שוקולד לגוף ולנשמה
הפרה המיתולוגית של עלית.... זכרונות ילדות מתוקים.
כילדה, כל יום שישי בסוף היום, לאחר קבלת שבת, היינו מקבלים 1/2 חפיסת שוקולד חלב של עלית (מהקטנות שהיו פעם, מעניין למה לא מייצרים אותן יותר).
זה היה השיא של השבוע, לא היה ילד שפיספס את יום שישי.
בבית אבא שלי היה קונה פעם ב... חפיסה של שוקולד מריר והיה נותן לנו קוביות אחר האוכל (וזה היה בגדר מותרות!).
(בתקופת בחינות הבגרות שלי, לא יכולתי לעבור בחינה ללא חפיסת שוקולד, ככה הייתי מכורה.)
ככה למדתי לאהוב שוקולד מריר על פני חלב, ועד היום אני אוהבת שוקולד מריר ועדיף מריר מאוד.
האהבה הזאת הביאה אותי להתמקצע יותר בתחום השוקולד והיום אני אפילו מכינה פרלינים בבית ומחלקת אותם לכל מי שאני צריכה לתת לו מתנה.
שוקולד הוא חלק משגרת היומיום שלי, והקינוח המועדף עלינו בבית הוא שוקולד (וכשאין קינוח, אז שוקולד גולמי נקי וטעים)
הידעתם ששוקולד נחשב מאכל בריא? כמה שאני שמחתי לשמוע את זה!
מזה אלפי שנים נקשר שמו של הקקאו, חומר הגלם הבסיסי של השוקולד, עם תועלות בריאותיות רבות והוא ואף שימש כצמח מרפא ברפואה העממית במגוון תרבויות.
במאות האחרונות, עם הפיכתו של הקקאו לחלק אינטגרלי ממרכיבי השוקולד, עלתה לא אחת השאלה האם התועלות הרבות המצויות בקקאו נשמרות גם לאחר הפיכתו לשוקולד? ובכלל, האם ישנן הוכחות מדעיות התומכות בתועלות הרבות המיוחסות לו?
אז הנה לכם בשורות מתוקות – בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מדעיים שופכים אור, תומכים ומבססים מחקרית את התועלות הבריאותיות הטמונות בשוקולד עתיר מוצקי קקאו, ובעיקר מצביעים על השפעתה של אכילת שוקולד עתיר מוצקי קקאו כחלק מהשגרה (כמובן במידה!) על מגוון מדדים בריאותיים.
כך למשל, במרץ 2012 התפרסם מחקר שבחן 42 מחקרים קליניים אשר סקרו את התועלות הטמונות בשוקולד בקרב 1,297 איש שצרכו אותו. בניתוח של כל המחקרים יחדיו נמצא כי אכילת שוקולד עתיר מוצקי קקאו הטיבה עם רמות האינסולין בדם המשפיעות על איזון הסוכר בדם.
עוד נמצא במחקרים כי אכילת שוקולד השפיעה לטובה על זרימת הדם בכלי הדם ובכלל זה על לחץ הדם. בנוסף, אכילת שוקולד נמצאה קשורה עם הפחתת רמות הכולסטרול הרע בדם ומשפיעה לטובה על מאזן השומנים הכללי בדם. החוקרים קשרו את ההטבה במגוון מדדי הבריאות הללו לתכולת מוצקי הקקאו הגבוהה בשוקולד.
מוצקי הקקאו מכילים רמה גבוהה של נוגדי חמצון איכותיים שפעילותם נשמרת גם לאחר שילובו של הקקאו כאחד ממרכיבי השוקולד העיקריים. הסיבה המרכזית לכך היא שתהליכי שילוב הקקאו בשוקולד אינם פוגמים באיכותו.
אם לא די בכך, כדאי לדעת שמחקרים נוספים מצביעים על השפעה מטיבה של צריכת שוקולד על מדדים נוספים, כמו העלאת תחושת השובע, שיפור התפקוד הקוגנטיבי וכן העלאת מצב הרוח.
לפי המחקרים האחרונים, יש תועלות בריאותיות משמעותיות יותר בשוקולד עתיר מוצקי קקאו – ולכן, ככל שאחוז מוצקי הקקאו בשוקולד גבוה יותר, כך עולה תרומתו למדדי הבריאות. אבל בתזונה כמו בתזונה, גם כשמדובר באכילת שוקולד חשוב כמובן ליהנות מהטעם ומהיתרונות הבריאותיים שלו, אך להקפיד על צריכה מבוקרת ומדודה. ככה סידרו לי פחות יסורי מצפון על זלילת שוקולד יומיומית
האם פעם שמעתם על אדם אשר טוען שהוא פשוט "מכור לשקולד"? (כמוני למשל?)
