שוב פצוץ...

[טוליפ,]

שוב פצוץ...

שוב פצוץ פגוע תופת, גופות מרוטשות אימה בחוץ.. חשש בלבבות, מאיפה זה יבוא? היכן להסתתר? היש מקום מחבוא? היש מקום אחר? בוא אהלך בטוח, בלא מורא,חשש אוכל לחיות,ממש.. לחשוף גופי לרוח לשבת על ספסל, להרגיש,ולא לחשוב, לזרוק כדור לסל.. להפגש עימך בחוף על שפת הים, לומר לך אהובה, אולי נברח לשם, הרחק אחרי האופק, לארצות נכר.. להאט קצת את הדופק, להרגע,לרקוד בבר.. נמאס לחיות במתח, בצל איום,טרור, בלא אדע לבטח, ברחוב,האם אחזור? די עם סכסוך,שנאה, מספיק עם אלימות רוצה חיי שלווה, בשכוך הסערה...

 

[אפרת.א]

טוליפ יקר - התרגשתי עד דמעה...

מחנק . גרון ניחר, אין לאן לברוח, אי אפשר לשכוח. אם בחטא שיכחה חלילה חטאנו, מזכירים הם לנו - השקם והערב. קולות ברקע נשמעים. קולות צורמים. מאין הם באים? אנה הם הולכים? קולות נאצה, מלחמה. לא שלום. לא אהבה. ואנו - מה???

 

[העלמה]

טוליפ...

יפה אמרת. יפה הבעת. יפה כתבת. ואני איתך, בדעתך. אך, אמור לי, מתוך סקרנות נובעת התהייה. היכן הוא, האופק המיוחל? הבה ניצור אופק מחודש. נשתדל. העלמה.