snailman100
New member
שום כלום
האור סינוור את עיניו כשיצא לרחוב, כל היום היה מכונס בדירתו מביט בארון הריק וחושב על חייו. הוא יצא מהשער והלך למכולת לקנות קופסת דגנים חדשה. רק כשעבר את הכביש קלט, שאין צורך בזה, אין מי שיאכל. וקרס בשקט על המדרכה הלוהטת, מחזיק את פניו ובכה קלות. נערה, שעברה לידו התכופפה אליו וניסתה לעודדו, הוא לא שמע את המילים אך התעודד ממה שהשתקף אליו ממולו וחייך קלות. מרוצה מעצמה ומהמעשה הטוב שעשתה, הסתובבה וקפצה באוויר בפרצוף נעלב. הוא לא התכוון לצבוט בישבנה אך לא יכל להתאפק. הוא ניגב את הדמעות והביט בנערה הפגועה מתרחקת ממנו. כולם מתרחקים ממנו. כולם. רק לפני חודשיים עברו הוריו לגור באילת. השמש תעשה לנו טוב הם אמרו, אך הוא ידע כי פשוט רצו להגדיל את המרחק ביניהם. והוא לא האשים אותם. דקלה הייתה איתו בחודשיים האלה, מאז שאסף אותה לביתו, אחרי שחברה הקודם שבר את אפה. הייתה שם אהבה, הוא ידע שהייתה. אבל אתמול הורידו לה את התחבושות ואחרי שעה היא כבר ארזה את החפצים והלכה. הוא הבין למה כולם בורחים ממנו, גם לאחותו בטי היתה בעיה של חציל במצח, אך לא ידע מה לעשות, זה לא אשמתו שיש לו שום במקום אוזן, באמת לא.
האור סינוור את עיניו כשיצא לרחוב, כל היום היה מכונס בדירתו מביט בארון הריק וחושב על חייו. הוא יצא מהשער והלך למכולת לקנות קופסת דגנים חדשה. רק כשעבר את הכביש קלט, שאין צורך בזה, אין מי שיאכל. וקרס בשקט על המדרכה הלוהטת, מחזיק את פניו ובכה קלות. נערה, שעברה לידו התכופפה אליו וניסתה לעודדו, הוא לא שמע את המילים אך התעודד ממה שהשתקף אליו ממולו וחייך קלות. מרוצה מעצמה ומהמעשה הטוב שעשתה, הסתובבה וקפצה באוויר בפרצוף נעלב. הוא לא התכוון לצבוט בישבנה אך לא יכל להתאפק. הוא ניגב את הדמעות והביט בנערה הפגועה מתרחקת ממנו. כולם מתרחקים ממנו. כולם. רק לפני חודשיים עברו הוריו לגור באילת. השמש תעשה לנו טוב הם אמרו, אך הוא ידע כי פשוט רצו להגדיל את המרחק ביניהם. והוא לא האשים אותם. דקלה הייתה איתו בחודשיים האלה, מאז שאסף אותה לביתו, אחרי שחברה הקודם שבר את אפה. הייתה שם אהבה, הוא ידע שהייתה. אבל אתמול הורידו לה את התחבושות ואחרי שעה היא כבר ארזה את החפצים והלכה. הוא הבין למה כולם בורחים ממנו, גם לאחותו בטי היתה בעיה של חציל במצח, אך לא ידע מה לעשות, זה לא אשמתו שיש לו שום במקום אוזן, באמת לא.