l o v e l y a n g e
New member
שוק הסוסים בצרפת-דבר נוראי../images/Emo7.gif
עדות משוק סוסים בצרפת מאת: מגזין אנונימוסו 28/06/03 | 01:59 הארגון הגרמני Animal`s Angels בשנת 1998 והוא מתמחה בעיקר בקידום אכיפת החוקים להובלת יונקים גדולים למרחקים ארוכים ברחבי אירופה. הארגון שוכר פעילות ופעילים ממדינות שונות למעקב אחר משאיות הובלה, אתרי מסחר ומשחטות. עדי, פעילת אנונימוס עם ניסיון בחקירות שטח בישראל, עבדה עם "המלאכים" במשך מספר שבועות במרץ 2003. אריאל צֹבל ראיין אותה על עבודתה. הראיון מובא בשני חלקים. הפרויקט הראשון שהשתתפת בו היה בשוק הסוסים בעיירה הצרפתית Mouz. מה זה בדיוק "שוק סוסים?" "זה אירוע שמתקיים שלוש פעמים בשנה. מגיעים לשם סוסים ומעט חמורים ממקומות שונים בצרפת והקניינים מגיעים מחו"ל. השוק כולל מין פסטיבל של אוכל ויין." ולאן שולחים משם את הסוסים? "לשחיטה בחו"ל. יש גם סוס או שניים שמישהו קונה לילד. רוב האוכלוסייה כנראה בכלל לא מודעת לזה שהם נשלחים לשחיטה. בדוכנים מוגש בשר, שחלקו נקניקיות סוסים. לי זה נראה מוזר וציני, אבל לאנשים שם זה לא מפריע." עקבת אחרי הובלת סוסים בדרך לשוק? "כן. העיירה נמצאת בין הרים, והסוסים במשאיות סובלים מטלטלות קשות. הם עומדים כל הדרך ומתאמצים כל הזמן לשמור על שיווי משקל. הם קשורים בצוואר כדי שלא יחליקו במשאית, בחבל קצר מאוד. חלקם צמודים גוף אל גוף. בסיבובים שומעים את החבטות שלהם בדפנות המשאית. במשאיות הפחות גרועות – ויש מעט כאלה – שמים קש על הרצפה. אבל ברוב המשאיות זו רצפת מתכת חשופה, שמתלכלכת מהצרכים של הסוסים והיא חלקלקה." מה קורה לסוס שמאבד שיווי משקל? "כששמים אותם יחד והם לא קשורים, סוס שנופל עלול להירמס על-ידי האחרים. בנסיעה שעקבתי אחריה זה לא קרה, אבל `המלאכים` ראו דברים כאלה בעבר. בשוק עצמו רואים סוסים שנפצעו בהובלה. הפצעים פתוחים ולא מטפלים בהם." איך מעלים סוסים למשאית ומורידים אותם ממנה? "יש רמפה משופעת מברזל שמחברת בין המשאית לקרקע, ויש עליה פסים כדי למנוע החלקה. הרעש של נגיעת הפרסות במתכת מפחיד אותם מאוד והם מסרבים לעלות. הסוסים גם מחליקים ומועדים על הרמפה. וכשסוס לא מוכן לעלות, מעלים אותו בכוח. לפעמים קושרים אותו משני הצדדים ומושכים אותו מתוך המשאית. מכים אותם המון, בכל חלקי הגוף, גם בראש, במקלות בגודל מקל של מטאטא. גם צורחים עליהם הרבה, ונראה לי שזה עבד טוב יותר ממכות. נדמה לי שסוסים, כשמנסים למשוך אותם, פוחדים ומסרבים עוד יותר. המכות כל-כך לא הגיוניות. מכים אותם מכל כיוון, כך שאין להם סיכוי לדעת מה רוצים מהם, והם קופצים זה על זה. אם היו פשוט מראים להם לאן ללכת, אפשר היה לעשות את זה בצורה יותר יעילה אפילו בשביל המובילים." אז למה אלימים כל-כך כלפיהם? "כנראה כתוצאה מחוסר הבנה של הסוסים. אלה הם נהגי משאיות, שאין להם הרבה הבנה בבעלי-חיים. ביום השוק הם גם שיכורים. הסוחרים עצמם כמובן יודעים יותר איך להתנהג עם סוסים, אבל הם רוצים לגמור מהר את העבודה." מה קורה לסוסים אחר-כך, בשוק עצמו? "הסוסים הגיעו לשם בלילה גשום וקר מאוד, קרוב לאפס מעלות. חלק משטח השוק היה מקורה וחלקו חשוף. במקום היו קש וחביות פתוחות של מים בשביל הסוסים – הישג של `המלאכים`. לסלי, קנדית מנוסה שעבדתי איתה, הייתה בשוק