אז האמת היא, שבשוקולד ישנם חומרים אשר ידועים ביכולתם להשפיע על המוח ועשויים לגרום להרגשה מופלאה, הרגשה שרבים מאיתנו מעוניינים להרגיש שוב ושוב.
תכולת התירמין והפנילאתלאמין רכיבים המצויים בקקאו נמצאו קשורים למצב הרוח ויש בידם את האפשרות להעניק לנו לנו הרגשה אשר מאוד מזכירה תחושה של התאהבות. מרכיבים אלו, בנוסף כמובן לטעם הנהדר של הקקאו, ידועים כתורמים למצב הרוח הטוב ולעיתים אף לירידה ברמת המתח והעייפות ולכן רבים מאיתנו כה אוהבים את השוקולד.
שוקולד נתפס בתרבותנו כמוצר המסמל מותרות ופינוק, אך נראה כי תפיסה זו החלה עוד הרבה לפני המאה הקודמת. הראשונים אשר צרכו את משקה הקקאו היו האינדיאנים באמריקה, אשר כינו את עץ הקקאו "תבוראומה", כלומר "משקה האלים".
משקה הקקאו נחשב למשקה קדוש המשיב את כח הנעורים ולכן היה מאוד יוקרתי ומבוקש. בתקופת שלטונו של מונטסומה, שליט האצטקים, הפך השוקולד ליוקרתי אף יותר כאשר מונטסומה התיר את שתיית הקקאו רק לגברים בעלי מעמד גבוה במיוחד. האמונה הרווחת בקרב האצטקים הייתה כי "כוס מהמשקה האלוהי מאפשרת לגבר ללכת יום שלם ללא אוכל ושתייה", לדברי מונטסומה. (רק לספר לכם שמונטסומה נהג לשתות את הקקאו שלו מר מאוד וחריף, הקקאו היה מעורבב עם צ'ילי(!!!) ומי שמכיר צ'ילי דרום אמריקאי, יודע כמה חריף הוא יכול להיות).
אווירת היוקרה והעיסוק בשוקולד המשיכו גם לתוך המאה ה-17, במהלכה נעשה שימוש בקקאו אך ורק בידי האריסטרוקרטיה הספרדית, שכן מחירו באותה התקופה היה מאוד גבוה והסוד להכנת השוקולד נשמר כסוד במשך שנים רבות וגם אז השוקולד עדיין לא היה מתוק ועברו עוד כמה שנים עד שנוצר השוקולד בצורתו המוכרת לנו כיום.
במאות מאוחרות יותר הופץ הסוד להכנת המאכל והמשקה, אך השוקולד עדיין נשאר כמותרות וכדבר אותו נהוג לצרוך בכמויות קטנות יחסית, רק כשממש בא לנו.
הסיבה לכך היא כנראה דווקא בגלל שבעבר רבים משוחרי הבריאות נטו לצאת נגד השוקולד ועד היום לא ידעו מה הם מפסידים...
לפני זמן מה קיבלתי 4 חפיסות שוקולד ספלנדיד של עלית במסגרת שת"פ של עלית עם תפוז, לשמחתי כולן היו שוקולד מריר באחוזים גבוהים.
בהתחלה חשבתי להכין ממנו משהו, אבל אז ראיתי 4 חפיסות שונות ונכנסתי לחרדות...
מה עושים עם 100 גרם שוקולד מכל סוג כשכל מתכון הכי "צנוע" שלי מכיל מינימום 400 גרם שוקולד?
לבסוף הוחלט על התרשמות משפחתית בסוף ארוחת ערב.
מכיוון שאצלי יש הרבה פיות שמאוד אוהבים שוקולד, הוחלט על פורמט טעימות מסודר.
לכל אחד נמזגה כוס מים וההנחיות היו לטעום את השוקולד בדיוק לפי ההוראות שינתנו.
כל אחד היה צריך לשים חתיכת שוקולד בפה, לא ללעוס, לחכות שהיא תימס ואז לומר מה הוא מרגיש. ואז לאחר לגימת מים עברנו לחפיסה הבאה.
אז החפיסות שנדגמו היו שוקולד מריר 70%, מריר בטעם פירות יער 70% מריר 70% עם קפה, ומריר 85%.
