אני הרגשתי שאני בהופעה פרטית
זאת לא היתה הופעה פרטית אבל ההרגשה היתה בהחלט, ישבנו דודי(לא בעלי) אמא שלי (חנית) ליאור עמית ואני ,אמצע הבמה שורה ראשונה, היה קצת קרוב בזמן ריקוד הפחים והאורות העמית אמר שהאור מהפחים סנוור אותו ורוח הסגירה של הפח היתה לי נעימה בפרצוף. אני לא מתלוננת בכלל, עשינו פרצופים לתומר בעל הכשרון האדיר בלהקה על קולות מהפה והחתיך של הלהקה(במקרה הוא היה חבר של אח שלי בילדותנו ואנחנו עדין מעריצות שלו) השילוב והאנרגיות בין דיויד ללהקה הוא אדיר מחמם את הלב ומקפיץ את הרגלים אבל גם בשורה הראשונה לא יכולנו לרקוד אלה רק לקפוץ ולנענע את הכסאות של כל השורה. ודיויד מה אני יגיד לכם.........הפעם הוא רקד ממש רקד מפעם לפעם הוא משתחרר יותר ויותר, הלוואי והינו יכולים לבוא לצפון להופעה מסוג אחר , כי לפי מקור מוסמך הופעות של בוחנטוס מחוץ לת"א יותר משוחררות והקהל יותר פתוח ומשוחרר לא כמו בת"א העצורה במידה מסויממת. היה מקסים ממש כייף שלעמית היה יום הולדת והילדים גם קנו חולצות של דיויד ומיומנה יש לי שאלה מה שייך התרנגול על החולצה? מי יודע? היום לא חסכתי אף מילה אני מקווה שהסיקור מוצא חן בעינכם שבוע טוב