הזה בפעם החמישית והיא הגיעה עם בעל השוק להסדרים רבים לשיפור התנאים. למשל, הוא כל הזמן הכריז ברמקול שאסור להכות את הסוסים, אם כי היו כאלה שהתעלמו." מה האינטרס שלו לבצע שיפורים? הוא פוחד ש`המלאכים` יפעילו את הרשויות? "אולי. אבל מכיוון שהוא משתף-פעולה, לא מביאים את הרשויות. זה אירוע ציבורי וחשוב לו לשמור על תדמית טובה." ומה את עשית שם? "התפקיד העיקרי של כולנו – ארבע נשים ושני גברים – היה לתת מים לסוסים. הבאנו דליים קטנים ורצנו בין הסוסים לתת להם מים. בדרך-כלל הם הגיעו אחרי יום-יומיים של נסיעה לקראת עוד שלושה ימי נסיעה, והם כמעט אף פעם לא מקבלים בדרך מים או אוכל. הם כבר היו ממש צמאים ורעבים. זה בניגוד לחוק, שדורש לעצור ולטפל בהם אחרי כל שמונה שעות נסיעה." אבל אם כבר שמו בשוק אוכל ומים, בשביל מה היה צריך אתכם? "רוב הסוחרים קושרים את הסוסים בחבלים כל-כך קצרים, שהם לא יכולים להגיע לאוכל ולמים על האדמה. הייתי צריכה לעמוד עם הדלי מורם עד שכל סוס יגמור לשתות ולכן לא הספקתי להגיע לכל הסוסים." בעצם עשיתם את העבודה שהיו הנהגים והסוחרים אמורים לעשות? "כן, וידענו את זה מראש. אם כי בשבילי זו הייתה אכזבה, שמנסים לפתור רק בעיות בוערות ולא משקיעים יותר בחשיפה." איך הסוסים הגיבו אליך? "הם היו נורא מפוחדים כשהתקרבתי לתת להם מים. את רואה שהם מתים לשתות, ומצד שני כשאת מתקרבת אליהם, הם הולכים אחורנית וקופצים ברתיעה. לוקח להם זמן להתקרב אליך, ואם את זזה קצת עם היד כדי להחזיק את הדלי יותר טוב, הם נלחצים מאוד והולכים אחורנית." איך רוכשים אמון של סוס? "חלק מהם קיבלו אותי מהר יותר, ואחרים נרגעו כשראו שאני משקה סוסים אחרים לידם. לחלק הגשתי לפני המים קש ארוך, כך שהייתי קצת יותר רחוקה מהם. היו גם כאלה שסירבו לחלוטין, מרוב פחד. והיה סוס אחד שהיה מיוחד מאוד בשבילי. בהתחלה הוא ממש פחד. אחרי שעמדתי והסתכלתי עליו במשך חמש דקות והתקרבתי לאט-לאט, הוא הסכים לשתות, ואז, בכל פעם שהתרחקתי כדי לתת מים לאחרים, הוא קפץ, ניער את הראש וצהל. הוא לא הסכים לתת לי לעזוב אותו. התכוונתי לתת לכל סוס לשתות רק קצת, כי היו שם יותר מאלף ולא היה מספיק זמן. אבל הסוס הזה דרש לשתות עוד ועוד, ואחרי שניסיתי לעזוב אותו בערך חמש פעמים, נכנעתי ונשארתי איתו. זה היה על חשבון סוסים אחרים." את יודעת מה קרה לו? "הוא נשלח לשחיטה אבל לא הצלחתי לעקוב אחרי המשאית שלו." אחרי השוק יצאתם למעקב אחר המשאיות עד למשחטות. "כן. הייתי בצוות שעקב אחרי משאית שיצאה למשחטה במילאנו. הסברתי לנהג שאני הולכת לעקוב אחריו ושהוא מחויב לעצור אחרי שמונה שעות ולתת לסוסים מים, אחרת אזמין משטרה. הוא אמר לי בפירוש שהוא מתכוון לנסוע 15-16 רצופות עד למשחטה בלי לעצור." והוא לא עצר? "לא, אבל השוטרים לא הספיקו לתפוס אותו. קודם לכן לסלי עשתה תדריך של יומיים ליחידת משטרה צרפתית, שאמורה לעצור נהגים ליד הגבול. העונש שווה ערך לקנס של 800 שקל. אבל אחרי שהנהג הצליח לעבור לאיטליה, לא מצאנו שוטרים משתפי-פעולה. הנהג יצא בהרגשת ניצחון, והסוסים לא קיבלו מים במשך כל הנסיעה. הם הגיעו למשחטה מיובשים." בשבוע הבא נביא את המשך הראיון, על משחטת סוסים במילאנו