מוכרחה לומר שהשוקולד הרגיש לי קצת שונה מהשוקולד ה"תעשייתי" שאני קונה בדרך כלל.
השוקולד לא נמס מאוד בקלות בפה, אבל לאחר זמן כשהוא נמס בסופו של דבר, הוא השאיר בפה טעמים טובים למדי.
ביתי האמצעית ביקשה לטעום ראשון את שוקולד פירות היער, אולם ללמרות שהיה טעים, היא התאכזבה לגלות שהוא רק "בטעם" ולא מכיל פירות יער ממש.
הקטנה שלי במיוחד (וכל השאר גם כן) אהבה את השוקולד עם הקפה, שאכן מכיל קפה והיה השוקולד המועדף על בני הבית.
המרירי 70% היה מאוד טעים והתחסל גם כן, ואילו המריר 85% היה הכי פחות אהוב על בני.
אני דווקא אוהבת את המרירות שבו, מכיוון שאני מעדיפה מריר. שמחתי לגלות שחסרה בו החמיצות שמאפיינת חלק מהשוקולדים בעלי אחוזי מוצקי קקאו גבוהים, דבר שאני לא מחבבת במיוחד.
את השוקולד שנשאר (מה שהצלחתי להציל...) נתתי להורי להתרשמות, ואכן כפי שחשבתי שיקרה אבי אהב מאוד את המריר 70% ו85% ואת הקפה, ופחות התלהב מפירות היער, ואילו אימי לא ממש אוהבת שוקולד (מה שהחזיר אותי לפתגם ששמעתי פעם :9 מכל 10 אנשים אומרים שהם אוהבים שוקולד, העשירי משקר).
בכל אופן, הגענו למסקנה ש....אנחנו אוהבים שוקולד, ואוהבים אותו מריר, ואוהבים אותו עם קפה.
ותמיד תהיה לנו פינה חמה לפרה המיתולוגית, למרות שהיא כבר לא על אריזות הפרימיום.
בעולם הפרימיום ספלנדיד מתחרה בשוקולדים כמו לינדט וקוט ד'אור כאשר ספלנדיד דורג מספר 2 לאחר לינדט (כבוד, לא?), אז לא נשאר לי אלא להניח לכם ללכת להביא חפיסה הביתה ולהתרשם בעצמכם מהשוקולד המקומי שלנו.
שבוע טוב לכם
הפרה המיתולוגית של עלית.... זכרונות ילדות מתוקים.
כילדה, כל יום שישי בסוף היום, לאחר קבלת שבת, היינו מקבלים 1/2 חפיסת שוקולד חלב של עלית (מהקטנות שהיו פעם, מעניין למה לא מייצרים אותן יותר).
זה היה השיא של השבוע, לא היה ילד שפיספס את יום שישי.
בבית אבא שלי היה קונה פעם ב... חפיסה של שוקולד מריר והיה נותן לנו קוביות אחר האוכל (וזה היה בגדר מותרות!).
(בתקופת בחינות הבגרות שלי, לא יכולתי לעבור בחינה ללא חפיסת שוקולד, ככה הייתי מכורה.)
ככה למדתי לאהוב שוקולד מריר על פני חלב, ועד היום אני אוהבת שוקולד מריר ועדיף מריר מאוד.
האהבה הזאת הביאה אותי להתמקצע יותר בתחום השוקולד והיום אני אפילו מכינה פרלינים בבית ומחלקת אותם לכל מי שאני צריכה לתת לו מתנה.
שוקולד הוא חלק משגרת היומיום שלי, והקינוח המועדף עלינו בבית הוא שוקולד (וכשאין קינוח, אז שוקולד גולמי נקי וטעים)
הידעתם ששוקולד נחשב מאכל בריא? כמה שאני שמחתי לשמוע את זה!
מזה אלפי שנים נקשר שמו של הקקאו, חומר הגלם הבסיסי של השוקולד, עם תועלות בריאותיות רבות והוא ואף שימש כצמח מרפא ברפואה העממית במגוון תרבויות.
במאות האחרונות, עם הפיכתו של הקקאו לחלק אינטגרלי ממרכיבי השוקולד, עלתה לא אחת השאלה האם התועלות הרבות המצויות בקקאו נשמרות גם לאחר הפיכתו לשוקולד? ובכלל, האם ישנן הוכחות מדעיות התומכות בתועלות הרבות המיוחסות לו?
אז הנה לכם בשורות מתוקות – בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מדעיים שופכים אור, תומכים ומבססים מחקרית את התועלות הבריאותיות הטמונות בשוקולד עתיר מוצקי קקאו, ובעיקר מצביעים על השפעתה של אכילת שוקולד עתיר מוצקי קקאו כחלק מהשגרה (כמובן במידה!) על מגוון מדדים בריאותיים.
