המממ
ברור שיש ויתורים, אני מגיל 16 כאשר התחלתי לממן את עצמי לגמרי, למדתי להיות חסכנית גדולה, ולבדוק ולהשוות מחירים, ובעיקר להתאמץ ולא לקנות אימפולסיבית (גם אני אגב נופלת תמיד בקטע האימפולסיבי על ספרים).
הויתור הראשי הוא בבגדים, לא קונים בגדים אלא בסוף העונה גם אם נורא נורא נורא מתחשק, וקובעים תאריך לקניה כדי שתוכלי לחסוך עד אז סכום כסף מוקצב לבגדים, ולעשות קניה גדולה (להשתדל כמה שיותר בגדים בסכום הכסף הזה) אני מקציבה לעצמי עד 1200 ש"ח לעונה או יותר נכון סוף עונה (ויש 4 כאלו בכל שנה) וקנייה אחת בשנה של חזיות (החזיות שלי מיועדות לחזה גדול מאד, והן עולות הרבה מאד כסף!) בסכום שלא עולה על 1000 ש"ח (בדר"כ זה 4 או 5 חזיות תלוי במבצע) - השנה למשל אני אהיה חייבת לקנות מעיל חדש, כיוון שהמעיל ששירת אותי ב5 שנים האחרונות התבלה, ולצערי זה יעלה לי סכום לא מבוטל של כסף, אבל אני אנסה להסתדר...
קניות במרכולים יהיו חודשיות ומשותפות (אנחנו זוג) ולא יעלו על סכום של 500 ש"ח, ויעשו בתורנות של חודש אני משלמת וחודש בן זוגי. אם יש השלמות הם לא יעלו על 50 ש"ח להשלמה וגם הם יתבצעו בתורנות (כאשר ההשלמות שלנו הם בעיקר פינוקים כמו גלידה ושוקולד, או חלב ומעדניו, ככה שזה בדר"כ יחסית מעט כסף), הקניות החודשיות שלנו עומדות בסכומים הללו יפה מאד, כיוון שאני תמיד משווה מחירים ומשתדלת תמיד לקנות במבצעים (את החבר שלי זה מוציע מדעתו, אבל זה חוסך ברבה) מה גם שיש תשלומים וזה עוזר, ואת הקניות אנחנו סוחבים בתיקי גב גדולים עד הבית ולא עושים משלוח...
טייק-אווי ויציאות: אנחנו לא יוצאים יותר מפעם אחת בשבוע מסיבות חיסכון, ולפעמים במקום לצאת אנחנו מזמינים טייק אווי... כאשר אנחנו משתדלים ללכת למקומות שאנחנו חברים בהם, או שיש לנו הנחה, או כניסה חינם, לעולם לא נצא למועדון שהכניסה אליו ללא שתיה עולה 100 ש"ח. לפני כמה שבועות רצינו ללכת למופע של יהונתן גפן, שעלה 115 ש"ח לאיש (לא ברור למה) אך בגלל העלות היקרה ויתרנו על זה. אנחנו כן נלך למסעדות יקרות ולהצגות תאטרון יקרות וכ"ד אך ורק כדי לחגוג אירועים חשובים (כמו קבלה לעבודה, סיום פרוייקט, יומי הולדת וימי אהבה)
חיסכון בחשבונות: - ארנונה - הארנונה שלנו זולה מאד כיוון שאנחנו גרים בדירה ששייכת לקרובי משפחה מדרגה שניה שלי שירשו את הדירה, כך שגם המחיר שקיבלנו על הדירה הופחת משמעותית, וגם השם על חשבון הארנונה לא שונה, וכיוון שהמורישה הייתה פנסיונרית, היורשים שלה מקבלים מחיר ארנונה של פנסיונר. שם המשפחה שלי זהה לשם המשפחה של הפנסיונרית המנוחה, ובעצם באיזור יחסית יקר בצפון ת"א אנחנו משלמים רק 210 ש"ח ארנונה על דירת 2.5 חדרים