אני (תמרה) בעצמי חוויתי איך פוני שטלנד נלקח מהחווה שלנו בבלגיה למשחטה,כולנו ניסינו לעצור את בעל האורווה אבל הוא טען שאין מסםיק כסף לחווה אז הוא מוכר את הבשר של הפוני הקטן. המשאית לא הייתה ריקה,זאת אומרת שהיא עשתה סיבוב לאסוף סוסים מהרבה חוות אחרות
עדות משוק סוסים בצרפת מאת: מגזין אנונימוסו 28/06/03 | 01:59 הארגון הגרמני Animal`s Angels בשנת 1998 והוא מתמחה בעיקר בקידום אכיפת החוקים להובלת יונקים גדולים למרחקים ארוכים ברחבי אירופה. הארגון שוכר פעילות ופעילים ממדינות שונות למעקב אחר משאיות הובלה, אתרי מסחר ומשחטות. עדי, פעילת אנונימוס עם ניסיון בחקירות שטח בישראל, עבדה עם "המלאכים" במשך מספר שבועות במרץ 2003. אריאל צֹבל ראיין אותה על עבודתה. הראיון מובא בשני חלקים. הפרויקט הראשון שהשתתפת בו היה בשוק הסוסים בעיירה הצרפתית Mouz. מה זה בדיוק "שוק סוסים?" "זה אירוע שמתקיים שלוש פעמים בשנה. מגיעים לשם סוסים ומעט חמורים ממקומות שונים בצרפת והקניינים מגיעים מחו"ל. השוק כולל מין פסטיבל של אוכל ויין." ולאן שולחים משם את הסוסים? "לשחיטה בחו"ל. יש גם סוס או שניים שמישהו קונה לילד. רוב האוכלוסייה כנראה בכלל לא מודעת לזה שהם נשלחים לשחיטה. בדוכנים מוגש בשר, שחלקו נקניקיות סוסים. לי זה נראה מוזר וציני, אבל לאנשים שם זה לא מפריע." עקבת אחרי הובלת סוסים בדרך לשוק? "כן. העיירה נמצאת בין הרים, והסוסים במשאיות סובלים מטלטלות קשות. הם עומדים כל הדרך ומתאמצים כל הזמן לשמור על שיווי משקל. הם קשורים בצוואר כדי שלא יחליקו במשאית, בחבל קצר מאוד. חלקם צמודים גוף אל גוף. בסיבובים שומעים את החבטות שלהם בדפנות המשאית. במשאיות הפחות גרועות – ויש מעט כאלה – שמים קש על הרצפה. אבל ברוב המשאיות זו רצפת מתכת חשופה, שמתלכלכת מהצרכים של הסוסים והיא חלקלקה." מה קורה לסוס שמאבד שיווי משקל? "כששמים אותם יחד והם לא קשורים, סוס שנופל עלול להירמס על-ידי האחרים. בנסיעה שעקבתי אחריה זה לא קרה, אבל `המלאכים` ראו דברים כאלה בעבר. בשוק עצמו רואים סוסים שנפצעו בהובלה. הפצעים פתוחים ולא מטפלים בהם." איך מעלים סוסים למשאית ומורידים אותם ממנה? "יש רמפה משופעת מברזל שמחברת בין המשאית לקרקע, ויש עליה פסים כדי למנוע החלקה. הרעש של נגיעת הפרסות במתכת מפחיד אותם מאוד והם מסרבים לעלות. הסוסים גם מחליקים ומועדים על הרמפה. וכשסוס לא מוכן לעלות, מעלים אותו בכוח. לפעמים קושרים אותו משני הצדדים ומושכים אותו מתוך המשאית. מכים אותם המון, בכל חלקי הגוף, גם בראש, במקלות בגודל מקל של מטאטא. גם צורחים עליהם הרבה, ונראה לי שזה עבד טוב יותר ממכות. נדמה לי שסוסים, כשמנסים למשוך אותם, פוחדים ומסרבים עוד יותר. המכות כל-כך לא הגיוניות. מכים אותם מכל כיוון, כך שאין להם סיכוי לדעת מה רוצים מהם, והם קופצים זה על זה. אם היו פשוט מראים להם לאן ללכת, אפשר היה לעשות את זה בצורה יותר יעילה אפילו בשביל המובילים." אז למה אלימים כל-כך כלפיהם? "כנראה כתוצאה מחוסר הבנה של הסוסים. אלה הם נהגי משאיות, שאין להם הרבה הבנה בבעלי-חיים. ביום השוק הם גם שיכורים. הסוחרים עצמם כמובן יודעים יותר איך להתנהג עם סוסים, אבל הם רוצים לגמור מהר את העבודה." מה קורה לסוסים אחר-כך, בשוק עצמו? "הסוסים הגיעו לשם בלילה גשום וקר מאוד, קרוב לאפס מעלות. חלק משטח השוק היה מקורה וחלקו חשוף. במקום היו קש וחביות פתוחות