שונה ומנודה

Sassy33

New member
שונה ומנודה

טוב, המצב הוא כזה: אני בת 34, ללא זוגיות, ללא עבודה יציבה וקבועה, ללא נכסים/חסכונות, וללא חברים.
תמיד היו לי קשיים חברתיים. או שהייתי מנודה או שהייתי פופולארית מאוד ונודיתי בהמשך. מכריי יעידו שאני דוגלת באמת ובצדק, נלחמת עבורו ולעתים אף מקריבה עבורו ממש. נוטה לויכוחים. לא יודעת איך לצאת טוב בקונפליקטים, מחבלת לעצמי לעתים קרובות והחיים מרגישים לי מלחמה, אני בהתגוננות תמידית, דרוכה ותוקפת. לא זורמת עם החיים ולא מצליחה לשחררררררר............
לפעמים אני מרגישה שאני לא אוהבת את עצמי מספיק. מרגישה פחות שווה, חסרת סבלנות, נלחצת ונוטה להתעצבן בקלות, פסימית ורואה שחורות, ולעתים חרדתית. אני מלאה בעכבות וחסמים, לא יודעת איך ליצור אינטימיות, קושי בקבלת מרות.
אני חושבת שאני אדם חברותי וטוב לב, אבל אני פשוט לא "באה בטוב" לאנשים.

*ירדתי מהארץ לפני 3 שנים עקב קשיים כלכליים ונפשיים.
טופלתי בעבר ע"י פסיכולוג קליני

מרגישה שאין לי את הכלים להתמודד עם החיים. לבד בעולם.
מה עושים? איך מטפלים?
 

אין איל

New member
סאסי יקרה

אין לי אלא "ללטף", להשתתף בצער, לנחם, להבין. אני מבין אותך עד תום.
לבד בעולם. שתי מלים קטנות. צער שלא ייאמן.
אני מצטער כל כך. בשבילך. בשבילי.



אני מתפלל כעת, בכותבי דברים אלה, שיקרה בתוכך איזה משהו, אותו משהו שכולנו מצפים לו, ותוכלי לחיות חיים בריאים יותר, מלאים יותר, שמחים.
מי יתן.



אני נמנע מלכתוב שזה תלוי בך ושאת יכולה ללכת לחוגים וכיוצא באלה, שכן אני יודע עד כמה הדברים הקטנים הללו הם בגדר בלתי אפשריים כמעט.

אבל אני מקווה.
שתהיה שנה טובה.
 
למעלה