שופכת קצת ממני...
בכל שבוע ,פעמים בשבוע שומעת את אותו נוסח, את אותה צעקה,כל חדר המדרגות בביניין רועם, "לא רוצים ללכת לאבא,משעמם לנו אצלו".. והוא צועק עליו יותר,בולע מילים קשות בין שיניו רק מבוגר יכול לפרש כמו "אני אשבור לך את" הגרירה הזו של הגוף...אותי קורעת,התלישה מהגוף שלי, הכי פשוט היה לומר "אל תיקח אותם..אלא אם כן תשנה את גישתך אליהם" ואני פשוט זקוקה לאויר הזה...לא קל לי עם שני פצצות אנרגייה ...ושוב תוהה,הרי לפני שבוע שוחחתי איתו, הסברתי לו כמה חשוב שינסה להיקשר לילדים בדרכים אחרות, שיהייה עדין יותר אליהם,שיבים את מה שעובר עליהם, שלא יגלה שתלטנות...שיקשיב לצעקות שלהם שאגב מתחיליות עוד בתחילת היום..לא רוצים ללכת לאבא... הוא מקשיב...כן הוא מקשיב...אבל אין מה שיזעזע לו את התמונה שהיא בעיניי כ"כ קשה..הוא בקושי מקושר לילדים חוץ מהכמה שעות האלו בשבוע,עולים למגלשה יורדים,מתנדנדים..וזהו.שום קשר אחר אפילו משהו בנושאי הלימודים של הנסיך לא עולה...וכשאני מבקשת חתימה על טיפול מסויים בבית הספר..הוא קרא את כל הדף חצי שעה...חשש אני עובדת עליו ומחתימה אותו על משהו גורלי כמו כסף את האמת יכולה לשמוע ולקרוא כל מה שתכתבו..אני אולי צריכה לעצור אותו ולהניע ממנו לפגוש בילדיםכי לאחר כל "ההצגה" הזו הם חוזרים רגועים ולא מפוחדים או כועסים... אז כמה אפשר לשמוע את אותה הטענה?מה האחריות שלי בעיניין? האם אני צריכה להניע אותו מפגישות עד אשר ישנה את גישתו? או לפנות למישהו מקצועי שיאיר את עיניו...אני עייפתי... 4 שנים..עייפתי....
בכל שבוע ,פעמים בשבוע שומעת את אותו נוסח, את אותה צעקה,כל חדר המדרגות בביניין רועם, "לא רוצים ללכת לאבא,משעמם לנו אצלו".. והוא צועק עליו יותר,בולע מילים קשות בין שיניו רק מבוגר יכול לפרש כמו "אני אשבור לך את" הגרירה הזו של הגוף...אותי קורעת,התלישה מהגוף שלי, הכי פשוט היה לומר "אל תיקח אותם..אלא אם כן תשנה את גישתך אליהם" ואני פשוט זקוקה לאויר הזה...לא קל לי עם שני פצצות אנרגייה ...ושוב תוהה,הרי לפני שבוע שוחחתי איתו, הסברתי לו כמה חשוב שינסה להיקשר לילדים בדרכים אחרות, שיהייה עדין יותר אליהם,שיבים את מה שעובר עליהם, שלא יגלה שתלטנות...שיקשיב לצעקות שלהם שאגב מתחיליות עוד בתחילת היום..לא רוצים ללכת לאבא... הוא מקשיב...כן הוא מקשיב...אבל אין מה שיזעזע לו את התמונה שהיא בעיניי כ"כ קשה..הוא בקושי מקושר לילדים חוץ מהכמה שעות האלו בשבוע,עולים למגלשה יורדים,מתנדנדים..וזהו.שום קשר אחר אפילו משהו בנושאי הלימודים של הנסיך לא עולה...וכשאני מבקשת חתימה על טיפול מסויים בבית הספר..הוא קרא את כל הדף חצי שעה...חשש אני עובדת עליו ומחתימה אותו על משהו גורלי כמו כסף את האמת יכולה לשמוע ולקרוא כל מה שתכתבו..אני אולי צריכה לעצור אותו ולהניע ממנו לפגוש בילדיםכי לאחר כל "ההצגה" הזו הם חוזרים רגועים ולא מפוחדים או כועסים... אז כמה אפשר לשמוע את אותה הטענה?מה האחריות שלי בעיניין? האם אני צריכה להניע אותו מפגישות עד אשר ישנה את גישתו? או לפנות למישהו מקצועי שיאיר את עיניו...אני עייפתי... 4 שנים..עייפתי....