שיטור קהילתי-מאמר מעניין בעברית ../images/Emo70.gif
שיטור קהילתי בישראל- סיכויים וסיכונים _____________________________________________________ (המאמר המלא נמצא באתר של משטרת ישראל,
כאן) שיטור קהילתי תופס כיום מקום מרכזי בפילוסופיית שיטור. בארה"ב, השינוי בא לידי ביטוי בצורה הנרחבת ביותר עם הקמת הסוכנות הפדרלית לעידוד פיתוח תכניות של שיטור קהילתי " COPS -Community Oriented Policing Services ". אולם, פילוסופיית השיטור הקהילתי נטעה שורש ברחבי העולם המפותח. באנגליה, ביבשת אירופה ובמזרח הרחוק צמחו בעשר השנים האחרונות תכניות שיטור קהילתי חדשניות .(1) לעומת זאת, רק עתה החלה משטרת-ישראל ליישם שיטור קהילתי בקנה מידה גדול. בינואר 1995 הוקמה במטה הארצי היחידה לפיתוח ויישום שיטור קהילתי.(2) יחידה זו מפתחת תכניות מודל לשיטור קהילתי במספר ערים בישראל.(3)בהכירה בחשיבות שינויים אלו, הקימה ועדת המשטרה של המועצה הישראלית לקרימינולוגיה קבוצת עבודה לנושא השיטור הקהילתי בישראל. קבוצת העבודה הסכימה למקד את מאמציה בחמש שאלות מהותיות שתסייענה למשרד לבטחון פנים וליחידה לשיטור קהילתי במשטרת-ישראל בפיתוח תכניות אפקטיביות וחדשניות. 1. מהו שיטור קהילתי ומה אינו שיטור קהילתי? 2. האם המאפיינים החברתיים וההיסטוריים של החברה הישראלית ושל משטרת ישראל מספקים סביבה הולמת לפיתוח שיטור קהילתי? 3. מהו הניסיון שיש במשטרת-ישראל בתכניות קהילתיות עד היום? מה ניתן ללמוד מניסיון זה? 4. מהן התוצאות השליליות שיכולות לנבוע מיישום שיטור קהילתי בישראל? 5. באילו סוגי מחקר יש לתמוך, על מנת לקדם שיטור קהילתי בישראל? בדו"ח המצ"ב, אנו מסכמים את עמדות הוועדה בחמש שאלות אלו. ------------------------------------------- בשנים האחרונות, חוקרים בתחום המשטרה, מנהלים ובעלי תפקידים ציבוריים גילו עניין בתכניות לשיטור קהילתי(4). בעוד שקיימת אי הסכמה לגבי מרכיבים בשיטור קהילתי, העיקרון הבסיסי הינו, שעל המשטרה לערב את הקהילה באופן מעשי בשליחות המשטרה. על יחידות המשטרה לשרת את הקהילה, להיות אחראים בפניה, ולעבוד בשיתוף פעולה עמה. זאת, בניגוד לתפיסה, שהמשטרה צריכה ליצור קשר עם הציבור, אך לא לחפש את מעורבות הקהילה בהגדרת בעיות הפשיעה. SKOLNICK & BAYLEY (1986) (5), חוקרי המשטרה המובילים בארה"ב, סיכמו ארבעה מרכיבים, המופיעים בדרך כלל בשיטור קהילתי. א. הדדיות ביחסי משטרה - קהילה: המשטרה והציבור מונעים במשותף פשיעה. על המשטרה לעבוד עם הקהילה בפיתוח תכניות למניעת פשיעה. ב. ביזור הפיקוד: יש לתת לשוטר בשטח כוח רב יותר ושיקול דעת רב יותר מאשר נהוג בשיטור המסורתי. השוטר מהווה את הקשר של המשטרה עם האנשים בקהילה, ויש לתת לו חופש פעולה נרחב. ג. מיקוד מחדש של הסיור: חייב להיות מעבר לסיור רגלי ולשיטות אחרות (כגון מיני-תחנות), אשר תרחבנה את הקשר החיובי בין המשטרה לאזרחים. ד. שילוב האזרחים בעבודת משטרה: בניגוד לתפיסה הרווחת בנוגע לפרופסיונאליות הקיימת בתכניות משטרה קודמות, שיטור קהילתי מבקש לערב אזרחים במאמץ הלחימה בפשיעה ובאי סדר. שיטור קהילתי מתייחס לעמדה הפילוסופית בנוגע לתפקיד המשטרה ולתפקודה. הדרישה היא, כי יש לפתח את יעדי השיטור ולעצב מחדש את התנאים שבהם הוא פועל, את האמצעים המשמשים לטיפול ואת הערכת ההצלחה המשטרתית ביחס למבנים מיוחדים של קהילות מקומיות, ניסיונן וערכי התרבות השונים שלהן.(6) התפיסה של שיטור ממוקד בבעיה - Problem Oriented Policing קשורה לפיתוח שיטור קהילתי. המונח נטבע לראשונה על ידי פרופסור למשפט ומומחה למשטרה בארה"ב, Herman Goldstein (7) לטענתו, המשטרה, כמו גופים ציבוריים אחרים, מדגישה לעתים קרובות את האמצעים מאשר את המטרה, בעבודה היומיומית השוטפת. עבודת המשטרה היא, בדרך-כלל, "טיפול בתקריות". לעתים רחוקות המשטרה רואה את התמונה הכללית של הבעיות היוצרות תקריות אלו. Goldstein קורא למשטרה לתכנן פתרון בעיות, ולא רק להגיב במצבי חירום. הוא טוען, כי על המשטרה לנקוט בגישה אנליטית יותר לבעיות פשיעה באמצעות מאמצים יציבים לפתרון בעיה. Eck & Spelman John(1986 , 1987) ) (9) (8) התבססו על Goldstein והרחיבו את הדגם עבור פורום המחקר של מנהלי משטרה בוושינגטון. הם הגדירו שיטור ממוקד בבעיה כתהליך שלו ארבעה שלבים. בדגם ה- SARA סנתה, שאומץ בהרחבה בארה"ב, נדרשת המשטרה, ראשית, לסריקת Scan תקריות, לניתוחן Analyze (לראות לאלו מהן יש דפוס במונחי התרחשות, מיקום וכו'), לפיתוח תגובה Response לבעיות שזוהו, ולבסוף, להערכת הפתרונות שהוצעו, הצלחתם או כשלונם. שיטור ממוקד בעיה הפך לכלי הבסיסי בתכניות שיטור קהילתי. ככלל, המשטרה יכולה להגדיר בעיות, לנתחן ולפתרן בלי לערב את הקהילה. פחות ברור, אם ניתן ליישם שיטור קהילתי בלא התמקדות בפתרון בעיות. כמעט בכל פיתוח תכנית לשיטור קהילתי, כולל זו שהוצעה על ידי משטרת-ישראל, אומצו מרכיבים של הגישה ממוקדת הבעיה.
