שוב צצו בעיות שתמיד היו:[
שנה הבאה תיכון:[מפחיד רצח,מפחדת לא להשתלב,להישאר לבד,לבכות ,לעשות לעצמי פאדיחות,להתבייש.. מממממ...מתסכל.. חוץ מזה שאני מאוהבת בילד מהכיתה שלי שהייתי איתו 3 שנים ורק בחודשיים האחרונים אני מרגישה אליו רגשות חזקים אבל לא דיברתי איתו בכלל למה?!(ביישנית..:/)דפקתי את עצמי בקטע הזה.וזה קרה לי מלא פעמים..רגילה לזה:// שנה הבאה הוא גם לא יהיה איתי בכיתה והוא אוהב ילדה אחרת....אוף דיכאון.. טוב הקטע זה ש..אין לי ביטחון בכלל..דרך אגב קראתי את ה "ביטחון עצמי ב 5 שלבים" תאמת זה נחמד אני בטוחה שזה עוזר..אבל במקרה שלי לא. מאז ומתמיד אני מכירה את עצמי כביישנית וגם הסביבה מכירה את זה.נגיד אני רוצה לדבר עם ילדים בנים/בנות אני תמיד מזיעה הקול שלי רועד ואני לא יכולה להסתכל להם בעיניים ישר יורדות לי דמעות מביישנות ואני ישר מסמיקה.. אאוףף זה כזה מעצבן מה עושיםםםם?! נמאס לי להיות הילדה הביישנית של הכיתה,שאף אחד לא מדבר איתי כי הוא לא מדבר עם ביישנים,וחוץ מזה מה יש לדבר איתי? אני משעממת, :[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[ כל הזמן בעיות..אני יודעת שעוד 5 שנים אני יתסכל על זה על העבר ואני אצחק. אבל עכשיו..זה ממש לא מצחיק. ואני כבר לא יודעת מה לעשות.אני רואה את הבנות שמדברות ככה עם הבנים ואומרות מה שהם רוצות לובשות מה שהם רוצות ועושות מה שהם רוצות ואני לא,אני יושבת בצד לבד מסתכלת ולא מוציאה מילה. וניסיתי הרבה לדבר אבל זה לא עזר.יותר מ 5 מילים די מעניינות לא נשאר כלום כי הם הלכו:/ מקווה שהבנתם מה שניסיתי להגיד.. מה אתם חושבים שאפשר לעשות? יום טוב לכם:] מורן
שנה הבאה תיכון:[מפחיד רצח,מפחדת לא להשתלב,להישאר לבד,לבכות ,לעשות לעצמי פאדיחות,להתבייש.. מממממ...מתסכל.. חוץ מזה שאני מאוהבת בילד מהכיתה שלי שהייתי איתו 3 שנים ורק בחודשיים האחרונים אני מרגישה אליו רגשות חזקים אבל לא דיברתי איתו בכלל למה?!(ביישנית..:/)דפקתי את עצמי בקטע הזה.וזה קרה לי מלא פעמים..רגילה לזה:// שנה הבאה הוא גם לא יהיה איתי בכיתה והוא אוהב ילדה אחרת....אוף דיכאון.. טוב הקטע זה ש..אין לי ביטחון בכלל..דרך אגב קראתי את ה "ביטחון עצמי ב 5 שלבים" תאמת זה נחמד אני בטוחה שזה עוזר..אבל במקרה שלי לא. מאז ומתמיד אני מכירה את עצמי כביישנית וגם הסביבה מכירה את זה.נגיד אני רוצה לדבר עם ילדים בנים/בנות אני תמיד מזיעה הקול שלי רועד ואני לא יכולה להסתכל להם בעיניים ישר יורדות לי דמעות מביישנות ואני ישר מסמיקה.. אאוףף זה כזה מעצבן מה עושיםםםם?! נמאס לי להיות הילדה הביישנית של הכיתה,שאף אחד לא מדבר איתי כי הוא לא מדבר עם ביישנים,וחוץ מזה מה יש לדבר איתי? אני משעממת, :[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[ כל הזמן בעיות..אני יודעת שעוד 5 שנים אני יתסכל על זה על העבר ואני אצחק. אבל עכשיו..זה ממש לא מצחיק. ואני כבר לא יודעת מה לעשות.אני רואה את הבנות שמדברות ככה עם הבנים ואומרות מה שהם רוצות לובשות מה שהם רוצות ועושות מה שהם רוצות ואני לא,אני יושבת בצד לבד מסתכלת ולא מוציאה מילה. וניסיתי הרבה לדבר אבל זה לא עזר.יותר מ 5 מילים די מעניינות לא נשאר כלום כי הם הלכו:/ מקווה שהבנתם מה שניסיתי להגיד.. מה אתם חושבים שאפשר לעשות? יום טוב לכם:] מורן