מאליו יובן
New member
שופטים פרק ט' - פרט מענין ששמתי לב אליו
שופטים פרק ט א וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל-אֲחֵי אִמּוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל-כָּל-מִשְׁפַּחַת בֵּית-אֲבִי אִמּוֹ לֵאמֹר: ב דַּבְּרוּ-נָא בְּאָזְנֵי כָל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה-טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם-מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי-עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי: ג וַיְדַבְּרוּ אֲחֵי-אִמּוֹ עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּט לִבָּם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ כִּי אָמְרוּ אָחִינוּ הוּא: ד וַיִּתְּנוּ-לוֹ שִׁבְעִים כֶּסֶף מִבֵּית בַּעַל בְּרִית וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו: ה וַיָּבֹא בֵית-אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת-אֶחָיו בְּנֵי-יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל-אֶבֶן אֶחָת וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן-יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן כִּי נֶחְבָּא: ו וַיֵּאָסְפוּ כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל-בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת-אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם-אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם: ז וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר-גְּרִזִּים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים: ח הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת (מָלְוכָה) [מָלְכָה] עָלֵינוּ: ט וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת-דִּשְׁנִי אֲשֶׁר-בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים: י וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי-אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ: יא וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים: יב וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי-אַתְּ (מָלְוכִי) [מָלְכִי] עָלֵינוּ: יג וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת-תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים: יד וַיֹּאמְרוּ כָל-הָעֵצִים אֶל-הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ-עָלֵינוּ: טו וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל-הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם- מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם-אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן-הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן: ================================ מה מנסה שמואל (כותב ספר שופטים לפי המסורת) לומר לנו בפרט הזה, שאנשי שכם לקחו את הכסף שהיה הקדש לבית האל "בעל ברית" ונתנו אותו לאבימלך על מנת שישכור אנשי חרב לרצוח שבעים מאחיו? האם זו הערה צינית על כך שאפילו כעובדי אלילים הם אינם מצטיינים, מעגלים פינות ומועלים בקדשים?
שופטים פרק ט א וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל-אֲחֵי אִמּוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל-כָּל-מִשְׁפַּחַת בֵּית-אֲבִי אִמּוֹ לֵאמֹר: ב דַּבְּרוּ-נָא בְּאָזְנֵי כָל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה-טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם-מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי-עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי: ג וַיְדַבְּרוּ אֲחֵי-אִמּוֹ עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּט לִבָּם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ כִּי אָמְרוּ אָחִינוּ הוּא: ד וַיִּתְּנוּ-לוֹ שִׁבְעִים כֶּסֶף מִבֵּית בַּעַל בְּרִית וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו: ה וַיָּבֹא בֵית-אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת-אֶחָיו בְּנֵי-יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל-אֶבֶן אֶחָת וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן-יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן כִּי נֶחְבָּא: ו וַיֵּאָסְפוּ כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל-בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת-אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם-אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם: ז וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר-גְּרִזִּים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים: ח הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת (מָלְוכָה) [מָלְכָה] עָלֵינוּ: ט וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת-דִּשְׁנִי אֲשֶׁר-בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים: י וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי-אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ: יא וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים: יב וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי-אַתְּ (מָלְוכִי) [מָלְכִי] עָלֵינוּ: יג וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת-תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים: יד וַיֹּאמְרוּ כָל-הָעֵצִים אֶל-הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ-עָלֵינוּ: טו וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל-הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם- מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם-אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן-הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן: ================================ מה מנסה שמואל (כותב ספר שופטים לפי המסורת) לומר לנו בפרט הזה, שאנשי שכם לקחו את הכסף שהיה הקדש לבית האל "בעל ברית" ונתנו אותו לאבימלך על מנת שישכור אנשי חרב לרצוח שבעים מאחיו? האם זו הערה צינית על כך שאפילו כעובדי אלילים הם אינם מצטיינים, מעגלים פינות ומועלים בקדשים?