שודו - שיעור שני!
הגעתי למקום ראשון (בדיוק בזמן). המורה כבר הייתה שם מארגנת דברים אבל אף אחד אחר לא היה עדיין.
נו טוב, ירד גשם, אנשים לא ציפו לזה כנראה.
שאלתי לגבי התשלום ושילמתי ישר למורה את הסכום הדרוש להשתתפות למשך החודש במזומן, בלי צ'קים, בלי התחייבות לשנה בלי כלום...
בעבר אפילו להרשם למורה לתופים הכריחו אותי להביא להם צ'קים לשנה מראש...
בכל מקרה, היום כתבתי את גנקי! (לא את כל הספר, רק את המילה).
בעצם שני הקווים שהתחלתי בלהתאמן עליהם היו הקו התחתון בצד ימין של מוטו, שבסוף עולה למעלה בכנף.
והקו הקטן של הקי, הראשון שכותבים.
אחר כך כבר כתבתי ברצף גנקי גנקי גנקי במשך שעה וחצי...
בתמונות למטה אתם יכולים לראות דוגמא מתוך מה שכתבתי, זה גם פרוס בסדר הכתיבה.
הראשון שכתבתי הוא למעלה מצד שמאל ואז כמו בקריאה באנגלית יורדים למטה וימינה עד האחרון שכתבתי.
נראה לי שבאמצע היו כמה שהיא לקחה לשים בכיתה אבל לא ברור לי כמה לקחה.
היה קטע משעשע שהסטודנטיות האחרות שהיו שם כנראה מאוד סקרניות אבל מצד שני חסרות אומץ? או אני לא יודע מה.. היה קטע שהמורה באה אלי לקראת סוף השיעור ושאלה אותי מאיזה ארץ אני, ואחר כך שאלה אותי איפה אני גר ביפן, ואחר כך שאלה אותי אם אני רווק... חח
ואחרי התשובות וסיום שיחה מנומס, היא הלכה לצד השני של החדר איפה שהבחורות חיכו ודיווחה להם את מה שאמרתי
עוד קטע שהיה זה שאחת מהמהנלות/מזריכות של המקום, שלא נמצאת בשיעורים אבל כנראה אחראית על משהו שם, נכנסה בתחילת השיעור במהירות, עברה אותי מאחורי הגב בלי ממש לראות אותי ופנתה ישר למורה שישבה שולחן לידי.. "שמעת על הזר שאמור לבוא לפה?!?!!" ואיך שהיא אמרה את זה סיבבתי את הראש לכיוונה ופתאום היא קלטה אותי... ובחיוך מבוייש אמרה "קונניצ'יווה..."
התפלק לה
ואז גם הסבירו לי שכדי לעבור את המבחנים האלו של הרמון בשודו, או כדי בכלל ללמוד למבחנים האלו, צריך להזמין במיוחד דוגמאות של כתיבה בידי רב אמן או משהו וזה עולה מלא כסף ומהם אני אמור ללמוד, ולכן עדיף לי כרגע שלא לכוון לכיוון הזה אלא להשאר במסגרת השיעורים של אישימוטו סנסי ובגדול סתם להתנסות.
נראה לי זה היה בקטע של "מה אתה דפוק? אתה לא יודע לכתוב גנקי ואתה רוצה ללכת על מבחנים עכשיו? עדיף לך להתאמן עוד כמה שנים לפני שתחשוב על זה..."
בסיום, ירד מבול ועמדתי בגנקן... אחת הסבתות הציע לי טרמפ לתחנה אבל סייגה את זה בזה שהיא לא רואה טוב.
מזה אני אמור להבין כנראה שזה רק הצעה נימוסית אז סרבתי בנימוס ואמרתי שאני אסתדר.
חיכיתי עד שהגשם יעבור במכבסה שהייתה די קרובה.
מכבסה אוטומאטית, אין שם אף עובד אבל קליינטים יש ברוך השם... אין לאנשים מכונות כביסה בבית ביפן אה...
נראה לי המכבסים שם לא הבינו מה הגייג'ין הזה עושה פה במכבסה באמצע שום מקום, אוכל אוניגרי ומביט בעיון באייפאד שלו.
