שותף לטיול...בליינד דייט?

שותף לטיול...בליינד דייט?

כתבה שהתפרסמה בוואלה ומה אתם חושבים????? ואיך אתה בלהתמקח עם הטוק-טוק? איך מוצאים שותף לטיול הגדול בחו"ל? פתק אחד ושיחה של רבע שעה גורמים לכך שמדובר למעשה בסוג של בליינד דייט; לרוב זה נגמר כמה ימים אחרי הנחיתה; מצד שני לפחות פעמיים זה הוביל לחתונה למרות שהטיול שאחרי המזרח מנסה לענות בין השאר על הצורך בעצמאות, מעטים הם הישראלים שייצאו לבד מהארץ, במיוחד אם מדובר ביעד שטרם ביקרו בו. יש כאלה שייצאו עם חבר קרוב, ואלה שלא שפר עליהם מזלם – יחפשו, כמו בחיפושי הדירה התל אביבית, שותף. כלומר: אדם שהם לא מכירים והם מקווים מאוד שיהיה גם נחמד, גם בראש טוב, גם ישמור על התיקים וגם יידע להתמקח עם הריקשה-מן. המציאות, כמובן, לא תמיד כזו אוטופית. סיפורי אהבה ותיעוב רבים התחילו בפתק על הקיר בחנות "למטייל" וחנויות נוספות, ובשנים האחרונות גם באתרי אינטרנט. -------------------------------------------------------------------------------- מערכת יחסים קצרה, עם אופציה להארכה -------------------------------------------------------------------------------- מחפשי השותפים מצהירים כי מדובר במערכת יחסים קצרה, עם אופציה להארכה, הכל תלוי ברמת הכימיה. שני הצדדים יודעים כי מדובר במערכת יחסים פרזיטית, בה הם משתמשים זה בזה כדי להתגבר על החשש הראשוני מהלא מוכר. גלית החליטה לעשות הפסקה מהכל, ולנסוע להודו לשלושה חודשים. לפני כמה שנים טיילה בדרום אמריקה. אז, את סוגיית השותף פתר בקלות החבר לחיים. היום היא מתלבטת אם לטוס לבד או עם שותף. על קיר הפתקים בחנות הטיולים היא מסתכלת בספקנות. "סיפרו שפוגשים במטוס אנשים ולוקחים יחד מונית ל´הארי רמה´" (גסט האוס מפורסם בקרב הישראלים בניו-דלהי, צ.ב.). עדי לעומתה, שנוסעת לדרום אמריקה, בטוחה שהיא רוצה שותף: "נסעתי פעם קודמת ולא אעבור את זה לבד". שחר, בדרכו לדרום אמריקה, אומר: "זה יותר קל שכשאני נוחת יהיה איתי עוד מישהו, לא לחטוף את השוק לבד, וגם הטיסה ארוכה". אורי מציין סיבה דומה: "זו נסיעה ראשונה שלי לתאילנד, ואני לא יודע איך זה הולך שם. עדיף לא להגיע לבד". -------------------------------------------------------------------------------- לחוץ, דחוק וזוגי – ראו הוזהרתם -------------------------------------------------------------------------------- אחרי ההחלטה לחפש שותף, נותרה עדיין הבעיה: איך מוצאים אחד מתאים? בהיה בפתקים בחנות לא ממש מסייעת, שכן הפרטים הרשומים שם דומים זה לזה. "אני רוצה מישהו שלא יהיה ´כבד´, שלא יגביל אותי. ברגע שיגביל אותי אני ´אחתוך´", אומרת חן, שפניה למזרח. לבד מסינון על פי יעד הנסיעה, חן נעזרת גם בגיל: "אני מעדיפה מבוגרים. אני מעדיפה גדולים ממני בכל תחומי החיים". ובכל זאת, גיל, יעד נסיעה ופגישה של רבע שעה, אינם מדד מספיק להצלחה. לימור יכולה לספר על השותף שהכירה לטיול בהודו. "באופן מפתיע, כמה ימים לפני הטיסה, חבר טוב הצטרף. הבחור מ´למטייל´ לא ממש תיקשר עם שנינו. נראה לי בכל מקרה היינו נפרדים תוך כמה ימים". חוויה שונה היתה לה בנסיעה לדרום אמריקה עם בחורה. "שלושה חודשים היינו ממש כמו זוג, טיילנו, צחקנו, נהנינו - ואז אני לא ממש זוכרת מה היה, אבל אני רציתי לנסוע לראות ליקוי חמה, והיא נאלצה לחכות לאיזו חבילה מהארץ", היא מספרת. "כשחזרתי היא נורא כעסה ולא דיברה איתי. זה כמו שותפות לדירה באופן מסוים. זה לחוץ, דחוק וזוגי מאוד". מצד שני, אם לא הולך – זה לא סוף העולם. חן: "זה בעיקר לנחיתה. אחר כך תמיד אפשר להגיד ´ביי´ וללכת עם חבר´ה אחרים". -------------------------------------------------------------------------------- בנות עושות אנליזה, בנים זורמים -------------------------------------------------------------------------------- בהערכה ראשונית, אפשר לחשוב שהבנים יעדיפו שותפה, מתוך ההנחה ש"אולי ייצא מזה משהו", ואילו הבנות יעדיפו שותפה – בדיוק בגלל שהבנים מחפשים משהו. אבל המציאות שוברת את הנחות היסוד הסטריאוטיפיות. "לבנות יש את הקטע שהן עושות אנליזה להמון דברים. בנים לא מנתחים הכל ויותר זורמים", אומרת חן. גם לעדי יש העדפה ברורה: זכר בלבד, תודה. "בנות זה קטסטרופה. בחורה לבחורה היא זאב. בנות לא חוזרות אף פעם ביחד ועם בחור, גם אם נפרדים, נשארים בדרך כלל בקשר טוב". הכל, מן הסתם, תלוי בניסיון האישי: בטיול הקודם לדרום אמריקה היא אושפזה והבחורה שטיילה איתה נעלמה מהר מאוד. הבנים נשמעים הרבה פחות בררנים: שותף או שותפה - העיקר שיהיה נחמד. אמיר מסביר ש"המין לא משנה". גם שחר אומר ש"אין הבדל משמעותי, זה נורא תלוי בבנאדם". ואילו אורי אומר שאין לו העדפה ספציפית: "לכל אחד יש את החסרונות והיתרונות שלו". ב"למטייל" ידעו לספר לפחות על שתי חתונות שנולדו בשנים האחרונות, כתוצאה משותפות לטיול. מורן, העובדת בחנות, סיפרה כי באחד המקרים כתבו להם בני הזוג וסיפרו את סיפורם ומנהל החברה שלח להם תלושי שי כמתנת חתונה. לכאורה, מדובר פה בסוג של בליינד דייט לחו"ל. רוב מחפשי השותפים לא יודו בכך, אך בלבבות רבים מקננת איזו תקווה למצוא אהבה על פתק מהוה.
 