כך למשל, במרץ 2012 התפרסם מחקר שבחן 42 מחקרים קליניים אשר סקרו את התועלות הטמונות בשוקולד בקרב 1,297 איש שצרכו אותו. בניתוח של כל המחקרים יחדיו נמצא כי אכילת שוקולד עתיר מוצקי קקאו הטיבה עם רמות האינסולין בדם המשפיעות על איזון הסוכר בדם.
עוד נמצא במחקרים כי אכילת שוקולד השפיעה לטובה על זרימת הדם בכלי הדם ובכלל זה על לחץ הדם. בנוסף, אכילת שוקולד נמצאה קשורה עם הפחתת רמות הכולסטרול הרע בדם ומשפיעה לטובה על מאזן השומנים הכללי בדם. החוקרים קשרו את ההטבה במגוון מדדי הבריאות הללו לתכולת מוצקי הקקאו הגבוהה בשוקולד.
מוצקי הקקאו מכילים רמה גבוהה של נוגדי חמצון איכותיים שפעילותם נשמרת גם לאחר שילובו של הקקאו כאחד ממרכיבי השוקולד העיקריים. הסיבה המרכזית לכך היא שתהליכי שילוב הקקאו בשוקולד אינם פוגמים באיכותו.
אם לא די בכך, כדאי לדעת שמחקרים נוספים מצביעים על השפעה מטיבה של צריכת שוקולד על מדדים נוספים, כמו העלאת תחושת השובע, שיפור התפקוד הקוגנטיבי וכן העלאת מצב הרוח.
לפי המחקרים האחרונים, יש תועלות בריאותיות משמעותיות יותר בשוקולד עתיר מוצקי קקאו – ולכן, ככל שאחוז מוצקי הקקאו בשוקולד גבוה יותר, כך עולה תרומתו למדדי הבריאות. אבל בתזונה כמו בתזונה, גם כשמדובר באכילת שוקולד חשוב כמובן ליהנות מהטעם ומהיתרונות הבריאותיים שלו, אך להקפיד על צריכה מבוקרת ומדודה. ככה סידרו לי פחות יסורי מצפון על זלילת שוקולד יומיומית
האם פעם שמעתם על אדם אשר טוען שהוא פשוט "מכור לשקולד"? (כמוני למשל?)
אז האמת היא, שבשוקולד ישנם חומרים אשר ידועים ביכולתם להשפיע על המוח ועשויים לגרום להרגשה מופלאה, הרגשה שרבים מאיתנו מעוניינים להרגיש שוב ושוב.
תכולת התירמין והפנילאתלאמין רכיבים המצויים בקקאו נמצאו קשורים למצב הרוח ויש בידם את האפשרות להעניק לנו לנו הרגשה אשר מאוד מזכירה תחושה של התאהבות. מרכיבים אלו, בנוסף כמובן לטעם הנהדר של הקקאו, ידועים כתורמים למצב הרוח הטוב ולעיתים אף לירידה ברמת המתח והעייפות ולכן רבים מאיתנו כה אוהבים את השוקולד.
שוקולד נתפס בתרבותנו כמוצר המסמל מותרות ופינוק, אך נראה כי תפיסה זו החלה עוד הרבה לפני המאה הקודמת. הראשונים אשר צרכו את משקה הקקאו היו האינדיאנים באמריקה, אשר כינו את עץ הקקאו "תבוראומה", כלומר "משקה האלים".
משקה הקקאו נחשב למשקה קדוש המשיב את כח הנעורים ולכן היה מאוד יוקרתי ומבוקש. בתקופת שלטונו של מונטסומה, שליט האצטקים, הפך השוקולד ליוקרתי אף יותר כאשר מונטסומה התיר את שתיית הקקאו רק לגברים בעלי מעמד גבוה במיוחד. האמונה הרווחת בקרב האצטקים הייתה כי "כוס מהמשקה האלוהי מאפשרת לגבר ללכת יום שלם ללא אוכל ושתייה", לדברי מונטסומה. (רק לספר לכם שמונטסומה נהג לשתות את הקקאו שלו מר מאוד וחריף, הקקאו היה מעורבב עם צ'ילי(!!!) ומי שמכיר צ'ילי דרום אמריקאי, יודע כמה חריף הוא יכול להיות).
