שונאת אנשים דו-פרצופיים!
התלבטתי הרבה זמן אם לכתוב את ההודעה או לא.. אני אוהבת את העבודה שלי ועד לא מזמן הכל היה טוב. אנחנו 3 בנות במשרד והסתדרנו מעולה! עד שגליתי שאחת הבנות ממש ממש דו פרצופית ומספרת את כל הסודות שלי למישהי שאני לא ממש מסתדרת איתה. מאותו הרגע המשכתי להתייחס אותו הדבר אל אותה אחת אבל לא סיפרתי לה יותר דברים אישים.. בכל מקרה, קשה לי לעבוד איתה.. קשה לי להיות לידה. אני בנאדם שמאוד מאמין באנשים ולא משנה כמה בסוף אני מקבלת סטירה חזקה אני לא יכולה למנוע מעצמי בלהאמין שהם לטובה..וכשקיבלתי ממנה את אחת הסטירות הכי חזקות זה פשוט שובר אותי. אחד הדברים שהכי מפריעים לי שהיא יוצאת להפסקות ללא הפסקה.. עכשיו השעה 10:30 והיא כבר הייתה ב2 הפסקות בעוד שאני לא זזתי עדיין מהעמדה. OK אז לפעמים צריך הפסקות אבל היא יודעת שיש עומס והיא עדיין יוצאת ומילא ל10 ' אלא ליותר מ20 ד. לפני חודשיים דיברתי עם הבת השלישית שעובדת פה ומתברר שהיא מרגישה אותו הדבר כמוני פשוט לא אמרה כלום.. אנחנו שנינו ממש עצבניות בגלל שהיא כל הזמן יוצאת להפסקות בלי להתחשב בנו, היא כל הזמן עסוקה בעניינים פרטיים (הבן שבמעון, האבא שמתקשר, האמא שנוסעת וכו'..) המשמרות צריכות להתנהל לפני מה שהיא רוצה כי יש לה ילד אז אנחנו מתחשבות, היא עושה טעויות ללא הפסקה ובגלל שאנחנו משרד אנחנו לא אומרות שהיא זאת שעושה את הטעויות אלא כלל המשרד...ומוציא אותי מדעתי כשמישהו בא למשרד והיא ישר קוצי מוצי..כשהבוס נכנס היא ממש מתחנחנת(אין לי מושג איך כותבים את זה) אליו או למשל אתמול 2 מהצוות שלנו נכנס והיא הייתה בטלפון עם התמיכת מחשבים אז בשביל לעשות עליהם רושם היא אמרה ל2 ח'ברה מהצוות שלנו "ככה נכנסים ולא נותנים לי נשיקה?!" כאילו? מה?!??? ממתי הם נותנים לך נשיקה כשהם נכנסים למשרד?! ובכלל, אמרנו לה שאחד מהם מאוהב בה והיא ממשיכה להתנהג כרגיל לידו ואני חושבת שזו ממש התעללות. אבל אחד הדברים שהכי הרגיזו אותי - היא החליטה שאחת החברות שלי שעובדת פה לסבית והתחילה להגיד לכולם שהיא לסבית.. כמה שאמרתי לה שזה לא נכון היא המשיכה.. בכל מקרה, עכשיו היא שוב בהפסקה ואני כבר שבורה לחלוטין. גם ככה אני בדיכאון כבר שבועיים וזה לא עוזר... מה עוד שהבת השלישית שהיא חברה טובה שלי מגיל 15 (10 שנים) הייתה חולה כל השבוע וזה הופך את העבודה ליותר קשה...
התלבטתי הרבה זמן אם לכתוב את ההודעה או לא.. אני אוהבת את העבודה שלי ועד לא מזמן הכל היה טוב. אנחנו 3 בנות במשרד והסתדרנו מעולה! עד שגליתי שאחת הבנות ממש ממש דו פרצופית ומספרת את כל הסודות שלי למישהי שאני לא ממש מסתדרת איתה. מאותו הרגע המשכתי להתייחס אותו הדבר אל אותה אחת אבל לא סיפרתי לה יותר דברים אישים.. בכל מקרה, קשה לי לעבוד איתה.. קשה לי להיות לידה. אני בנאדם שמאוד מאמין באנשים ולא משנה כמה בסוף אני מקבלת סטירה חזקה אני לא יכולה למנוע מעצמי בלהאמין שהם לטובה..וכשקיבלתי ממנה את אחת הסטירות הכי חזקות זה פשוט שובר אותי. אחד הדברים שהכי מפריעים לי שהיא יוצאת להפסקות ללא הפסקה.. עכשיו השעה 10:30 והיא כבר הייתה ב2 הפסקות בעוד שאני לא זזתי עדיין מהעמדה. OK אז לפעמים צריך הפסקות אבל היא יודעת שיש עומס והיא עדיין יוצאת ומילא ל10 ' אלא ליותר מ20 ד. לפני חודשיים דיברתי עם הבת השלישית שעובדת פה ומתברר שהיא מרגישה אותו הדבר כמוני פשוט לא אמרה כלום.. אנחנו שנינו ממש עצבניות בגלל שהיא כל הזמן יוצאת להפסקות בלי להתחשב בנו, היא כל הזמן עסוקה בעניינים פרטיים (הבן שבמעון, האבא שמתקשר, האמא שנוסעת וכו'..) המשמרות צריכות להתנהל לפני מה שהיא רוצה כי יש לה ילד אז אנחנו מתחשבות, היא עושה טעויות ללא הפסקה ובגלל שאנחנו משרד אנחנו לא אומרות שהיא זאת שעושה את הטעויות אלא כלל המשרד...ומוציא אותי מדעתי כשמישהו בא למשרד והיא ישר קוצי מוצי..כשהבוס נכנס היא ממש מתחנחנת(אין לי מושג איך כותבים את זה) אליו או למשל אתמול 2 מהצוות שלנו נכנס והיא הייתה בטלפון עם התמיכת מחשבים אז בשביל לעשות עליהם רושם היא אמרה ל2 ח'ברה מהצוות שלנו "ככה נכנסים ולא נותנים לי נשיקה?!" כאילו? מה?!??? ממתי הם נותנים לך נשיקה כשהם נכנסים למשרד?! ובכלל, אמרנו לה שאחד מהם מאוהב בה והיא ממשיכה להתנהג כרגיל לידו ואני חושבת שזו ממש התעללות. אבל אחד הדברים שהכי הרגיזו אותי - היא החליטה שאחת החברות שלי שעובדת פה לסבית והתחילה להגיד לכולם שהיא לסבית.. כמה שאמרתי לה שזה לא נכון היא המשיכה.. בכל מקרה, עכשיו היא שוב בהפסקה ואני כבר שבורה לחלוטין. גם ככה אני בדיכאון כבר שבועיים וזה לא עוזר... מה עוד שהבת השלישית שהיא חברה טובה שלי מגיל 15 (10 שנים) הייתה חולה כל השבוע וזה הופך את העבודה ליותר קשה...