noaaaa

New member
זה באמת מזכיר בליינד דייט

לי לא היתה שותפה עד הרגע האחרון,בערך חודש לפני הטיסה קבענו להפגש,היא ראתה את הפתק שלי וקבענו,זה ארך יותר מרבע שעה,התחברנו מהר ואפילו גילינו מכרה משותפת,הלכנו אח"כ ביחד לשגרירות הודו לעשות ויזה,וידענו כבר שנסתדר,והיה אחלה. אחרי חודשיים בערך נפרדו דרכנו,כל אחת המשיכה ליעד אחר,היא לתאילנד ואני נשארתי בנפאל,היא השאירה לי מכתב בבית חב"ד בתאילנד לפני שהיא עזבה וטסה הביתה מפוצץ בעצות וחוויות שהיא עברה,מכתב שראיתי אחרי חצי שנה.. כשחזרתי לארץ התחלתי לעבוד בחברה שהיא עובדת(רק במוקד אחר) והיום אנחנו שותפות לדירה!!! אז הבליינד דייט שלי עבד,אומנם זה לא שותף ואין פה חתונה,אבל אני זכיתי בחברה טובה ולא מוצאים את זה כל יום.
 
תקופה ממש קצרה אצלי

באמת שקצת הרגשתי לא נוח לטוס לבד במקרה היתי במטייל היא חיפשה שותף בדיוק בערך לאותה התקופה בה תיכננתי לטוס היא היתה נחמדה אבל נורא קשה נורא תמימה כשאני מסביר לה בתוך מונית שלקחה אותנו משדה התעופה של נאפל ב-21:30 שמנסים לעבוד עלינו שפתאום אין שום בית מלון שהוא מדבר איתו בשפה שלהם והיא בשלה לא לא הוא מנסה לעזור לנו אחר כך התחיל הקטע של התכנון אנשים לא יודעים מה הם יאכלו מחר בבוקר והיא בשלה בתאריך כזה וכזה אני אטיל כאן אחר כך אני אלך לכאן בשעה 15:00 אני אתפוס רכבת לכאן ולכאן וגם לכאן באמת נחמדה אבל שיגעה אותי היתה נורא כבדה אז נפרדנו לשלום ממה שאני הצלחתי להבין מאנשים שהיו איתנו בגסטהאוס היא עשתה טראק ונקעה את הרגל אבל גם אני זכיתי בחבר טוב האיש שאיתו עשיתי 3 טרקאים יחד הכרתי אותו במסעדה בפוקרה אחרי נאפל נפרדנו הוא טס לאוסטרלייה ואני חזרתי להודו ועד היום אנחנו בקשר. כמובן שהייתי בקשר עם עוד בנים ובנות שהכרתי במהלך הטיול ושיצא לנו קצת לטייל יחד אבל איכשהו זה הקשר לאט לאט דעך התנתק ורק איתו אני עדיין בקשר. בסופו של דבר היה אחלה של בליינד דייט אבל זה לא הוביל לחתונה.
 
למעלה