גדולה ורחבת מקום, וזו הטבה ששקלנו בין יתר שאר השיקולים לפני שנכנסנו לפה. - מים - אנחנו פשוט חוסכים, לא מתקלחים שעות, משתדלים להתקלח ביחד (רומנטי מאד אגב) ועושים כביסות מרוכזות ולא מכונה פה מכונה שם... חשמל - אני פדנטית בדברים הללו ובן זוגי פחות (לצערי), אבל מדליקים את המזגן ללא יותר מ20 דקות, אורות לא משאירים דלוקים ברחבי הבית, ודוד מדליקים רק כששיודעים שעוד 5 דקות נכנסים למקלחת ומכבים לפני הכניסה למקלחת. וכאשר מבשלים או אופים בתנור (שזה רוב הבישול שלי שהוא לא בגז) בונים פזל קטן של תבניות, כדי לוודא שהכל יתבשל יחד, ולא עושים "נאגלות". - טלפון - רוב השיחות שלנו הן מבזק לבזק, חד משמעית מוזיל את ההוצאות, אני למדתי לדבר בעיקר בשעות הערב בשישי שבת שיחות חולין, ובשיחות עבודה אני מקצרת או משתמשת באינטרנט ככלי שיחה עיקרי... זה משהו שלקח לי לא מעט שנים ללמוד ולהתרגל אליו, כי פעם הייתי דבוקה לטלפון (חשבונות של 500-700 ש"ח), היום חשבונות שלנו נעים בין 150 ל300 ש"ח (תלוי אם מתקשרים לחו"ל, ואם יש את התשלום הדו חודשי של אחזקת הקו) זה בעיקר עניין של איפוק ומציאת אפיקי שיחה אחרים, כמו אינטרנט. זה קשה אבל אתם לא יודעים כמה כסף זה חוסך (ואגב לי באופן עקרוני אידיאולוגי אין גם מכשיר נייד כך שזה חיסכון נוסף, כי בן זוגי מוציא בערך עוד 120 ש"ח נוספים רק על הנייד שלו, והוא לא מדבר בו הרבה.)
והכי חשוב! בדיקה של החשבונות, לעולם אל תשלמו ללא לבדוק, גם חברות גדולות וגם חברות קטנות וגם במרכול ובכל מקום יכולים לטעות וגם בהחלט טועים! יצא לי לחסוך מאות שקלים (בעיקר בחשבונות בזק
) בגלל שגיליתי חיוב כפול בתוך החשבון, ולא תעלו על זה אם לא תבדקו היטב היטב על מה אתם משלמים ותדעו מה התנאים שהתחייבתם עליהם, או בדיוק מה המוצר שקניתם.
איפה אני כן נופלת? הנפילות העיקריות שלי הן: קניות אימפולסיביות של ספרים (אצל בן זוגי זה דיסקים) אני יכולה לעבור ליד חנות ספרים ולצאת משם עם 6 ספרים בלי להניד עפעף ולקרוא אותם בשבוע וחצי... לרוב אני קונה ספרים מוזלים העונים על טעמי, אבל לפעמים אני מתפתה גם לספרים במחיר מומלץ לצרכן, וזה עסק די יקר... טייק-אווי, למשל אמש רק בשעה 23:00 נזכרתי שלא אכלתי כל היום, ושבעבודה אכלתי פרוסת עוגה ומאז לא אכלתי כלום, ורק מלחשוב על זה נעשיתי רעבה, אבל כיוון שידעתי שהבן זוג שלי יחזור לדירה מהעבודה רק היום בבוקר, נראה לי מטופש לעמוד בשעה כזו ולבשל, וגם קראתי סקר על פיצה ב
