שוב

שוב ../images/Emo49.gif

נו, אחרי שלב התקלות הטכניות, אני מקווה שעכשיו הפורום נפתח סופית
קראתי את ההודעה בעמוד הראשי
ניסוח מצויין, טושטוש! עכשיו נשאר רק להפיץ את הבשורה ולהביא לכאן נשים ואנשים. יאללה! קדימה! לעבודה!
 

mayaki

New member
../images/Emo45.gif

כל הכבוד. עכשיו צריך לראות שזה קורה גם במציאות...
 
זה לא קורה במציאות, כי עדיין קיימות

התניות חברתיות שדוחפות בנות הרחק ממקצועות ריאליים. הכתבה והמחקר הוכיחו בעיקר שאין כאן בעיה ביולוגית, אך הבעיה החברתית עדיין קיימת. טוב, בשביל זה אנחנו כאן, לא?
 

maybesure

New member
מעניין

, לתינוקות בני שלושה חודשים הוצגו תמונות של פרצופים או תמונות של חפצים אהם.. יש לי שאלה לעורכי המחקר (רטורית כמובן): מי אמר שתינוק בן 3 חודשים לא מתייחס לתמונות עצמן כאל חפץ.. אולי הוא בכלל רואה רק את המתאר, מסגרת, רגע..ולא את האובייקט. קשה ע"ס זה לקבוע אם הוא/היא רגשן או טכני. ושאלה למשתתפי הפורום: איך אתם מכוונים את ילדיכם (למי שיש)? בתי שהשתתפה בחוגי אנגלית החל מגיל 4, והייתה הצעירה ביותר בקבוצה (היא בחרה, לא המלצנו לה על החוג!), אמרה לי פעם שהיא אינה מתכוונת להתחרות בכיתה מול בנים. מתכונת החוג נבנתה בחלקה על תחרויות עם פרסי עידוד. לשאלתי "מדוע?" ענתה כי "בנים תמיד יותר טובים מבנות" מיד נדרכתי בקריזזזז ועניתי לה: "אז איך זה שאבא מדבר במלא שגיאות באנגלית ואמא מדברת שוטף?" מיותר לציין כי שנינו ילידי הארץ, ולא שהינו בחו"ל למעט נסיעות קצובות לשבועות ספורים, יחד. ובנוסף הוא היה הרבה יותר פעמים בארה"ב ממני. עם הקביעה הזו היא גדלה, ועם היכולות שלה, הגיעה ומגיעה להשגים לימודיים ריאליים גבוהים ביותר. היא מסיימת תיכון בהצטיינות, ומשאירה הרבה הרבה בנים מאחור. מבחינתנו השמים הם הגבול. ואני בכלל לא בהייטק
 
שתי התיחסויות

לגבי המחקר והשאלה שלך, הנושא של זיהוי פנים בגיל של חודשים ספורים הוא נושא שנחקר רבות וכבר הוכח שתינוקות בגיל חודשים בודדים מזהים פנים (מסתבר שיש מנגנון במוח שתפקידו הוא זיהוי פנים, והוא מפותח כבר בגיל צעיר זה) וזה נכון גם כשמדובר בתמונות של פנים. המחקר שעליו דיברו בכתבה ניסה לבדוק האם יש הבדלים בין נבים לבנות בעניין זה בגיל 3 חודשים (למשל האם תכונה זו מפותחת יותר אצל בנים או אצל בנות בגיל זה). לגבי הכוונת הילדים, אמנם אין לי ילדים משלי, אך מתוך עיסוקי בקידום נשים הגעתי גם לעיסוק בהכוונה החברתית מגיל צעיר. כל כך הרבה דברים משפיעים עלינו בנושא הזה שנדמה שצריך לחשוב על כל פרט קטן (סתם לדוגמא, הנה שירשור מעניין בנוגע לנושא מפורום אחר). מעדותך לגבי הילדה שלך, נראה שכבר בגילה הצעיר היא הפנימה כמה מסרים חברתיים כאלה. אני מניחה שזה בלתי נמנע - את יכולה לשלוט בעיקר על מה שקורה אצלך בבית, אך במידה פחותה יותר על מה שקורה בגן ובמסגרות חברתיות אחרות. ובעניין שיעורי האנגלית, מחקרים מוכיחים שבנות הלומדות בכיתה לא מעורבת (כיתה של בנות) מרגישות נוח יותר להביע את עצמן בכיתה ולהשתתף בשיעור. כתוצאה מכך, כיתות לא מעורבות יעילות יותר בלימוד הבנות. ולא, אין בזה המלצה להעביר את ביתך לכיתה של בנות - יש שיקולים לכאן ולכאן. החברה המעורבת גם היא חשובה להתפתחות הילדה, וצריך להביא זאת בחשבון. מצד שני, אילו הייתי רואה שחברת הבנים מטרידה את הבת שלי, הייתי שוקלת להעביר אותה לכיתה של בנות כדי שתוכל לעסוק במה שמעניין אותה, ומצד שני הייתי דואגת לה למסגרות מעורבות אחרות, שבהן תוכל לחבור גם לבנים.
 

Dodo28

New member
רוצה לחזק את נושא הכיתה הנפרדת

בחינוך הדתי שבו קיימות כיתות נפרדות של בנות בתחומים המדעיים ושם את רואה הרבה בנות שמצליחות מאד לפחות בתקופת בית הספר במקצועות הריאליים. הבעיה בחינוך זה הוא אי עידוד (לעיתים) להליכה במסלול זה מלכתחילה.
 
שני הדברים נכונים

מעבר למידת ההצלחה של בנות בכיתות מעורבות או לא מעורבות, ישנה תופעה של הסללה לכיוון מקצועות מגדריים. תופעת ההסללה באה לידי ביטוי יותר בגילאים המבוגרים יותר - סוף חט"ב-תחילת תיכון - שבהם בוחרים את מסלולי הלימוד לבגרות. הדבר העצוב הוא שההסללה הזו נעשית בעיקר על ידי נשים - מורות, יועצות, וגם לאימהות יש כאן חלק. נשים אלו מכוונות נערות צעירות להדיר את רגליהן מהמגמות הריאליות ולהעדיף תחתן מגמות "נשיות" יותר. זהו אחד המוקדים בהם צריך למקד את השינוי.
 

maybesure

New member
1,2,3,4

1 - ברור לי שתינוקות מזהים פנים. השאלה היא איך מהצגת תמונה שמכילה עוד פרמטרים, ניתן להסיק רגישות מול טכניות. 2 - לשמחתי גם בלי כיתת בנות הומוגנית - בתי דילגה על "מכשול" הבנים. כאמור זוהי שנתה האחרונה בתיכון. 3 - חברת הבנים אינה "מטרידה", חברת המבוגרים שמנחילים כי "בנים מסוגלים ליותר" היא שמטרידה. 4 - הפרדת בנות מבנים - אולי יתרון, אבל בטוח לא הכנה טובה לחיים הבוגרים. תחרות תהיה קיימת בכל מסגרת ותחום, ואני דווקא בעד לא להפריד איפה שצריך להתמודד. לא להגן עליהם מהתמודדות, אלא לעודד להצלחה. לא מספיק רק "להתידד" עם בנים, צריך ללמוד גם איך להשתוות ליכולות האינטלקטואליות שלהם, לכישורי עבודה וניהול, להצלחות שוות.
 
למעלה