שוו בנפשיכם

[iricky]

שוו בנפשיכם

שאתם עומדים לשאת הרצאה על ליבוביץ. במה אתם פותחים? מה המשפט הראשון שתשמיעו לקהל?

 

[מפענח התעלומות]

אני הייתי פותח את הרצאתי בשאלה ששאלת.

הקהל היה עונה תשובות שונות, ולבסוף הייתי מסכם את תשובותיו כך:

"כפי שניתן להתרשם מתשובותיכם המגוונות, קשה לדבר על ליבוביץ כדבר לעצמו. ישנו הליבוביץ שלי, והליבוביץ שלכם, והליבוביץ שלהם. כי ליבוביץ סתם - כדבר לעצמו, הוא פשוט איש המאה העשרים, שנולד בריגה ושנפטר בירושלים, שחי כתשעים ואחת שנה, שבימי חייו - גופו צרך כשלושה טונות של דגן ושלושת רבעי טון בשר ומאות אלפי ליטרים מים, וכו' וכו', ושמת בסוף המאה העשרים זקן ושבע".

"אבל הליבוביץ שלי, הוא המאמין והלוחם הגדול על דמותה של היהדות בדור של תקומת עם ישראל בארצו אחרי התופת באירופה; והליבוביץ שלכם, הוא הלוחם הגדול נגד הכיבוש הישראלי בשטחים; והליבוביץ שלהם, הוא איש האשכולות הישראלי האולטימטיבי - שבין השאר שימש בתור עורכה המיתולוגי של האנציקלופדיה העברית; וכו' כו'. וישנו כמובן גם הליבוביץ של ליבוביץ: הוא ראה את עצמו בראש ובראשונה כאיש מדע - ובמיוחד ככימאי וכביוכימאי: מחלוצי חוקרי הכימיה של הסוכרים, מומחה להשפעות נוירולוגיות של סמי שיכוך כאבים, ועוד. לזה הקדיש את מיטב שנותיו. שם, בקמפוסים העולצים של ברלין של קלן - ובמעבדות האפלוליות של אוניברסיטת באזל - הוא בילה קייצים וחורפים, שם עוצבה דמותו האינטלקטואלית - בתחילה כחוקר - ולימים אף כפילוסוף של המדע המנתח כל מושג וכל תופעה דרך משקפיים של כימאי; ושם, במיוחד שם, גובש הלך מחשבתו העתידי - כפי שמשתקף כעת לנגד עינינו בכתבי הגותו".

 

[iricky]

רעיון יפה

אני מניח שהמשפט הבא יהיה משהו מעין זה:

"אבל, העניין שבשלו יזכר ליבוביץ לדורות כאחד מן הגדולים ביותר הוא עיסוקו בעולמה של היהדות, על שלוש צלעותיו - הדת היהודית, העם היהודי ומדינת היהודים".

 

[מפענח התעלומות]

ראה בדברי הקודמים את המשפט הראשון בקטע האחרון

אלא שאתה רוצה לפרש שם את המילה "שלי" כמתייחסת - לא אל מפענח התעלומות - אלא אל איריקי. אין לי בעיה עם זה.

 

[iricky]

לא לא, מה פתאום,

זו רק טכניקה ספרותית של סגירת מעגל, שיש לה מספר מטרות. 1) להטעים את הבחירה שלך 2) לתת לה צידוק ותמיכה 3) להוות חוליה מקשרת להמשך הדברים

 

[מפענח התעלומות]

אם ככה אז נרגעתי.

 

[newman10]

"מעולם לא היה אדם אשר היטיב לבטא מליבוביץ' את

משמעות האמונה במובנה העמוק והטהור ביותר, באופן ברור לאדם המודרני"

נקודת ההתחלה לכל שיח על ליבוביץ' כאדם דתי, אקסיסטנציאליסט.

 

[u r i el]

מעולם לא היה אדם אשר היטיב לבטא מליבוביץ

את משמעות קיום אי אלו הנהגות מסורתיות ללא אמונה.
אדרבא, האמונה לדידו היא היא קיום אותן הנהגות - ותו לא.
הוא הפקיע את הגדרת ה'אמונה' מהמשמעות הרווחת והגדיר 'אמונה' כקיום אי אלו הנהגות.

גם טכנאי מזגנים יכול להגדיר את השכמתו בבוקר ואת פועלו לאחר מכן כאמונה, בתנאי שהתקנת המזגן היא "לשם שמים" כמובן.
ואין שום פילוסוף הכפוף ללוגיקה הדיסקורטיבית שלמושג "לשם שמים" יש איזשהו תוכן רבני-חז"לי-מסורתי.