שושנה דאמארי בשארם................

שקדי

New member
שושנה דאמארי בשארם................

במהלך מלחמת יום כיפור המון אומנים הגיעו לשארם ויש לי משם המון זכרונות ....כן....גם בקשר לאמנים והופעות עכ´´פ יום אחד הודיעו שבערב תגיע שושנה דאמארי ואני חשבתי לעצמי....אויש הזקנה הזאת..... מה...היא בכלל עוד חיה ??? ובגילה היא עוד יכולה לשיר??? בכלל המוראל היה די שפוף ומי בכלל חשב על הופעות הלכתי מה אומר לכם היה פיצוץ של ערב היא הרימה את המוראל שרנו איתה כל הערב ולחשוב שזה היה לפני כמעט שלושים שנה..........
 

שקדי

New member
נראה לי שההופעה בשארם............

עם כל החילים הצעירים עשתה לה את זה אני אגב לא מודה בכלום...................
 
"מודה ועוזב ירוחם" ../images/Emo9.gif

אז למה אתה לא מודה? ובשארם - הייתי רק פעם. המקום שלנו היה דהב או די-זהב - הוקם ע"י חבורה מקרית מלאכי - וצורף אליהם גרעין נח"ל. אנחנו אוהבי ים וחופים -ולטעמנו הריף והחוף שם היו מהיפים בעולם. המקום שבה את ליבנו מהרגע הראשון וחזרנו אליו אין ספור פעמים. הוקם שם כפר נופש בביתנים דמויי קרוואנים בשנת 1972 - ואנחנו היינו אורחיו הראשונים. הכל היה שם בתולי וראשוני... כמובן שעם השנים "הקידמה" קילקלה את השורה - והמקום נעשה "מתורבת" - ובכל זאת יש לי פינה חמה בלב למקום הנפלא הזה. לאחר שהחזירו את סיני - היינו שם רק פעם אחת. אישי מסרב בתוקף לעבור במעבר הגבול. גם אני התבאסתי מהלוגיסטיקה של המצרים והזלזול שהם נוהגים בנו. מעניין מה קורה שם היום - מישהו עדיין מבקר?
 

שקדי

New member
כחובב שארם מושבע...............

שגם בשאר חופי סיני לא בחל מעולם וגם כסמולני מוצהר.....וחלילה לנו להיכנס כאן לפוליטיקה לא סומך על הערבים.....ובעיקר אחרי מקרה ראס בורקה ומעולם רגלי לא דרכה במדינה ערבית למרות כל הסכמי השלום למיניהם חוץ מאשר בתפקיד ובצבא.....אבל זה כבר ענין אחר
 

magy

New member
כמוך , כמוני, אחרי ראס בורקה

הבנתי , שאני ומצרים, לא נקשור יחסי קירבה . שלום לחוד, הרוגים לחוד. וכל שנה התחזקה דעתי בנושא. גם ירדן שלא הספקתי להגיע אליה.....מכל מיני סיבות..נפלה מהתכנית. ולאט לאט, הפכה לעויינת...... יוצא, שבגלגול הזה.. כבר לא אבקר בשתי המדינות.......מצרים וירדן. החלומות על לבנון.....וחומוס בדמשק......לא ברי ביצוע... כבר אקנה חומוס בעכו....
האם מישהו הקשיב אתמול בלילה......עד הבוקר לתכנית נוסטלגית?????? היה מאלף.....והם הזכירו לי מיליון דברים ששכחנו לדבר עליהם..... מכוס הקקאו שקיבלנו בבוקר בבית ספר....ׁ(בעירית תל אביב מקבלים העובדים .. עד היום שקית. מעניין...שלא ייחלו) אכילה במסעדת בית הספר...למי ששילם.... על קפיצה לגובה....בין שני מוטות ובאמצע גומי של תחתונים..... והסקר המפורסם שהיה יותר מפחיד מטסט......... הנייר החום שבו עטפנו את ספרי ומחברות בית הספר...... גדנע........עם הקפאק או קפ"ק..........ואומגה על חבל ........עם הגטקס ופאטס....... ונעליים גבוהות כאילו חיילים... צוף.......המשקה המשגע כמו בירה שחורה..... תחפושות בבית הספר.......בכל שנה....ותחרויות ....בנושא..... (יש לי מלאן תמונות) ומי זוכר את סאן רמו.......לפני שידענו על אירוביזיון..... וקרקס מדראנו עם המוסיקה ברגע של דומיניקו מודוניו..... והמהפנט הידוע שהגיע מאיטליה.......צ´יקארלי......אורי לוי תירגם לעברית..... וכל הקהל התנדנד בהיסטריה........ ועוד לא דיברנו על דיליג´נסים..... על חוזה פיליסיאנו.... על קיו סקמוטו ששר...... סוקייאקי..... על השייק....טוויסט.....ולימבו של צ´בי צייקר...... חכו שאחזור מעכו......ואמשיך ........במשפט המפורסם של אתמול בלילה.... "בשממה הזו הפכתם תבוסה לניצחון........" אלק גינס כמפקד אנגלי בעל ערכים , כבוד ופטריוטיזם, אומר לחייליו השבויים אחרי בניית הגשר.....על נהר קווווווואי......... והשריקה המפורסמת.............לאורך הסרט............ שלא לדבר על החתיך העולמי..........וויליאם הולדן.................אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף לראות אותו ........ולמות............................. נשמע כמו טרה.......???? הכל רשום......אני מעתיקה......ההערות נרשמו בארבע בבוקר...... בלי משקפיים......... יאלללללה בייייי
 

