"שוט זנב הפרה"
היה הייתה ילדה ושמה אלברטין, שכל כך אהבה סיפורי אגדות, עד שחשבה שאלה סיפורים אמיתיים.
אחת האגדות האהובות עליה הייתה סיפור עם אפריקני בשם "שוט זנב הפרה", וזה הסיפור:
בקצה היער בליבריה היה כפר בשם קונדי, ובכפר הזה התגורר אדם בשם אוגלוסה.
בוקר אחד יצא אוגלוסה מכפרו כדי לצוד ובידו כלי נשק, ולא חזר. לאחר זמן מה האנשים הפסיקו לדבר עליו.
אבל בנו לא שכח. בכל יום הבן יצא אל השדות וקרא לאביו. בסופו של דבר יצאו הכפריים אל היערות ומצאו את עצמותיו של אוגלוסה. הם כיסו את העצמות בבגדיו ובכלי הנשק שלו.
אוגלוסה קם לתחייה.
כשחזר לכפר, אוגלוסה קלע שוט זנב פרה יפיפה. כולם רצו אותו וכולם טענו שהם ראויים לקבל אותו, כי הם מצאו את עצמותיו של אוגלוסה. אבל אוגלוסה נתן את השוט לבנו. "אתן אותו לאחד שקרא לי". אמר אוגלוסה.
מאז נהגו האנשים לומר: איש אינו מת עד שהוא נשכח.
היה הייתה ילדה ושמה אלברטין, שכל כך אהבה סיפורי אגדות, עד שחשבה שאלה סיפורים אמיתיים.
אחת האגדות האהובות עליה הייתה סיפור עם אפריקני בשם "שוט זנב הפרה", וזה הסיפור:
בקצה היער בליבריה היה כפר בשם קונדי, ובכפר הזה התגורר אדם בשם אוגלוסה.
בוקר אחד יצא אוגלוסה מכפרו כדי לצוד ובידו כלי נשק, ולא חזר. לאחר זמן מה האנשים הפסיקו לדבר עליו.
אבל בנו לא שכח. בכל יום הבן יצא אל השדות וקרא לאביו. בסופו של דבר יצאו הכפריים אל היערות ומצאו את עצמותיו של אוגלוסה. הם כיסו את העצמות בבגדיו ובכלי הנשק שלו.
אוגלוסה קם לתחייה.
כשחזר לכפר, אוגלוסה קלע שוט זנב פרה יפיפה. כולם רצו אותו וכולם טענו שהם ראויים לקבל אותו, כי הם מצאו את עצמותיו של אוגלוסה. אבל אוגלוסה נתן את השוט לבנו. "אתן אותו לאחד שקרא לי". אמר אוגלוסה.
מאז נהגו האנשים לומר: איש אינו מת עד שהוא נשכח.
אהבתי את הסיפור והמסר..