של מים בשביל הסוסים – הישג של `המלאכים`. לסלי, קנדית מנוסה שעבדתי איתה, הייתה בשוק הזה בפעם החמישית והיא הגיעה עם בעל השוק להסדרים רבים לשיפור התנאים. למשל, הוא כל הזמן הכריז ברמקול שאסור להכות את הסוסים, אם כי היו כאלה שהתעלמו." מה האינטרס שלו לבצע שיפורים? הוא פוחד ש`המלאכים` יפעילו את הרשויות? "אולי. אבל מכיוון שהוא משתף-פעולה, לא מביאים את הרשויות. זה אירוע ציבורי וחשוב לו לשמור על תדמית טובה." ומה את עשית שם? "התפקיד העיקרי של כולנו – ארבע נשים ושני גברים – היה לתת מים לסוסים. הבאנו דליים קטנים ורצנו בין הסוסים לתת להם מים. בדרך-כלל הם הגיעו אחרי יום-יומיים של נסיעה לקראת עוד שלושה ימי נסיעה, והם כמעט אף פעם לא מקבלים בדרך מים או אוכל. הם כבר היו ממש צמאים ורעבים. זה בניגוד לחוק, שדורש לעצור ולטפל בהם אחרי כל שמונה שעות נסיעה." אבל אם כבר שמו בשוק אוכל ומים, בשביל מה היה צריך אתכם? "רוב הסוחרים קושרים את הסוסים בחבלים כל-כך קצרים, שהם לא יכולים להגיע לאוכל ולמים על האדמה. הייתי צריכה לעמוד עם הדלי מורם עד שכל סוס יגמור לשתות ולכן לא הספקתי להגיע לכל הסוסים." בעצם עשיתם את העבודה שהיו הנהגים והסוחרים אמורים לעשות? "כן, וידענו את זה מראש. אם כי בשבילי זו הייתה אכזבה, שמנסים לפתור רק בעיות בוערות ולא משקיעים יותר בחשיפה." איך הסוסים הגיבו אליך? "הם היו נורא מפוחדים כשהתקרבתי לתת להם מים. את רואה שהם מתים לשתות, ומצד שני כשאת מתקרבת אליהם, הם הולכים אחורנית וקופצים ברתיעה. לוקח להם זמן להתקרב אליך, ואם את זזה קצת עם היד כדי להחזיק את הדלי יותר טוב, הם נלחצים מאוד והולכים אחורנית." איך רוכשים אמון של סוס? "חלק מהם קיבלו אותי מהר יותר, ואחרים נרגעו כשראו שאני משקה סוסים אחרים לידם. לחלק הגשתי לפני המים קש ארוך, כך שהייתי קצת יותר רחוקה מהם. היו גם כאלה שסירבו לחלוטין, מרוב פחד. והיה סוס אחד שהיה מיוחד מאוד בשבילי. בהתחלה הוא ממש פחד. אחרי שעמדתי והסתכלתי עליו במשך חמש דקות והתקרבתי לאט-לאט, הוא הסכים לשתות, ואז, בכל פעם שהתרחקתי כדי לתת מים לאחרים, הוא קפץ, ניער את הראש וצהל. הוא לא הסכים לתת לי לעזוב אותו. התכוונתי לתת לכל סוס לשתות רק קצת, כי היו שם יותר מאלף ולא היה מספיק זמן. אבל הסוס הזה דרש לשתות עוד ועוד, ואחרי שניסיתי לעזוב אותו בערך חמש פעמים, נכנעתי ונשארתי איתו. זה היה על חשבון סוסים אחרים." את יודעת מה קרה לו? "הוא נשלח לשחיטה אבל לא הצלחתי לעקוב אחרי המשאית שלו." אחרי השוק יצאתם למעקב אחר המשאיות עד למשחטות. "כן. הייתי בצוות שעקב אחרי משאית שיצאה למשחטה במילאנו. הסברתי לנהג שאני הולכת לעקוב אחריו ושהוא מחויב לעצור אחרי שמונה שעות ולתת לסוסים מים, אחרת אזמין משטרה. הוא אמר לי בפירוש שהוא מתכוון לנסוע 15-16 רצופות עד למשחטה בלי לעצור." והוא לא עצר? "לא, אבל השוטרים לא הספיקו לתפוס אותו. קודם לכן לסלי עשתה תדריך של יומיים ליחידת משטרה צרפתית, שאמורה לעצור נהגים ליד הגבול. העונש שווה ערך לקנס של 800 שקל. אבל אחרי שהנהג הצליח לעבור לאיטליה, לא מצאנו שוטרים משתפי-פעולה. הנהג יצא בהרגשת ניצחון, והסוסים לא קיבלו מים במשך כל הנסיעה. הם הגיעו למשחטה מיובשים." בשבוע הבא נביא את המשך הראיון, על משחטת סוסים במילאנו
