שום דבר לא בסדר. טריגר

מיצי2013

New member
שום דבר לא בסדר. טריגר

בשנייה שנדמה לי שאני איכשהו מצליחה להתגבר על מה שקורה לי ישר קורה משהו חדש, אלוהים מעסיק אותי יופי, אני לא מצליחה להתמודד עם הגל שהיה וכבר בא הגל הבא... אין לי כוח יותר. עכשיו שוב. כולי מגרדת, כולי סימנים אדומים, לא יודעת מה זה אבל ברור שצריך לראות רופא, עכשיו ללכת מחר בבוקר ולנסות לראות רופא בלי תור, לא להגיע לעבודה שוב, לא רוצה את זה יותר. לא מבינה מה קורה עם הגוף שלי, רק מחלות ומחלות, עוד פעם מההתחלה... די כבר. רוצה לא להיות. נמאס לי להתמודד. עוד פעם ועם אוד פעם וזה אף פעם לא נגמר. עוד פעם הפאניקה, עוד פעם הפחד, תמיד לבד. ואח"כ לסתום את הכל בבור בבטן ולנסות להעמיד פנים שאני יכולה להיות נורמלית. אין לי כבר מאיפה לקחת כוח לזה, לכל בנאדם כבר לא היה כוח לזה, עוד פעם מוצאת את עצמי בוכה במיטה ולא מבינה מה יש לי, לא יכולה לישון, בפעם הקודמת זה נגמר באשפוז. אני מנסה לדאוג לעצמי ובמקום להשתפר הכל מדרדר. הכל הרוס. אני רוצה לוותר. כמה אפשר.
 

Kola86

New member
היי. אם את חושבת שיעזור לך אז אני כאן במסרים

 
אוי, מיצ


אל תוותרי. לכל אחד יש תקופות קשות ותקופות קלות. אנחנו כאן בשבילך.
 

היי48

New member
היי מיצי

מאוד מצטערת לשמוע שאת מרגישה ככה. אני רק יכולה לומר שאנחנו תמיד כאן, ובעיקר שאל תוותרי! מתי התור הבא שלך לפסיכולוגית? אם זה לא בקרוב, אולי כדאי לבדוק אם ניתן להקדים אותו? אולי אם תלכי אליה בקרוב היא תדע איך להדריך אותך וליעץ לך.

שולחת
 

מיצי2013

New member
תודה לכם...

עכשיו יותר בסדר. הלכתי לרופא וכנראה הפעם זה לא משהו רציני כמו שחשבתי. הייתי היום גם אצל הפסיכולוגית והיא עזרה לי קצת.
זה מצחיק איך מגיע שלב שבו כבר אין מילים להסביר ולנתח אלא רק ההרגשה שאי אפשר עוד. ועם ההרגשה הזו כל מה שנשאר לעשות זה להמשיך הלאה.
כי להפסיק זו כרגע לא אופציה...
 

מילקי110

New member
תרגישי טוב

מבינה למה התכוונת ,שפשוט כבר אין מילים להסביר מרוב סבל

אני מכירה את זה .


תרגישי טוב פיזית ונפשית
 

The Heretic

New member
הגלים

מאד מזדהה, על כל צעד קטן בא גל גדול וממוטט.
(כאילו שאם אי פע אגיע ליבשה, אמות מחוסר כוחות).

רק להחזיק מעמד!
ואני מציעה לך לא לאגור בבטן, את חייבת לשחרר את זה כמו שאת כותבת פה בפורום, תבכי תצרחי תכתבי אבל אל עשי משהו שיש לו השלכות כמו לחתוך וכו'.

אבל שתדעי לך שזה יעזור לך להוציא את זה לא רק להחזיק בבטן.
 

מיצי2013

New member
תודה

לכתוב מאוד עוזר לי. אני מרגישה שזו הדרך הכי טובה בשבילי להוציא החוצה את המועקות שלי ולהרגיש הקלה. אני לא אחתוך את עצמי כי אני לא שם... אין לי צורך בזה, למרות שבגיל ההתבגרות היו תקופות שחשבתי על זה ואפילו כמעט עשיתי את זה, ואני לגמרי מבינה למה אנשים חותכים את עצמם.
להחזיק מעמד זה מה שיש בינתיים... פשוט חלמתי פעם שהחיים שלי יהיו קצת יותר מהלחזיק מעמד.
היום אני לא בטוחה אם זה אפשרי.
 
למעלה