שותפים או לא?

ליונל

New member
שותפים או לא?

אני בטוח שהנושא הזה עלה כאן לדיון בצורה זו או אחרת, למרות שלא מצאתי התייחסות ישירה לכך בדפים קודמים. הדילמה שלי היא כזאת: אני סטודנט, משלם קרוב ל-1,300 ש"ח בחודש שכר לימוד. אני עומד לעזוב דירה שבה גרתי עם שותפה במשך שנה ושילמתי 300 דולר בחודש. לא כל כך מתחשק לי למצוא שותף או שותפה חדשים, ואי אפשר למצוא דירה נורמלית לגור בה לבד בפחות ב-400 דולר (ואני את תקופת הכוכים כבר עברתי). אז מה דעתכם? שווה לנסות ולגור עם שותפה חדשה, וכמובן לקחת סיכון מסוים של להיתקע בדירה אחת עם בנאדם בעייתי, שלא לדבר על זה שלחלוק דירה זה סתם לא תמיד נוח, למרות שלפעמים זה נחמד... (אי אפשר לגלות שום דבר על שותפה פוטנציאלית בפגישה ראשונה. אפשר רק לנחש לפי תחושה), ולשלם שכר דירה נמוך, או לגור לבד ולשלם לפחות 1,800 ש"ח בחודש שכ"ד? אני בטוח שזה יהיה לי מאוד קשה כספית, מצד שני, מדובר בהפרש של בערך 500 ש"ח אז אני מנסה להשלות את עצמי: אולי אם אני אעבוד יותר וכו'. אבל זה אף פעם לא מצליח. (כמובן שיש גם עניין החשבונות המופחתים, אבל זה משתלם בעיקר בארנונה. על חשמל וטלפון הוצאתי השנה עם שותפה כמו שהוצאתי לפני כן לבד). אי אפשר לאחוז במקל משני הקצוות. צריך לוותר על משהו. נוחות או כסף. בעיה... תודה!
 
כפי שאמרת -אי אפשר הכל

או לפחות, אי אפשר במסגרת התקציב הזה. 500 ש"ח זה די הרבה כסף, והיות וההוצאות האישיות שלך לא מסתכמות בשכר לימוד ודיור - יש ביגוד, בילויים, ספרים, כל מיני הוצאות לא צפויות - להערכתי קשה עוד יותר להשלים את הפער (כי כסף נוסף שמגיע לא הולך רק למטרה הזו - אלא גם לדברים אחרים.). אז מצד אחד אתה אומר שאתה עם כוכים סיימת - אך זה מציב אותך מעל לתקרת התקציב ששלך. אם זהו אכן המצב, ומגורים לבד לא עומדים אצלך ממש בראש הרשימה, לא נותר אלא לשקול דיור בשותפות. אני סבורה שהפתרון הטוב ביותר ששווה לחפש זה מגורים שם שותפה אחת, אבל בחדר יחסית גדול - עם מקלחת ושירותים אישיים. זה נותן את התחושה של "מיני דירה" בתוך הדירה, ומצמצם נקודות חיכוך אפשריות סביב ניקיון או בלאגן. במסגרת התקציב שיש לך (אך שוב, תלוי איפה), נראה לי שאפשר למצוא כזה דבר.
 

ליונל

New member
נושא המגורים לבד

אמנם מאוד חשוב לי, אבל אני לא איכנס לאוברדרפט פטאלי בשבילו. אכן, המצב האידיאלי יהיה למצוא משהו שדומה למה שציינת, אבל זה לא פשוט. צריך להיטרטר ביו עשורת דירות בשביל למצוא משהו, והכוחות הולכים ואוזלים לי. שלא לדבר על זה שבדירה גדולה עם שותפה אחת שכר הדירה לפעמים עובר את ה-300 דולר ומגיע לפעמים עד 350, 370, ואז אתה עוצר ושואל את עצמך אם לא שווה להוסיף 50 דולר ולגור לבד.
 
זה שווה את זה רק אם

יש לך את הכסף. אם אין לך אז אין לך - ובזה זה פחות או יותר מסתיים. אני מאוד נגד הקונספט של אוברדרפט, כמו גם הרעיון של תשלומים: אתה צריך להעריך מה סך ההכנסות החודשיות שלך, מה סך ההוצאות החודשיות שלך - ולהערך בהתאם. בתור מישהי שחיה כבר למעלה משנה במצב תפרנות מתקדם, עם סך הכנסות נמוך משכר מינימום, אני יכולה להעיד שלא פעם קורה שאני אומרת - פשוט אין לי כסף לזה. זה חבל לפעמים, אבל אין לי אופציה אחרת. 350 דולר זה עדיין פחות מ-400, וזה גם עניין של איפה מחפשים. ברמת אביב יקר, לדוגמא, אבל באיזורים אחרים פחות - ולא בגלל שגרוע לגור שם. לגבי הכוחות שאוזלים - אני יכולה לגלות אהדה, ואני מתארת לעצמי שהמצב לא פשוט, אבל מה כבר אפשר לעשות? זה מרגיז וזה מתסכל, אבל שווה לחרוק שיניים ולהמשיך לחפש, ולו על מנת שבסוף תמצא דירה ששווה את זה, וממנה לא תצטרך לעבור במשך זמן מה.
 
למעלה