קצת על אירלנד
הגענו לפה לפני 3 וחצי שנים, לדאבלין, העיר הגדולה. הגעתי גם בהריון ועם ילדה קטנה. הבעל הוא זה שעובד פה תחת שמה של חברה ישראלית די מפורסמת. החיים החברתיים הם הכי קשה פה, הקהילה היהודית לא גדולה, והאירים ידועים כביתם הוא מבצרם והילדים אין להם ולא היה להם עד היום חברים אירים מקומיים. אחרי שנתים עברו דירה שיהיה למעין שלי יותר קל להגיע לבית ספר (רק 40 דקות נסיעה עם פקקים), פה בגיל 4+ מתחיל ללמוד, היא כבר שנה שניה בבית ספר ככה שאם נחזור בקיץ לישראל כיתה א' תהיה בדיחה בשבילה. ארז נולד בבית חולים אירי, אחרי לידה בישראל זה היה שינוי לכל הכיוונים פה. המון דברים שאהבתי והמון דברים מצחיקים מנגד. למצוא גן ילדים מאוד קשה כי משלמים הוןןןןן, אז דילתי את ארז איתי עד גיל שנתים וחצי, הוא הלך לגן בספטמבר השנה, חודש אחרי נסענו לטיול להולנד ששינה את חיינו מקצה לקצה. בעלי קיבל מחלה בשם ITP, חודש איפוז, על סף מוות ים טיפול ומחלה שאין לה תשובה אחת.... עד עכשיו הוא בטיפולים להעלות את רמת הטסיות בדמו שירדה לרמות מתחת ל10 אלף (נורמלי זה מעל 150 אלף). אני מקוה שיום יבוא או יותר נכון הטיפול האחרון שהוא עובר כרגע ישפר את זה. הפרויקט שלו נסגר, יש לנו תאריך עזיבה לישראל לאמצע אוגוסט אלא אם נמצא רילוקשיין אחר. מעין לומדת בבית ספר היהודי יודעת לקרוא ולכתוב עברית ואנגלית וזה הרווח שלה. חסר לה החברים מישראל בטירוף. הנופים....מדהימים המון ירוק, כבשים, צוקים, צבעים שאף פעם לא חלמתי שאראה ראיתי פה. את יכולה לשלוח לי מסר אני יכולה לתת לך את הלינק לאתר האישי שלנו, אני יעלה תמונות יותר מאוחר או מחר אני צריכה פושט להעלות אותם למחשב מהדסיקים הצרובים.