שונאת להתבכיין אבל

[LsMs]

שונאת להתבכיין אבל

אין לי חברים המשפחה שלי בקשיים כאלה רציניים ואני רק תקועה בעבודה ועוד בשירות לקוחות שחייבים לתפקד בה

כל הבאסה לי ..פרסמתי שאין לי חברים בוואטספ ובפייסבוק אז אחי הציע לי מרחמים סושי על חשבונו..מדהים ממש...סורי זה לא ממש מנחם אותי..אין לי חברים אין לי חבר אין לי חברות ואני רק תקועה בעבודה חסרת עתיד וקידום עם חיות...וזהו...כל היום בעבודה או במכון או ישנה..אחלה חיים...

 

[בחורונת10]

אני יכולה להציע את עצמי..אם זה בא בחשבון...
(אני יודעת שזה נשמע טיפה כמו הילדים בכיתה א, רוצה להיות חברה שלי..אבל היי, אולי זה יעבוד)

 

[מחבקת עצים סדרתית]

למה שלא תצאי קצת, באמת? עם אחיך לסושי כמו שהוא הציע או שתנסי לארגן ערב מחלקתי בעבודה?
תנסי לנצל את הסביבה שאת נמצאת בה בשביל להתחבר עם אנשים שמסביבך. בטוח יש שם כמה ממש נחמדים וגם ישמחו להכיר אותך.

 

[LsMs]

תודה אבל

יש לי בעיות אמיתיות רציניות...אני לא בוטחת בבני אדם..באף אחד גם לא במשפחה שלי..

אז אני קמה כמו זומבי לוקחת את הציפרלקס לוקחת את הואליום שותה קפה סיגריה בדרך לעבודה

עבודה עבודה עבודה הרבה מאוד שעות


הולכת למכון דופקת אימון קשוח במיוחד מעשנת עוד סיגריה כשאני מחכה לאוטובוס הבייתה מהמכון

חוזרת מהמכון הולכת להתקלח אם לא התקלחתי ובוהה במחשב ובטלפון בתקווה שהוא יהבהב ותהיה הודעה מאחד ה"חברים" שלי או טלפון או משהו כזה

אומרת להורים לילה טוב כי הם כבר ישנים ואז אני בוהה בטלויזיה בחוסר מעש ורצון כאילו מצפה שמשו שם ידבר אליי והולכת לישון כשהואליום KICKS IN (במידה והוא לא אז יעבור עליי עוד לילה של EMO

ולמחרת..שוב אותו דבר

כל החברים שלי התרחקו ממני ועזבו אותי כי אני מזויפת לטענתם ואני לא אוהבת ואין בי משהו מעניין ואני לא מתעניינת ואני פסיבית ואני מדוכאת כל הזמן ועם פרצוף עצוב ובוכה כל הזמן..אני לא יכולה להגיד שלא מבינה אותם..אני מבינה היטב ההורים שלי קצת ויתרו עליי אמא שלי הייתה מאוד טובה אליי ונתנה לי עבודה תחת המחלקה שלה כי היא חשבה שזה יותר טוב מלשבת בבית ולא לעשות כלום כל היום ...ועם האחים שלי אין לי ממש קשר

היום סגרתי את הפייסבוק והוואטספ..אין לי טעם בחברים וירטואלים כאלה שמעמידים פנים שהם חברים שלי ושאכפת להם ממני ושהם רוצים בטובתי כשבתכלס אני יכולה למות ולהתפגר והם אפילו לא יידעו כי פשוט..לא התחברתי לפייסבוק..אני לא צריכה חברים וירטואלים אני צריכה חברים אמיתיים כאלה שאני יכולה לפגוש אותם ולדבר איתם כאלה שלעזעזל יראו שאני באמת כל יום עם דמעות בעיניים ולא סתם כותבת שטוב לי מאחורי צג דיגיטלי קר ומנוכר.

thats fine im fine thank u