הגעתי למקום ראשון (בדיוק בזמן). המורה כבר הייתה שם מארגנת דברים אבל אף אחד אחר לא היה עדיין.
נו טוב, ירד גשם, אנשים לא ציפו לזה כנראה.
שאלתי לגבי התשלום ושילמתי ישר למורה את הסכום הדרוש להשתתפות למשך החודש במזומן, בלי צ'קים, בלי התחייבות לשנה בלי כלום...
בעבר אפילו להרשם למורה לתופים הכריחו אותי להביא להם צ'קים לשנה מראש...
בכל מקרה, היום כתבתי את גנקי! (לא את כל הספר, רק את המילה).
בעצם שני הקווים שהתחלתי בלהתאמן עליהם היו הקו התחתון בצד ימין של מוטו, שבסוף עולה למעלה בכנף.
והקו הקטן של הקי, הראשון שכותבים.
אחר כך כבר כתבתי ברצף גנקי גנקי גנקי במשך שעה וחצי...
בתמונות למטה אתם יכולים לראות דוגמא מתוך מה שכתבתי, זה גם פרוס בסדר הכתיבה.
הראשון שכתבתי הוא למעלה מצד שמאל ואז כמו בקריאה באנגלית יורדים למטה וימינה עד האחרון שכתבתי.
נראה לי שבאמצע היו כמה שהיא לקחה לשים בכיתה אבל לא ברור לי כמה לקחה.
היה קטע משעשע שהסטודנטיות האחרות שהיו שם כנראה מאוד סקרניות אבל מצד שני חסרות אומץ? או אני לא יודע מה.. היה קטע שהמורה באה אלי לקראת סוף השיעור ושאלה אותי מאיזה ארץ אני, ואחר כך שאלה אותי איפה אני גר ביפן, ואחר כך שאלה אותי אם אני רווק... חח
ואחרי התשובות וסיום שיחה מנומס, היא הלכה לצד השני של החדר איפה שהבחורות חיכו ודיווחה להם את מה שאמרתי
עוד קטע שהיה זה שאחת מהמהנלות/מזריכות של המקום, שלא נמצאת בשיעורים אבל כנראה אחראית על משהו שם, נכנסה בתחילת השיעור במהירות, עברה אותי מאחורי הגב בלי ממש לראות אותי ופנתה ישר למורה שישבה שולחן לידי.. "שמעת על הזר שאמור לבוא לפה?!?!!" ואיך שהיא אמרה את זה סיבבתי את הראש לכיוונה ופתאום היא קלטה אותי... ובחיוך מבוייש אמרה "קונניצ'יווה..."
התפלק לה
ואז גם הסבירו לי שכדי לעבור את המבחנים האלו של הרמון בשודו, או כדי בכלל ללמוד למבחנים האלו, צריך להזמין במיוחד דוגמאות של כתיבה בידי רב אמן או משהו וזה עולה מלא כסף ומהם אני אמור ללמוד, ולכן עדיף לי כרגע שלא לכוון לכיוון הזה אלא להשאר במסגרת השיעורים של אישימוטו סנסי ובגדול סתם להתנסות.
נראה לי זה היה בקטע של "מה אתה דפוק? אתה לא יודע לכתוב גנקי ואתה רוצה ללכת על מבחנים עכשיו? עדיף לך להתאמן עוד כמה שנים לפני שתחשוב על זה..."
בסיום, ירד מבול ועמדתי בגנקן... אחת הסבתות הציע לי טרמפ לתחנה אבל סייגה את זה בזה שהיא לא רואה טוב.
מזה אני אמור להבין כנראה שזה רק הצעה נימוסית אז סרבתי בנימוס ואמרתי שאני אסתדר.
חיכיתי עד שהגשם יעבור במכבסה שהייתה די קרובה.
מכבסה אוטומאטית, אין שם אף עובד אבל קליינטים יש ברוך השם... אין לאנשים מכונות כביסה בבית ביפן אה...
נראה לי המכבסים שם לא הבינו מה הגייג'ין הזה עושה פה במכבסה באמצע שום מקום, אוכל אוניגרי ומביט בעיון באייפאד שלו.
