנוח מההורמונים והשפעותיהם. שבוע אחרי הכוריגון היו לי כאבים קשים בגלל ציסטות דמיות גדולות אחרי הביוץ. וזה מרחיק לי את החלום עוד פעם.... אז למה אמא למה זולגות הדמעות מעצמן?

יעל שכל כך רוצה

יעל יקרה,
סליחה על האיחור בתגובה שלי. אני כל כך מצטערת על השלילי ועל משמעותו, שאת עולה כתה. אוי איך שאני עוד זוכרת את התחושה הקשה שהיתה לי כשהבנתי שגם אני, שהאמנתי באמונה שלמה שנגמור את הסיפור בהזרעות, נאלצת להתרגל לרעיון של IVF. ממרחק של כמעט שבוע, השלילי בוודאי נראה רחוק, הכאב הועם והאנרגיה מופנית קדימה, להמשך שיבוא. האם כבר קיבלת את אישור קופ"ח שלך ל-IVF? כבר החלטת היכן תעשי אותו? כבר התחלת לעשות את הרשימה האינסופית של הבדיקות הנדרשות? ואת חשבת שיהיה לך חודש חופש, הא? ותזכרי, שהתגובה השחלתית לא תמיד אחידה, ומאד ייתכן שבחודש הבא או זה שאחריו, או אולי בתגובה לחומר שונה ממה שניסיתם עד כה, פתאום השחלות יגיבו טוב יותר. מן הסתם לא תגדלי לול, אבל גם במעט זקיקים טמון הפוטנציאל לתינוק מדהים. אז חבקי את ילדתך חיבוק ענק. היא היא ההוכחה שזה ייתכן, זה אפשרי וזה כדאי! תני לגוף לנוח ולהתנקות ולנפש להתחזק ובקרוב בקרוב תתחילי שוב, בכוחות מחודשים. שתהיה המון הצלחה!