שוב פעם...עוד מכתב שמופנה לחברה שלי
ואיי זה הכי מוזר שיש את יודעת...?! אחרי שלא דיברת איתי כמעט חודש סתם ככה בלי סיבה ניראת לעין פשוט התנתק לנו הקשר כי את לא התחברת ולא התחשק לך בדיוק לדבר איתי טוב נו...אז מה יכולתי לעשות?! להכריח אותך לדבר איתי?...לא זה לא בדיוק הכי אפשרי בעולם להכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה. אז שתקתי ולא בדיוק הראתי לך מה אני מרגישה {אחרי שניסיתי פעמיים וראיתי שזה לא משפיע עלייך} כלפי חוץ הייתי בסדר גמור ובבית הייתי כמו פקעת עצבים הסתובבתי עצבנית כל שניה שהייתה לי לבד בכיתי כמו משוגעת, למה בכיתי? בגללך כי היית חסרה לי כל כך ולך לא הזיז אפילו שניה שלא דיברת איתי, ואני...איזה פשוט היית חסרה לי. הרגשתי כאילו עקרו לי את הלב וממש לא טרחו לתפור את הפצע...דיממתי קשות באופן יומיומי! וזה היה קשה, ועכשיו כשהחברה הזו שלך שהיית איתה בזמן שלא היית בקשר איתי אפילו שלפי מה שאני יודעת את לא הכי אוהבת אותה בעולם נסעה לכמה זמן והזמן הזה הולך לחלוף ותיראי שלוש ימים אחרי שאני נסעה התחלת לדבר איתי כרגיל. אז אני מתחילה לחשוב מה יקרה כשהיא תחזור שוב תשכחי ממני?! אני כל כך רוצה לשאול אותך אם אני תחליף למשהו, ואני לא שואלת, את יודעת למה?! כי אני מנסה להיות מרוצה מהקשר שיש לנו כרגע. כשאת תתרחקי ממני שוב אז אני אכעס על עצמי בקטע הזה, ואני מקווה שלא תאכזבי אותי ולא תעיפי אותי שוב כי פעם הבאה אני לא חוזרת אלייך את יודעת...למדתי מבנאדם חכם מאוד שלא חוזרים למישהו שפגע בך כדי שיפגע בך שוב. כשלא דיברנו הייתי בלתי נסבלת ואני לא מוכנה להיות ככה שוב, לא רוצה לאבד חברות בגללך ולא רוצה להתרחק מאנשים בגללך ולא רוצה לבכות בגללך ושתדעי ואני אומרת את זה פה ואם זה יקרה את גם תשמעי את זה ממני. אם זה יקרה שוב חמודה אני לא אהיה פה שוב בשבילך אל תסמכי עלי שאני אהיה שם, מחכה לך...יודעת מה אולי אני אחכה, אבל בשביל עצמי אני לא אענה לך וגם אם אני אראה הודעה נרעשת ממך את לא תקבלי תשובה כי אני מנסה לא לחזור על טעויות פעמיים. אז...תזהרי לך...כי למרות שאני ממש ממש אוהבת אותך ואת חשובה לי יותר ממש שתוכלי לתאר לעצמך אני יעשה את זה אם אני אצטרך גם אם זה יגרום לסבל עצום...וזה יגרום
ואיי זה הכי מוזר שיש את יודעת...?! אחרי שלא דיברת איתי כמעט חודש סתם ככה בלי סיבה ניראת לעין פשוט התנתק לנו הקשר כי את לא התחברת ולא התחשק לך בדיוק לדבר איתי טוב נו...אז מה יכולתי לעשות?! להכריח אותך לדבר איתי?...לא זה לא בדיוק הכי אפשרי בעולם להכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה. אז שתקתי ולא בדיוק הראתי לך מה אני מרגישה {אחרי שניסיתי פעמיים וראיתי שזה לא משפיע עלייך} כלפי חוץ הייתי בסדר גמור ובבית הייתי כמו פקעת עצבים הסתובבתי עצבנית כל שניה שהייתה לי לבד בכיתי כמו משוגעת, למה בכיתי? בגללך כי היית חסרה לי כל כך ולך לא הזיז אפילו שניה שלא דיברת איתי, ואני...איזה פשוט היית חסרה לי. הרגשתי כאילו עקרו לי את הלב וממש לא טרחו לתפור את הפצע...דיממתי קשות באופן יומיומי! וזה היה קשה, ועכשיו כשהחברה הזו שלך שהיית איתה בזמן שלא היית בקשר איתי אפילו שלפי מה שאני יודעת את לא הכי אוהבת אותה בעולם נסעה לכמה זמן והזמן הזה הולך לחלוף ותיראי שלוש ימים אחרי שאני נסעה התחלת לדבר איתי כרגיל. אז אני מתחילה לחשוב מה יקרה כשהיא תחזור שוב תשכחי ממני?! אני כל כך רוצה לשאול אותך אם אני תחליף למשהו, ואני לא שואלת, את יודעת למה?! כי אני מנסה להיות מרוצה מהקשר שיש לנו כרגע. כשאת תתרחקי ממני שוב אז אני אכעס על עצמי בקטע הזה, ואני מקווה שלא תאכזבי אותי ולא תעיפי אותי שוב כי פעם הבאה אני לא חוזרת אלייך את יודעת...למדתי מבנאדם חכם מאוד שלא חוזרים למישהו שפגע בך כדי שיפגע בך שוב. כשלא דיברנו הייתי בלתי נסבלת ואני לא מוכנה להיות ככה שוב, לא רוצה לאבד חברות בגללך ולא רוצה להתרחק מאנשים בגללך ולא רוצה לבכות בגללך ושתדעי ואני אומרת את זה פה ואם זה יקרה את גם תשמעי את זה ממני. אם זה יקרה שוב חמודה אני לא אהיה פה שוב בשבילך אל תסמכי עלי שאני אהיה שם, מחכה לך...יודעת מה אולי אני אחכה, אבל בשביל עצמי אני לא אענה לך וגם אם אני אראה הודעה נרעשת ממך את לא תקבלי תשובה כי אני מנסה לא לחזור על טעויות פעמיים. אז...תזהרי לך...כי למרות שאני ממש ממש אוהבת אותך ואת חשובה לי יותר ממש שתוכלי לתאר לעצמך אני יעשה את זה אם אני אצטרך גם אם זה יגרום לסבל עצום...וזה יגרום