אווירת היוקרה והעיסוק בשוקולד המשיכו גם לתוך המאה ה-17, במהלכה נעשה שימוש בקקאו אך ורק בידי האריסטרוקרטיה הספרדית, שכן מחירו באותה התקופה היה מאוד גבוה והסוד להכנת השוקולד נשמר כסוד במשך שנים רבות וגם אז השוקולד עדיין לא היה מתוק ועברו עוד כמה שנים עד שנוצר השוקולד בצורתו המוכרת לנו כיום.
במאות מאוחרות יותר הופץ הסוד להכנת המאכל והמשקה, אך השוקולד עדיין נשאר כמותרות וכדבר אותו נהוג לצרוך בכמויות קטנות יחסית, רק כשממש בא לנו.
הסיבה לכך היא כנראה דווקא בגלל שבעבר רבים משוחרי הבריאות נטו לצאת נגד השוקולד ועד היום לא ידעו מה הם מפסידים...
לפני זמן מה קיבלתי 4 חפיסות שוקולד ספלנדיד של עלית במסגרת שת"פ של עלית עם תפוז, לשמחתי כולן היו שוקולד מריר באחוזים גבוהים.
בהתחלה חשבתי להכין ממנו משהו, אבל אז ראיתי 4 חפיסות שונות ונכנסתי לחרדות...
מה עושים עם 100 גרם שוקולד מכל סוג כשכל מתכון הכי "צנוע" שלי מכיל מינימום 400 גרם שוקולד?
לבסוף הוחלט על התרשמות משפחתית בסוף ארוחת ערב.
מכיוון שאצלי יש הרבה פיות שמאוד אוהבים שוקולד, הוחלט על פורמט טעימות מסודר.
לכל אחד נמזגה כוס מים וההנחיות היו לטעום את השוקולד בדיוק לפי ההוראות שינתנו.
כל אחד היה צריך לשים חתיכת שוקולד בפה, לא ללעוס, לחכות שהיא תימס ואז לומר מה הוא מרגיש. ואז לאחר לגימת מים עברנו לחפיסה הבאה.
אז החפיסות שנדגמו היו שוקולד מריר 70%, מריר בטעם פירות יער 70% מריר 70% עם קפה, ומריר 85%.
מוכרחה לומר שהשוקולד הרגיש לי קצת שונה מהשוקולד ה"תעשייתי" שאני קונה בדרך כלל.
השוקולד לא נמס מאוד בקלות בפה, אבל לאחר זמן כשהוא נמס בסופו של דבר, הוא השאיר בפה טעמים טובים למדי.
ביתי האמצעית ביקשה לטעום ראשון את שוקולד פירות היער, אולם ללמרות שהיה טעים, היא התאכזבה לגלות שהוא רק "בטעם" ולא מכיל פירות יער ממש.
הקטנה שלי במיוחד (וכל השאר גם כן) אהבה את השוקולד עם הקפה, שאכן מכיל קפה והיה השוקולד המועדף על בני הבית.
המרירי 70% היה מאוד טעים והתחסל גם כן, ואילו המריר 85% היה הכי פחות אהוב על בני.
אני דווקא אוהבת את המרירות שבו, מכיוון שאני מעדיפה מריר. שמחתי לגלות שחסרה בו החמיצות שמאפיינת חלק מהשוקולדים בעלי אחוזי מוצקי קקאו גבוהים, דבר שאני לא מחבבת במיוחד.
את השוקולד שנשאר (מה שהצלחתי להציל...) נתתי להורי להתרשמות, ואכן כפי שחשבתי שיקרה אבי אהב מאוד את המריר 70% ו85% ואת הקפה, ופחות התלהב מפירות היער, ואילו אימי לא ממש אוהבת שוקולד (מה שהחזיר אותי לפתגם ששמעתי פעם :9 מכל 10 אנשים אומרים שהם אוהבים שוקולד, העשירי משקר).
בכל אופן, הגענו למסקנה ש....אנחנו אוהבים שוקולד, ואוהבים אותו מריר, ואוהבים אותו עם קפה.
ותמיד תהיה לנו פינה חמה לפרה המיתולוגית, למרות שהיא כבר לא על אריזות הפרימיום.
בעולם הפרימיום ספלנדיד מתחרה בשוקולדים כמו לינדט וקוט ד'אור כאשר ספלנדיד דורג מספר 2 לאחר לינדט (כבוד, לא?), אז לא נשאר לי אלא להניח לכם ללכת להביא חפיסה הביתה ולהתרשם בעצמכם מהשוקולד המקומי שלנו.
שבוע טוב לכם