אייל הקורא שעשה לי חשק גדול לפיצה, אז הזמנתי, אומנם עלה לי "רק" 61 ש"ח ואני אקב עוד הנחה רטרו-אקטיבית של 5% דרך חברת האשראי שלי שיש לה עיסקה של הנחה בעת חיוב עם הפיצריה הזו, אבל זה עדיין כסף... וממתקים... יש ימים שאני חייבת חייבת גלידה, זה פשוט נוראי כמה פעמים אני מוצאת את עצמי באטרף מטורף אחרי גלידה או אפילו שוקולד, והולכת במיוחד לקנות, במקרה הטוב גלידה במרכול הקרוב, ובמקרה הרע שזה תופס אותי ברחוב, בגלידרייה, ששלושה כדורים עולה בדר"כ 20 ש"ח... (ומן הסתם שמיכל של 1.33 ליטר גלידה במרכול עולה פחות וכספית הוא יותר) בכלל אוכל בחוץ (בצורה לא מתוכננת של יציאה) הוא בדר"כ מקום לבזבוז גדול וחבל, כי זה בעצם מבזבז לי את הכסף שלי היציאה השבועית שלי... זה מה שאני מצליחה לחשוב עליו ברגעים אלו כמכשלות ודרכי ההסתדרות שלי איתן. אני חסכנית די גדולה, ואוברדראפט הוא מושג לא ממש קיים אצלי בשנתיים וחצי האחרונות, זה עניין של למידה והסתגלות וזה בטח לא כיף (הרבה יותר נחמד לבזבז ללא תקציב כספים על בגדים בתחילת העונה...) אבל אני מאד שמחה שחברים שלי מתפעלים מצורת החיסכון שלי וגם באים לבקש עצות, במיוחד בכל הנוגע לקריאת חשבונות, ואני מקווה שיום בהיר אחד אני אוכל להיות שוב מעט יותר פזרנית וקצת פחות נוקשה וחסכנית. אבל עכשיו זה הגיל שחייבים להתחיל לחסוך, יש לי חיים שלמים לפני, וללמוד לחסוך צריל ללמוד מוקדם, לחסוך להתפשר ולוותר, כי אח"כ זה הרבה יותר קשה...
בימים האחרונים עלה פה, בצורות שונות, הנושא של ניהול כספים ובחירות כלכליות שעושים כשעוברים לגור לבד. לגבי אני יכולה לספר שמשך זמן רב (ועדיין) אני חווה את העניין באופן אישי. אמש, למשל, הלכתי עם בן-זוגי, למצוא פאזל או שניים, שלאחר שיורכבו יהווה תמונה (או שתיים) יפות בסלון. אז באמת מצאנו (חוויות לגבי העניין הזה בטח יבואו בהמשך), ואח"כ עוד המשכנו להסתובב בקניון ונתקלנו בחנות ספרים עם הרבה מאוד מבצעים. לי אוטומטית היה ברור שהיות ושילמתי על הפאזלים, אני לא יכולה לרכוש גם ספרים (על דברים שהם שלנו ביחד אנחנו לא מתקזזים בדף אלא יותר - אם אתה שילמת היום - אני אשלם בפעם הבאה.). כל זה כמובן מגיע מזה שיש שכ"ד לשלם, וחשבונות, ואוכל לקנות - וברור שהדברים הללו נמצאים במקום הראשון, בהיותם הוצאות צפויות והכרחיות, וכל היתר נע סביבם. כך שלפחות באופן אישי, אני יודעת שאני חווה קריעה מסויימת בין זה שאני לא רוצה שישלמו עלי, לבין לא להוציא יותר מדי, ואני משתדלת למתן את ההוצאות בהתאם. כתוצאה מכך, יש גם הרבה ויתורים: אם אני רוצה לצאת לבית קפה , אני לא יכולה בו זמנית לקנות חולצות מהודרות במחירי תחילת עונה. אם אני בוחרת לקנות ספר - ברור לי שהקיצוץ הזה יבוא על חשבון משהו אחר. האם גם אתם חווים את העניים של ויתורים
בנוגע לדברים כמו דוד ומזגן תמיד אפשר לשים טיימר וכך הם לא ישכחו דולקים 