נתיבה

New member
נשבע שהייתי בסן-רמו.במיוחד נסענו

מניס ומנטון שהיא העיירה האחרונה בגבול צרפת-איטליה.פתאום הכל נעשה איטלקי כזה. אפילו שיטת הרמזורים שונה,כמו אצלנו להבדיל מהצרפתים ששם אין רמזור ממול מהצד השני של הצומת. רק לנהג הראשון יש מין רמזור קטן כזה על העמוד, קצת נמוך בגובה האוטו.כך זה יותר זול..פחות חשמל ויותר עמל. מניס עוברים את וילפרנש[ראו תמונה]ולמגי- הזהרי בעכו כי את בית הסוהר זה שהאצ"ל פרץ ושחרר את האסירים והיכן שישבו ל"ג אסירי ההגנה בינהם משה דיין ומשה כרמל.ובכן את המבנה הפכו לבית מחסה לחולי נפש וזה היכן שתלו כמה מאסירי המחתרת. אבל עכשיו כבר אפשר לראות אתהגרדום. דוב גרונר ´דב הבלונדיני´ שסירב לבקש חנינה מהבריטים ביניהם.עצוב..מה שאנשים נאלצו לעשות אז.ואגב אם כבר במחתרות עסקינן[עכו זוכרים] נראה לי שעראפת בכלל בא מאיסלנד.שם נהוד לאמר:נראה לך שמזג האויר גרוע.? חכה חמש דקות.![נבדק]
 
או קיי, אפשר להמשיך ברשימה:

תוכניות רדיו : פול סיימון, ביל קרטר, מרשל שיפינג, בוק ג´ונס ספרות טובה: סטאלגים למיניהם. איך היינו יושבות בחשאי בשרותי הבנות מדפדפות בעמודים של הספרונים הקטנים, עושות קולות של איכס, ותמיד תמיד מכריזות "כשאהיה גדולה לעולם לא אתן לאף בן לגעת לי בציצים" חחחחחחח רדיו: "בימות ובדים" על תאטרון, בעריכת בלה ברעם. "בית המשפט" של יעקב בן הרצל בניה: בורות סיד ליד כל בניין. ואיך היינו זורקים לשם אבנים ומקלות וקפוצים לאחור כדי שלא לחטוף את השפריץ בפנים
חינוך ותרבות: בין שתיים לארבע שקט. נותנים לשכנים לישון בריאות: בתי הבראה. זוכרת איך הייתי בבית הבראה שגם שמעון פרס היה שם. והילדים שרו שירים בתכנית הבידור. אני שרתי את "שובך יונים", ומאד התרגשתי שחבר כנסת רואה אותי. לא, לא גילו אותי באותה הזדמנות
ריקודים:בית ספר לריקודים סמי ובנו שיא הרומנטיקה : "בן לוקח בת ובת לוקחת בן" עם מכנסי התעמלות כחולות נפוחות מתחת לחצאית, שלא יראו לנו
אוי, כמה נעים להזכר
 

11a2

New member
לאחר ששת הימים כל מי שחשב שהוא

משהו במדינה ראה חובה לעצמו לבוא ולהופיע בשארם, וזה באיזה שהוא שלב די נמאס עלינו, הייתי אז חייל בסדיר -890- ואז יצאה פקודה הופעה למופעים חובה, הכי מצחיקים היו אותם פוליטיקאים שבאו לנאום לנו איזה ח´רופים מתוקים היו בזמן שהם נאמו, וכמובן היו אותם אומנים שהלהיבו,
 

נתיבה

New member
כרגע נעמי פולני עד 3 על התרנגולים

בערוץ 2.ישבנו בקולנע ´קולרון´ בעפולה..על הרצפה לפני הבמה כי לא היו כרטיסים..לתרנגולים ההם. רק להשוות אפשר..אבל אז זה היה המקור.
 

שקדי

New member
בבית העם בכפר יחזקאל...............

ראינו את התרנגולים בהופעתם הראשונה וזה ממש לי אז להלם תרבותי אני זוכר עד היום כל תנועה וניע בלורית ואת נגינתו הוירטואוזית של תובל פטר .....נדמה לי האקורדיוניסט האלמותי
 

נתיבה

New member
מביה"ח בעפולה,הלכנו ברגל לחפציבה

בסוף שנות הארבעים.בשבת, לא היה אוטו.רק לא זוכר איך הגענו לבית החולים שם ילדה א.כ. את אחותו של חברי מהמשפחה המאמצת שלי. כידוע קצת אחרי הכניסה לכפר יחזקאל יש פניה שמאלה ואחר כך קיבוץ גבע. במשטרת שטה פנינו ימינה לחפציבה. והכל ברגל ילדים בכיתה ה´ כי את כיתה ו´ כבר עשיתי על הכרמל. רק אתמול ראיתי את התמונות עם יהודית המורה.וכאמור שולמית לבנת האמא של לימורי.
 

נתיבה

New member
על התקליט של התרנגולים היה כתוב

מאחורי האקודיון תובל פטר. בקצה החליל יגאל קראוס. כולם הגיעו לבכורה של התרנגולים החדשים בפסטיבל ישראל לפני שנה..אני את ההופעה ראיתי בפסטיבל ערד לפני שנתיים..נניח. שבע- שמונה בסולם. לא היו בסים..וחסר תזמור לאוזן של המאה ה-21.
 
למעלה